בעצתך תנחני כתב on 17 מרץ 2016 18:13:

גם אני לא ידעתי.....
גילתי את זה לאחרונה, ומי שהייתה הכי בהלם זו הייתה אשתי,
 

אלתרמן, מתי הפוסט ליום החמישים?

אלתרמן???, הרגת אותי..., תודה על המחמאות:grinning:

אני לא יודע מה לכתוב, או מה לא לכתוב, ואני מנוהל הרבה מפחד וחשש.
זה עשה לי חשק (לחזור) לכתוב א"ת, שם זה שלי. אני יותר חופשי.

אני אכתוב בכל אופן, שדברים טובים קורים לי.
שבת הייתה טובה באופן משמעותי לעומת שבוע שעבר, אני מפחד שאשתמש, שיעלה הדחף החזק ויזרוק אותי כמו עלה ברוח, אבל מאידך די רגוע.
לא ישנתי כל היום, לשמחתי, אז אני מקווה שארדם בקרוב
בקיצור, יותר טוב לי.

שבוע טוב

עריכה: עכשיו אני מרגיש שהדחף אולי כן עולה, אבל אני פוחד להתמודד מולו. אני מפחד להתייצב מולו, כי אז הוא יביס אותי. אולי אני מנסה להתעלם? 
שה' ישמור אותי..

שה' ישמור ויחזק אותך!
שנזכה לישועתו תמיד בכל מקום
מודה לך על השיחה היום...
חזק ואמץ!

כתבתי היום באופן מסודר רשימת א"ת פחדים ומכתב לאלוקים.
עדיין תחושה של פחד קצת מלווה אותי.
מתפלל להשתחרר מהפחדים ולהשאר מחובר באמת היום

אוהבים,

בעניין הדחפים, אצלי גיליתי שזה כמו לספור שעות כשאתה מנסה להרדם.
כשאתה בודק את עצמך אם יש לך דחף או לא - זה עולה אוטומטית.

אולי גם אצלך זה ככה

אהבת חסד אני די מתחבר למה שאתה אומר, דווקא כשאני מדבר על זה - זה יותר עולה.
אני מרגיש מין אינסטינקט טבעי לברוח מהדחף, השאלה אילו תוצאות זה מביא?
אני לא מתכוון ללכת ולחפש בכוח איפה וכמה אני רוצה להשתמש, אבל אם הוא כבר עלה, ו-ודאי שהוא יעלה אפילו מבחינה פיזית גרידא, אחרי מאות או אולי אלפי שימושים, המוח שלי מתוכנת ככה - אז השאלה מה אני עושה איתו.
אני לא יודע אם לנסות לברוח ממנו יועיל לי, מצד שני זה די מפחיד להתמודד איתו, אז אולי אני פשוט נותן לו לגדול באין מפריע עד שהוא גדול כל כך ואין לאן לברוח?...
--
אני לא יודע כמה זמן בדיוק אני נקי, נראה לי כמעט שלושה ימים, אבל המוח שלי יכול לספר לי שכדאי להשתמש כדי שככה אדע בוודאות ממתי אני נקי... והרי, כשאהיה "מחלים דגול", אני אהיה חייב לדעת כמה זמן אני נקי...
--
קשה לי עם הסוג-של אובססיה שפיתחתי למכוניות. אני הולך ברחוב ומציץ לרכבים כדי לראות אם הם ידניים או לא...
--
מבקש מאלוקים שיעזור לי לקבל את עצמי עם כ---ל המחשבות, הפנטזיות, האובססיות, הפגמים, המעלות, החסרונות.
אני לא הולך לפורנו ממש, אבל לוגם הרבה ברחוב, באינטרנט, יוטיוב, בשבת גם קצת בעיתון שנחת עליי בהפתעה.
בכתיבת שורות אלה מתנגן לו קליפ ברקע...
אני לא בטוח שאני מעכל את זה ש"רק" מבטים או "רק" יוטיוב יביאו אותי לשימוש.
או שאני כן יודע, פשוט לא מצליח לוותר.
מבקש מאלוקים לא להלקות את עצמי על זה
--
יש קטע בספר הלבן שאומר שזעקנו בזרועות מושטות תמלאי אותי! תעשי אותי שלם!"
וראיתי פה בפורום איפשהוא, שבצעד 3, אנו זועקים את זה לאלוקים שימלא אותנו. שיעשה אותי שלם!
מאוד אהבתי את הרעיון הזה ואני רוצה ליישם אותו.

טוב, אז איך חיים בלי תאווה?

בעצתך תנחני כתב on 20 מרץ 2016 10:58:

.

אתה יודע, 'בעצתך', בכל נושא הכתיבה בפורום ואם זה טוב לי או לא, הגעתי לאיזו מסקנה בזמן האחרון שהכל פשוט בראש שלי.
זאת אומרת, נכון שכולם מדברים על לשחרר ולשחרר, אבל יש תחומים במחשבה שחשבתי שאם אשים להם רסן - לא אצטרך להגיע לצורך בשיחרור, בעהי"ת.

גיליתי (ואין לי כוונה לשמש דוגמה, רק לתת לך אולי כיוון חדש) שכשאני קורא שיתופים של אנשים על נסיונות שיש להם, או כשאני תופס את עצמי אחרי זמן ממשוך של נקיות ו"בודק" את עצמי אם יש לי דחף ברגע זה או לא, מיד מתחילה "דליפה" אצלי בראש של דמיונות מה היה אילו הייתי רוצה ליפול, ומה היה פעם כשנפלתי.

לאחרונה אני משתדל לשים חוצץ בין מה שאני קורא כאן לבין להמשיך עם זה בדמיון הלאה - מה קרה פעם עם הדחפים שלי ומה היה קורה אילו וכו וכו, כי כשאני בודק את עצמי אם עדיין "בא לי" זה כאילו שאני שואל ילד אם בא לו שוקולד...

מקווה שזו הדרך הנכונה בשבילי, מקווה גם שאולי גם אתה תעזר בזה.

אגב, עניין המכוניות... גם אני אחרי שעברתי טסט, כל כך התגאיתי שעברתי על ידני (ועוד בראשון...) ו'הרצתי' לכולם כמה ידני זה "הדבר האמיתי" עד שגם אני כמוך בדקתי כל רכב אם זה ידני או לא ו'הערצתי' את אלה שנוהגים ברכב כזה, כך שיש לך פרטנר (ואולי ספונסר ) בעניין... 

 

תודה אהבת חסד. התחלתי לכתוב משהו על זה, אבל אני בעצמי מבולבל... צריך מאלוקים הכוונה.
-
ח"א מול זה שיש איזו בעיה ואני לא מצליח להתקשר מהטלפון לאף אחד. ככה שיוצא שאני גם לא ממש יכול לדבר עם חברים או לעלות לקבוצה הטלפונית.
מרגיש קצת מדוכדך, אולי פגוע.

לא משהו אישי! אם אתה בפלאפון זאת תקלה ברשת...

תודה רבה אריסטו, אני לא מרגיש פגוע בגלל הטלפון...