ברוכים הבאים,
אורח
|
|
|
|
|
|
|
|
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי. סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי. |
|
|
|
|
|
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים ובין ביבשה.
המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה, ומשיעבוד לגאולה השתא, בעגלא, ובזמן קריב. |
|
|
|
|
|
|
|
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0 |
|
|
|
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום, לב מבין ואוזן שומעת, הן על כפיך נשאתני הלום". |
|
|
|
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך" |