שלום חברים, אסירותודה על 8 ימים.
שמרגישים קצת על קרן הצבי.
אתמול הייתה בי מחשבה חזקה שאשתמש, בסוף אומנם לא השתמשתי אבל פעלתי הרבה על תאווה.
אולי צפיתי שאם לא אשתמש אתמול, אקום ואהיה היום חופשי ומאושר, אך אני עדיין רוצה או אולי צריך להשתמש.
יש איזה משפט שקראתי כאן שהביא החבר טהרני "בשנה הראשונה רק לא להשתמש" אז אני מתיר לעצמי מותרות כמו לעשן, רק לא להשתמש...
מה שעבד לי בעיקר בימים האחרונים זה כלי שכנראה בזכותו אני נקי כעת. אני פותח מעגלים לזמנים קצרים. לא להשתמש יום שלם לפעמים גדול עליי. רק להיום זה גדול מדי. אבל נניח לשעה, אני יכול... אחרי זה אשתמש... זה עזר לי.
מצד שני אני מותש מזה כבר. אני מניח שאני מפעיל שריר. הבנתי, שאיך יודעים אם ויתרתי או לא, השאלה אם זה כואב. אם ויתרתי, זה לא כואב. אבל בהתחלה, באופן פיזי ממש אי אפשר לוותר כי יש גם קריז פיזי.
אני באמת לא בטוח שאסיים את היום הזה בנקיות.
אני מבקש מאבא שיעזור לי לוותר ולא להלחם, ושישמור אותי נקי עד 23:00.
תודה