''הצל ואני'', תודה רבה על הדברים!
זה מזכיר לי סיפור שמספרים על הרב מבריסק,
הרב מבריסק מעולם לא בירך ברכת המפיל לפני שהלך לישון מחשש שלא יירדם ואז הברכה שבירך תהיה לבטלה,
כשבנו האחרון התחתן, לאחר החתונה הוא היה כל כך עייף עד כדי כך שהיה בטוח שיירדם ולכן בירך ברכת המפיל לפני שהלך לישון, וכמובן שאח''כ הוא לא נרדם מרוב לחץ להירדם........

הצל ואני כתב on 09 מרץ 2016 23:54:



כך כל יפה וכל כך נכון.

ממש נפלאות הבורא המחלים.

מקווה שזה עבד לשניכם בסוף ונרדמתם.
ואם עדיין לא,
אז ליל מנוחה ..   

אפי' שיחת מחלימים עייפים שווה זהב. תבורכו!
 

אחרי אחת השבתות הקשות שעברו עליי, לפחות בתקופה האחרונה.
באיזשהוא שלב חשבתי לכתוב כאן תגובה על זה שאני מתחרט שנשארתי כאן. אני מתדרדר. הייתי לא כל כך רחוק מלפתוח את הטלפון השבת.
הרבה הרבה כאב היה שם. אני שמח שהצלחתי לדבר עם השם. לא רק לדבר, לצעוק. לצרוח. אפילו, אולי... אולי גם לכעוס עליו. אבל אני אוהב אותו, חייב אותו.
אני לא יודע אם הייתי מגיע לכזו רמה של דיבור בלי כל הכאב, וזה גורם לי לחשוב, אולי הוא נתן לי את הכאב כדי שאוכל להתחבר אליו? הפיל אותי על הברכיים, כי משם אני יכול לצעוק שאני לא יכול יותר.
אני מבקש ממנו סליחה על הדברים שעשיתי נגד רצונו, ומבקש כוח לתקן.
אני מודה לו על כל מה שיש, באמת שיש, ועל מה שעתיד לבוא ברצונו.
אני דואג, אני פוחד, אני מבקש ממנו שחרור.
אני מבולבל, לא סגור, תוהה, מבקש ביאור והדרכה. אני חייב עזרה
אין לי נכונות לדברים מסוימים, אני מבקש כוח.
אני מרגיש שאני עומד להשתמש, אני כבר לא מאוד מרגיש שאכפת לי.

אני רוצה להיות מחובר לתודה שיותר טוב לי עכשיו

שבוע מבורך

מה שלא תעשה אני איתך 
מה שלא תעשה ה' עדיין אוהב אותך
לילה טוב
 

המסע הזה מפחיד אותי. יותר נכון, היומן מסע הזה מפחיד אותי. אולי סתם ההודעות מפחידות אותי. פתאום ראיתי הודעות מפעם. הלב שלי, שכמו הוצא, לא לגמרי, אבל חלקית, ממקומו ב'תושבת המנוע', ומוצג פה לראווה. הכאב. ההתלבטויות. הנפילות.
זה מפחיד נורא. מרגיש כזה חשוף. פגיע. עירום.
-
אני לא רוצה לוותר, כרגיל (מה עוד חדש?).
לכאורה, הכל בסדר. אני רק נהנה ואין לי רצון לעשות אחרת.
יאללה, ש'תמש!
מה, עבירות? לא, זו כבר מזמן לא פונקציה מספיקה.
אבל כואב לי. כואב לי שאני לא רוצה לוותר. כואב לי שאני לא מרגיש שאני רוצה להפסיק.
אם פעם אחרי שימוש היה את הכאב הנורא הזה שצורב את הלב, הצרחה האילמת הזאת. היום ריק לי, אבל אני ממשיך לשימוש הבא... 
ועדיין, בנתיים מתנה פה את צרותיי ב(כמעט) שש בבוקר...
אשמח לפידבק בהקשר הזה של רצון-אי רצון, ויתור אי-ויתור

 

