אני דווקא מתחבר גם לצד הזה.
אני לא מכחיש את זה שוודאי שיש לתאווה השפעה על שאר החיים שלי והתאווה לא נשארת בתאווה.
אבל אצלי, כן היו סיטואציות שבהן חוויתי ניתוק בין מה שעשיתי בלילה לבין מה שעשיתי בבוקר.
זה שלמדתי בבוקר, כבר מראה שכן היה לי סדר יום מסתבר.. זה מאוד חשוב לבריאות הנפשית שלי סדר יום ודברים לעשות.

אגב, לא יודע אם שעה מסוימת של תפילה זה אותו דבר, אבל כן יש עניין להתפלל באותו מקום (זאת אומרת, מושב/כיסא). מעניין.


בפועל, בזמן האחרון אני כן מרגיש קצת ריחוק ופחות תאווה לגמרא (כן, גם כזאת יש לי. ולוואי ואף פעם לא אגמל) כמו שהייתה לי.
את התאווה ללימוד קיבלתי בנס (גם תקופה של לא מסוגל ללמוד הייתה). מקווה לקבל אותה שוב בנס. כי באמת שאני חסר אונים. כל מה שיש לי לעשות זה ללמוד, גם אם לא תמיד בא כל כך, והקב"ה יסדר את השאר. כמו בתיה בת פרעה, ששלחה את היד. כל מה שאני צריך לעשות זה לשלוח את היד כמה שאני יכול. הקב"ה יעשה את השאר.
יכול להיות שזה גם תלוי באיפה שאני אוחז בלימוד כרגע. מקווה לצלוח אותו בשלום.

תרגיש חופשי 'להתפרץ' בעתיד. אשמח!

גדעון כתב:


מה שעשיתי בחופש זה להמשיך ללמוד. יש לי אברך טוב ברוך ה'. תמצא לך פרטנר.
חופש זה לא כזה כיף כמו שמספרים...

יומיים. לא יאמן כי יסופר.

קטע שכתבתי בשעה האחרונה:

אני מרגיש ריקני.
התאווה ממלאת לי מקום כל כך גדול ואני מרגיש ריק בלעדיה.
אבל אני לא רוצה
אני לא יודע למה
אני לא מרגיש למה
אבל אני יודע ומרגיש שאני לא רוצה.
לא סביר שזה מגיע מקטע הדתי, לא עצר אותי עד היום – לא יעצור אותי עכשיו.
אבל זה פשוט כך
פשוט לא רוצה
ברגש, בשכל, בכולם אני מאוד רוצה. רוצה מאוד. מוכן אפילו לספוג את הדאון אחר כך. רק לא להיות במקום הזה הריק, החסר מנוחה שבו אני.
אבל משהו עוצר אותי.
משהו לא נותן לי.
קטע עלום ונעלם בפאתי המוח פשוט מחזיק אותי כאן.
מי הוא?
מה הוא?

מרגיש, יודע, ש – אני רוצה תאווה.
מסיבה בלתי מוסברת אני גם מחפש דרך החוצה, חסר אונים.

איני יודע לאיזה זרם / מגזר / חוג אתה שייך, אבל כולנו משתייכים לעם אחד - בני אב אחד נחנו, ולכן אני ממליץ לך בחום ללמוד את ספר התניא, בעיקר פרקים כז - לב, שם הוא עושה סדר מאד נפלא בין ההרצון שלך לתאוה לכוח הבלתי מוסבר - לדבריך - שמחזיק אותך כאן.
לי אישית זה מאד עזר ועשה לי המון סדר בראש.

אוהבים אותך. מאוד.
נראלי שזה לא משנה למה אתה רוצה להפסיק. אתה עושה משהו שאתה לא רוצה ויש לך תחושה כללית שאתה מוכרח לעשות אותו ושהוא לא עושה לך טוב. בקבוצות לימדו אותי בדיוק למה אני לא רוצה ומה המשמעות של כל התאווה הזאת, אבל אני לא יכול לומר שלפני זה באמת הבנתי. לימדו אותי גם איך להתמודד עם תחושת הריקנות בלי לראות פורנו או לאונן, וזה מדהים. מכיר מאוד את התחושות המעורפלות שאתה מדבר עליהם. אסירותודה שהיום הדברים יותר ברורים לי. אשמח לפרט בפרטי אם תרצה.

