באופן אוטומטי זה קורה. באופן אוטומטי המחשבות נוטות לכיוון ההוא. באופן אוטומטי - אין מה לעשות, ובטלה גוררת עברה אחריה. עוד לא עברתי עבירה. נכנסתי לכאן, כותב את המילים האלו ממש.

הפלאפון שלי קרס, מה שמקשה עליי להתבודד איתו וליפול לתוכו. מצד שני גם הרצון שלי להיכנס יותר לקבוצות ולדבר יותר עם אנשים יקרים על הבעיה שלי - רחוק ממני.

שלושה ימים. קשה לי להאמין שאצליח לסיים את היום. אני מרגיש סימנים של נרקומן: חום, כאב, עייפות. ברור לי שאם אפול - יהיה נעים, לא יכאב ולא אהיה עייף יותר, אבל ברור לי שזה יהיה רגעי. מצד שני, אני יודע שגם זה רגעי.

אבל מצחיק אותי שאין לי שליטה על כל מה שקורה כאן ובמדריך התוכנית, שעדיין לא סיימתי את כולו כתוב שהבעיה שלי היא שאני חולה שליטה. זה אחד מהדברים שעדיין לא ברורים לי.

מקוה שבע״ה יגיבו חברים ותיקים לדבריך זה יכול לתת כיוון קצת ביטחון ובעיקר עידוד

לגבי השליטה נדמה לי שהבעיה שלנו היא שאנחנו מנסים לשלוט ולכן מאבדים שליטה כלומר השליטה שלנו היא בדרך לא כל כך טבעית שלפעמים פוגעת בנו
הכיוון הוא לשחרר את עצמנו מהרצון לשלוט ולנסות להקשיב לרצון העליון שמכוון אותנו למה שטוב לנו

הימים הראשונים, מצד אחד יש בהם את ה'גז' של ההתחלה. ומצד שני יש בהם את הקושי שאנחנו לא רגילים לדחות את התאווה.
זה כמו בנאדם שרוצה להמשיך לצעוד, ורגליו כבדות. כל צעד הוא צריך להתאמץ מאוד 'ולהרים' רגל אחת ולהוריד אותה, ושוב עוד רגל.
לפעמים, מהלך איטי ומורט.

כמה קשה, ככה מתוק!
יעבר לך עוד יום, ואחריו עוד אחד. ופיתאום אתה מרגיש שזה מתחיל להיות קצת יותר קל ועוד קצת.
בסוף תגיע!

אוהב אותך, ומתפלל איתך

שלום צדיק
כן צדיק זה כל מי שיודע מה האמת וזו השאיפה האמיתית שלו

מנסיון שלי בתחום הכואב
כדאי להרפות
לישון טוב
לאכול טוב
להתלבש חם בחורף ומשוחרר בקיץ
כי כשאנחנו בסטרס
מה שגורם ליפול זה כל דבר
חום קור רעב כעסים
לכן כמה שיותר לשחרר
לקבל את המצב כמו שהוא
תצליח!
בחיבוק אוהב (באמת)
כנות

אוהבים.
יותר חשוב מהכל זה שתישאר כאן ותיאחז בקהילה הזו כדי לשאוב כוח. היאוש והבדידות הם אבי אבות הטומאה בעניין הזה, והחיים הכפולים שגורמים לי להרגיש שהתאווה היא אני, וכל השאר זה זיוף...
אתך.

נתן במתנה