שלום,
התחלתי להרגיש ו/או להבין יותר את המושג 'סיבוב נוסף'. מרגיש שאני קצת מבין יותר את המושג הזה.
כמובן שאלו לא הנפילות הראשונות שלי בתוכנית, וסביר להניח שאוננתי מאות פעמים מאז המפגש החי הראשון שלי (חנוכה תשע"ו).
אך כעת אני קצת מרגיש יותר בסיבוב נוסף. אומנם יש לי בדר"כ לפחות קבוצה אחת בשבוע ואני מדבר לפעמים עם חברים (פחות, האמת) ויצא שעניתי לשיחות גם פחות.
כן, מרגיש באיזה סיבוב נוסף. אולי ההבדל הוא שקצת פחות כואב, למרות שזה שטויות כי כאב לי המון או שלא. לא יודע. 
טוב זהו
זו התובנה שלי בערך
סליחה שיצא מבולבל
אוהבתכ'ם

עריכה: פתאום אני חושב שאולי ההבדל, שעכשיו לא לדבר עם חברים מרגיש לי פחות חסר לעומת העבר. כאילו מצאתי איזשהוא פיתרון ואני מרגיש פחות את הצורך החיוני הזה לדבר עוד ועוד
אולי זה בעצם מה שגורם לי להרגיש יותר בסיבוב נוסף. ההרגשה שאני פחות צריך את כל העסק הזה של ההחלמה.
ראוי לציין שאני מאוד אוהב את קבוצת שמור עיניך מרכז ומקפיד בדר"כ להגיע.
בואו לחזק!  

פונה לבריחות חדשות,
הוצאתי כספים,
חייב למצוא חיבור מהר מהר לאלוקים,
אבא תעזור אני מתחנן

בעצתך! אוהב אותך. 
אתה בחור חמוד! אם בא לך לדבר,אשמח,תשלח הודעה בפרטי...

פתאום זה היכה בי.
אני לא באמת יכול להפסיק.
זה מייאש
אבל אולי... "עד שלא קיבלתי את הסקסוהליזם שלי לא יכולתי להפסיק"...

ואריסטו, מספרי אצלך בתיבת ההודעת

אתמול (א') פגשתי את הרב יהושע שפירא! אמרתי לו שאני משמור עיניך וSA וגם קיבלתי ברכה

בגלל זה אתה לא עונה?

צפה פגיעה בקרוב בעז"ה

יש משפט כזה, התוכנית הזאת היא לא לאנשים שצריכים אותה היא לאנשים שרוצים אותה
....
ויש עוד משפט, רגשות הן כמו ילדים. אתה לא רוצה לתת להם לנהוג, אבל אתה גם לא תשים אותם בתא המטען

בעצתך, בוקר טוב.
נהנתי מהמשפט השני, חזק ביותר.
תודה ויום נקי רק להיום
ישורון

תודה רבה ישורון על הפידבק
---
אז בחסד עליון, ואחרי חודשים בקבוצות אני כעת אוחז בצעד 2!
אתמול ישבתי עם חבר, ואחרי שדיברנו, והוא שאל אותי, בין היתר, למה להפסיק?
ובסוף, אחרי שחשבתי קצת על המחיר, הוא שאל שאלה פשוטה. "אז למה אתה לא מפסיק?" (יכול להיות שאני לא מדויק בניסוחים אך העיקרון דומה)
ועניתי, אני לא יכול להפסיק.
הוא הושיט את ידו ואמר "ברוך הבא לצעד 2"

האמת שבהתחלה, לא מאוד ששתי לכתוב על צעד 2. אני במצב לא משהו עכשיו, מקודם פחדתי, לגמתי מבטים ברחוב ונראה שעפות עליי בחורות יפות מכל הכיוונים. וכו' כל מיני מחשבות והרגשות. וגם בקבוק פתוח בצורת פורנו במחשב שאני לא נכון למחוק.
האמת, שגם לא ממש חש איזו חוויה של צעד 2 עצמו (הגעה לאמונה)
אבל אני כן יכול לספר מה עשיתי
והאמת, שזה היה די קל.

אני רושם בפנקס שלי כמה פרמטרים
שם:
מקרה:
פרשנות:
נמשל:
ואיך אני הייתי רוצה שהוא יהיה:

ב"שם" אני פשוט כותב שם של דמות שהיא כוח גדול בשבילי. אבא, אמא, אח, רב, מורה, וכו' (לדוגמה, מורה)
במקרה אני כותב את פרטי המקרה עם אותו כוח גדול (לדוגמה, שכחתי להכין שיעורי בית והמורה צעק עליי כעס והעניש אותי)
ב'פרשנות', אני כותב איך המקרה התפרש אצלי. (לדוגמה, אם אני עושה משהו לא בסדר כועסים עליי, מענישים אותי, אם אני שוגה אני חוטף) ושמתי לב, באחד משני המקרים שכתבתי, שיכול להיות שלא הייתה כוונה להעליב אותי כלל, אבל מה שמשנה זה איך אני פירשתי את זה.

ב'נמשל' אני נוגע בחלק הכאוב. בחלק של החיבור, ההקשר (שהאמת אני לא בטוח שעשיתי, אבל זה מה שהוצע לי לכתוב ואני מיישם) של ה'כוח גדול' הזה עליי (המורה, למשל) אל הכוח העליון שלי (הקב"ה, במקרה שלי)

ורואה איך היה יכול להדבק אליו גם הייחס שאותו קיבלתי או הרגשתי שקיבלתי.
(שאלוקים לא מקבל, וכועס, ומעניש, ולא מוכן לקבל טעויות שלי, ואם משהו לא בסדר אני מיד חוטף.)

ואז, אחרי כל המוגלה, אני כותב איך כן הייתי רוצה את אלוקים.

מקבל, רחום, מכיל, רחמן, סולח. מחבק. אוהב.

אסירותודה לאלוקים,
על חברים, משפחת שמור עיניך וSA.
עשה לי טוב להתחיל לכתוב.

אחרי הצעד השני הראשון שכתבתי, שיתפתי ושאלתי אם הוא טוב. ומסתבר שכן, והאמת שזה היה קלי קלות לכתוב אותו. השני גם כן די זרם, ועכשיו אני תקוע.
מקווה לקבל את זה (יותר בכנות, מקווה להצליח לכתוב עוד)

ערב טוב חברים שנזכה למצוא אלוקים אוהב בחיינו
ולהגיע לאמונה, שכמו שהנס קורה להרבה חברים, (למרות שאני שונה ואצלי זה אחרת, כמובן...) הנס יכול לקרות לכולנו

אהבה

פיספסתי את הצעד הראשון שלך?????????? 

לא מסרתי אותו

מחכים לשמוע.
אולי היום בקבוצ?

היום דיברתי עם הספונסר שלי ובעצתו המסירה אחרי צעד 4.
במהרה בימינו אמן

השתמשתי אתמול והיום אחרי 9 ימים