בכל מקרה כל הכבוד על היומיים! זה לגמרי לא מובן מאליו. כל יום. אתמול סיפרו לי על חבר התלונן לחבר ותיק מאוד על המצב שלו. הוא אמר לו פחות או יותר ככה: מה אתה רוצה ממני? אתה יותר נקי ממני. מתי קמת היום? 6? אני קמתי שעה אחריך וזה כבר אומר שאתה נקי שעה יותר ממני.
אז שיהיה בהצלחה:P

"בעצתך תנחני" היקר,
מאד שמחתי לראות אותך היום,
אלוקים גם סידר שנשב אחד ליד השני

בהחלמה רבה
לילה טוב

אוהב
"מתחיל שוב"

גדעון כתב:

תודה רבה גדעון. אולי אציץ אם יצא לי. אגב, היית בסדנה היום?

שלומקה כתב:

תודה רבה שלומקה היקר!
שמחתי לפגוש אותך. תודה על ההיכרות ושויתרת על חלק מהסדנה עבורי!

מתחיל שוב - וצועד לאלוקים כתב:

אלוקים סידר, באדיבותו של שלמוקה (ע"ע) השליח הנאמן
חב לך הרבה על שהיית השליח בשבילי.
רואה השגחות פרטיות כאלה מתוקות.
זה שנתת לי את המספר שלך מיד,
זה שבדיוק עכשיו הייתה סדנה, ועוד ביום רביעי ולא שלישי, ולא נאלצתי לוותר על המסיבה הגדולה בישיבה.
כאילו דוחפים אותי. מישהו מצפר אותי מלמעלה.

בשלוש מילים על הסדנה: מצחיק. מחכים. משחרר.

3 ימים.
הייתי בסדנה. פגשתי אנשים נפלאים.
חוזר הביתה - רוצה ליפול.
כל כך לא רוצה לכתוב פה עוד חצי שעה שנפלתי

עדיין פה.
גולל בפייסבוק ומולי קופצים דברים שיכולים להפיל אותי.
חייב לצאת מהמקום הזה.
ולישון.

בעצתך תנחני כתב:


אני מאד מזדהה עם מה שכתבת: "רואה השגחות פרטיות כאלה מתוקות", אני גם כן ראיתי הרבה מאד השגחה פרטית כשהגעתי לתוכנית, באמת אסירותודה מה שקורה איתך.

אני מאחל לך הרבה הצלחה והרבה החלמה
ושאלוקים יכוון אותך בדרך

אוהב

לא השתתפתי בסדנה, למרות רצוני העז, אני גר במרכז, ולא התאפשר לי להגיע לירושלים לסדנה, אני צריך ללמוד להכנע ולותר גם בענין הזה, ואם אלוקים סיבב את הדברים באופן כזה שלא אוכל להשתתף, אז אני צריך לקבל זאת בהשלמה, בשמחה, ובאהבה, למרות האכזבה הגדולה.

אם יהיה לי זמן בהמשך היום אז בל"נ אעלה ע"ג הכתב בפורום את עיקרי הדברים שכתב הרב בעל התניא.

גדעון כתב:


אשמח אם תעדכן אותי כשתעלה. למרות שאני כנראה אגיע אליהם בעצמי (מכור לפורום שכמוני)


יום 3.5 בערך
לשמחתי, הייתי מספיק עייף כך שאפילו הקריז לא מנע ממני להרדם.
מרגיש טוב יותר עכשיו, אסירות תודה

שלום לך 'בעצתך' היקר,
אין לי אפשרות איך להודיע לך שהעליתי את זה, אם תרצה שלח לי בפרטי את כתובת המייל שלך.

הרב בעל התניא זי"ע מסביר את דבריו באריכות רבה, בקו שהולך על פני כל הספר, כמו כן הוא כותב בלשון הקודש משולב עם הרבה ביטויים בארמית, אני אשתדל בשורות הבאות לכתוב את תמצית דבריו ממש ובתרגום לשפה המדוברת כהיום, ויה"ר שלא אכשל בלשוני ולא תצא תקלה תחת ידי.


א. לכל אדם ישנן ב' נפשות, נפש אלוקית ונפש בהמית, הנפש האלוקית יש לה משיכה לדברים רוחניים, לדברים נעלים, ואילו הנפש הבהמית נמשכת לדברים גשמיים ולכל תאוות העולם הזה כולל גם תאוות אסורות.

ב. ישנן נשמות גבוהות מאד שמלכתחילה הקב"ה ברא אותם ללא משיכה לתאוות, אך כאמור אלו רק נשמות גבוהות במיוחד, אבל רוב העולם נבראים מלכתחילה באופן כזה שמצד הנפש הבהמית שבהם הם נמשכים לתאוות העולם גם אלו האסורים.