אולי אני פשוט פוחד להתאכזב שוב, אז אני לא רוצה לנסות

אני מנסה להימנע מפילוספייה ,אני רק מנסה להיזכר בכאב והצער שבא שנייה אחרי הפורקן תתמקד בזה בצער שבא אחר כך תשכנע את הייצר שלא יעבוד עליך שזה כיף כי שנייה אחר כך יש מלא צער והרגשה זיפית

אני גם לאילוסוף או פסיכולוג, וודאי שאתה ראוי ליותר מה"עצות" שלי, אבל שמתי לב שאתה פחות משתף על הכאב של אחרי הנפילה אלא יותר על הכאב של לפני כן. אולי יעזור לך לפרש ולפרוק את אותם כאבים,  מי יודע..
פלוס זה שגם תוכל להזכר בהם בבא היום..

תודה עבד ו'אהבת'
הכאב של אחרי לא עזר לי להשאר נקי. אבל אולי הוא יוכל לעזור לי לעשות פעולות...
באופן מסוים, הכאב של לפני הוא גם הכאב של אחרי. הוא הכאב של אני. החיים שלי.
בכל אופן, תודה על ההערה שלך. אולי יצא לי יותר לכתוב על התחושות אחרי...
--
מאוד קשה לי בלי מספיק נכונות. אני פוחד שאני 'מסבן' את עצמי בזה שאין לי נכונות, במקום פשוט ללכת לעשות...
כואב לי. מבקש מאלוקים עזרה

היום, שבח לה', עשיתי משהו ששנים לא העזתי לעשות, בגלל שנוהלתי ע"י פחד. אני רוצה להתחבר לתודה לאלוקים אוהב על זה, ועל דברים נוספים טובים שיש לי.
-
מרגיש מעורר, לא באיזון. אולי פחד, או דאגה.
ברוך ה' שאני לא חייב לריב עם עצמי. אני יכול לקבל את זה, להוריד את הראש, ולחכות שזה יעבור.
רוצה שלווה לקבל את זה, אומץ לשנות ותבונה להבחין. בעיקר שלווה...

כואב לי שאני נמרח על המחשב. מילא הייתי עושה משהו מועיל, או אפילו רואה סרט. אבל אני נ-מ-ר-ח.
מחכה בכיליון עיניים לאיזו הודעה או תגובה חדשה..
כואב לי שהבית והחדר מלוכלכים ואני לא מפנה חצי שעה ומנקה.
כואב לי שאני דוחה ודוחה את המשימות שלי. רק לא לעמוד מולן.
כואב לי שאני מבאיס את עצמי בשטויות שגורמות לי בסופו של דבר להרגיש רע בגוף.

כואב לי שכואב לי. מייחל להתנהלות טובה יותר בחיי.

לילה טוב

בוקר טוב אח יקר יש לי רעיון שעבד עבורי ונקווה בעז"ה שיעבוד עבורך
אני מאמין שבעזרת טראומה שתחרוט אצלך,זה כן יעזור לך במצב של גירויי ,להיזכר בכאב והצער שאחרי ,למרות שאתה טענת שעבורך זה לא עוזר להיזכר בצער שאחרי,והסיבה שזה לא עזר לך כי לא הקדשת לזה זמן מיוחד,ואני יסביר....
מבחינתי אני מבקש ממך ממש לנסות לא לחטוא ,אבל והיה ובאמת לא הצלחת ונפלת שוב בעצת הייצר המנוול ,אין בעיה אין על מה להלקות את עצמך אתה לא אפס ,פשוט מופעלים עליך כוחות חזקים מאוד שאני יכול להגיד לך עכשיו שמעט אנשים עומדים בהם  זה דבר ראשון שאתה אומר לך אחרי שנפלת 
לאחמ"כ אתה לוקח מינימום של רבע שעה שאתה יושב וממש בוכה ,אתה פשוט נזכר בצער ,מעביר בראש שלך כמה אתה רוצה לחטוא וכמה אתה מצטער שאתה נפלת עכשיו שוב וכמה שנים אתה מכור ,כמה החיים שלך תקועים עם העבירה הזו ,כשאתה כל כך רוצה לצאת מזה ,ואתה תראה דמעות יגיעו לבד ,ופשוט תתחיל לדבר עם הקב"ה כמה קשה לך ,והכי חשוב תחייה את הצער הזה שבא אחרי שנופלים ,הכוונה אל תתן לצער הזה לחלוף אחרי שתי דקות ותלך לעשות מטלות שיש לך ,ברור לי שלפעמים זה יגיע אחרי עשר פעמים של אוננות ,לפחות אצלי ככה זה היה ,אבל כשמגיע האפיסת כוחות הזו אחרי שאוננת כל כך הרבה ,שיש איזה זמן מה שהייצר בעצמו הולך לנוח ,כי הוא התעייף ,ובעצם הוא משאיר אותך לבד לאיזה חצי שעה לבד ,תנצל את הזמן הזה תשב תבכה ותחייה כמה שיותר את הצער הזה תאריך אותו תחשוב עליו תצייר לך אותו בראש ,אל תדאג אחרי זמן קצר הייצר יחזור ויכול להיות שאפילו תחטא שוב ,אבל הרעיון להתחיל להשריש בתוכך את הצער ,ולפתח אצלך כמו סלידה ,זה מה שהיה איתי ,עשיתי את זה הרבה זמן עד שפתאם שהייצר הרע היה אומר י לך לחטוא ,מייד הייתי מקבל צמרמורת נזכר כי מייד הגוף נזכר בבכי שאחרי ,כלומר המוח עושה קשר בין אוננות מול המחשב עם פורנו לבכי ועצב ,בעצם מה שאני מבקש ממך ,זה שתעשה עניין מהעצב שבא אחרי הנפילה ,ואז אתה תראה שהעצב הזה כן יעזור לך להתמודד 
אבל חשוב לזכור שהחטא מטמטם ,לכן זה לא יעבוד אם לא תשמור על עצמך ,ותנקוט בפעולות מנע מעשיות ,כגון להימנע מצפייה בסרטים,ושמירת עניים מקסימלית ,כי תאווה שבאה כאשר אנחנו בגמילה ואז אנחנו רואים סרט ,ונדלקים מימשהו בסרט אין סיכויי שנעמוד בפיתויי 
בהצלחה אח יקר אני מקווה שהבנת אותי 

כתבתי שיר לכאב שלך, שלי,
מוקדש באהבה
http://www.gye.org.il/forum/2-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2/83825-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9?limit=15&start=75#85618

כ"כ כואב לי שכואב לך חבר יקר ואהוב,

אני מרגיש גם את הכאב הזה בכל כך הרבה פעמים... 

הנחמה היחידה שלי היא ששמתי לב שכולנו כאן אותו שטאנץ - אנשים עם המון רגשות והמון עומק. זה מביא אותנו להרבה כאבי לב והרבה רגשות - טובים ורעים, אבל זה גם אומר שיש בנו המון פוטנציאל.

יה"ר שה' יוציא אותך מזה כמה שיותר מהר, יושיע אותך מהצרות ויתיר לך את כל הספקות.

טיפ קטן שאולי יעזור: מה אתה אומר על סדרות קומדיה, סטנדאפ או דברים בסגנון? אמנם מהול בזה המון תאווה, אבל כשאני הייתי במצב דומה למה שאתה מתאר זה היה עוזר לי מאד. זה היה מוציא אותי מהכאבים בתור התחלה.. אולי גם אותך.

בהצלחה 


(אופס... רק עכשיו שמתי לב שעברו 16 שעות... מקווה שאין כבר צורך בי...)
 

תודה לכם חברים

עבד - תודה ששיתפת אותי במה שעבד לך. האמת, שפעם אחת התרסקתי, ושם זה כן עזר לי לתקופה (אתה יכול לחזור פה אחורה ביומן לתקופה של ה-19 יום. אבל משום מה, זה לא מאוד עבד אחרי זה. יכול להיות שהכאב אצלי כבר פחות מתקשר לשימוש.

יוסיפונוס - לא ידעתי שיש בך משורר... תודה

אהבת חסד - אתה תמיד מוזמן, דרך אגב, אחרי 16 שעות או אחרי 16 ימים...
תודה על האיחולים. וכן למר
לגבי הטיפ, בשעות מצוקה מאוד קשה לי להתרכז בסרט ודומיו ואני בדר"כ נמרח ומושך את הזמן
תודה ששיתפת בכל אופן