ג. עבודת האדם אם כן היא לא להלחם עם המשיכה, כי זה נגד טבע הבריאה שבראו אלוקים, יתירה מכך כותב הרב זי"ע שאדם שמתעצב בלבו על משיכתו לתאוות "הרי זה מגסי הרוח", שהוא מחשיב את עצמו לצדיקים הגדולים מאד שלא אמורים בכלל להתאוות לדברים גשמיים ולכן הוא נשבר מזה שהוא מתאוה, אם הוא חכם המכיר את מקומו, ומבין שהוא אדם 'רגיל', אין סיבה להתעצב על עצם המשיכה, זה טבעי זה נורמלי כך ברא אותנו אלוקים.

ד. יתירה מכך, כשאדם מרגיש שתאוותיו מתגברות אות וסימן הוא שהנפש האלוקית שבקרבו מתעלה, ולכך הנפש הבהמית מנסה ללחום נגד, ולכן אין מקום להיות עצוב על מחשבות פסולות ולא טהורות, אף אם הם מגיעים באמצע התפילה, כי זה רק מראה עד כמה הנפש האלוקית שבו מתעלה ולכן הנפש הבהמית מנסה להלחם בזה.

ה. עבודת האדם אם כן, אינו להלחם נגד התאווה והרצון, אלא נגד המעשים והמחשבות, כלומר למרות שהוא מתאוה למשהו מסויים, הוא יתגבר ולא יוציא לפועל את תאוותו, ולמרות שעלה במחשבתו איזה פנטזיה הוא ילחם עם עצמו להסיח דעתו מפנטזיה זו ולא להמשיך לחשוב על זה.

ו. אחרי הרבה עמל ויגיעה של שנים ישנם כאלו צדיקים שמצליחים להפוך את הנפש הבהמית שלהם לאלוקית, אבל כאמור זה רק יחידי סגולה ולאחר יגיעה רבה של שנים.

עד כאן עיקרי הדברים, שווה לראות את לשונו המתוק בפנים, בעיקר פרקים כז – לב, הייתי מעלה את זה אבל זה מדי ארוך, זה יקח את הלוח בפורום. אם תרצה אז תשלח לי בפרטי את כתובת המייל שלך, ואשלח לך ישירות.

ראוי להוסיף על כך את דברי הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו צדקת הצדיק אות רנד, שרק אדם שמטבעו הוא מלא תאוות יכול להגיע לדרגה גבוהה באהבת ה', וכותב שם דבר מעניין שאברהם אבינו היה מטבעו אדם מלא תאוות ולכן הוא יכל להעפיל לדרגה מאד גבוהה באהבת ה'.

כמו"כ מן הענין לציין לדברי הרה"ק בספר הנ"ל אות מ' בו הוא מסביר שבעצם אין מצב שאדם יעשה עבירה אם הקב"ה לא ירצה בכך, שהרי הקב"ה מחיה את האדם, ואם הקב"ה לא רוצה שהאדם יחטא הוא לא היה נותן לו את החיות לכך, אלא שלפי דרגת ההסתרה שהאדם נמצא הרי הוא אינו מבין שהקב"ה רוצה בכך, אלא נדמה לו שהוא זאת מבחירה אישית ולכך זה נחשב לחטא, אבל כשהאדם מגיע להכרה שאין מצב שהוא יעשה משהו מיוזמתו שנוגד את רצון ה', נמצא אם כך שלא היה כל חטא כל עיקר, וזה נקרא 'תשובה' דהיינו שמשיבים את המעשה שעשה להקב"ה.

רק שלא נטעה למקרא דברים אלו שיש מצוה לעבור עבירה ,,,

גדעון כתב:

תודה רבה גדעון

אז אני זוכה בזמן האחרון לחוות את ה'קריז' הזה, או מה שזה לא יהיה.
חוסר שקט מעצבן.
ביחד עם צורך עצום לתאווה

אכלתי אתמול עוד ועוד. שוקולד, סופגנייה, צ'ונט עם חלה, עוד חלה עם ריבה, צ'יפס ועוגיות
בקצב הזה אצטרך גם oa בסוף. (מזל שיש להם הרבה מפגשים)
אני לא יודע איך אני ממשיך לשרוד. אני מרגיש צורך גדול מאוד לתאווה.
חסר אונים