הנה אנחנו כבר אחרי חצות, וקיבלת עוד יום נקי, תמשיך בדרך ותראה ניסים.

אני מרגיש כל כך רע! היום בקבוצה עשו סבב של שיתופים, כל אחד היה אמור לשתף מחוויותיו והתמודדויותיו בחיים השוטפים בצל התאווה. בגלל מקום ישיבתי הייתי אחד הראשונים (שונא את זה...) וכמו חבר חדש טיפוסי שיתפתי בקצרה ומעט מידי ממה שבאמת הרגשתי.

היום היה לי שטף של גלים. היום לא הייתה לי הנכונות להתקשר לחבר ו"לעשות הפסקה" מתבקשת. בעקבות זה, ובזכות זה שאין לי אינטרנט הייתי כל הזמן בדמיונות ופנטזיות מול נשים רנדומאליות שראיתי בסרטים שיש לי על המחשב. שעות בזבזתי על זה – ללכת אחורה וקדימה כל זמן, להיות על הסף ולהפסיק בבהלה מהמחשבה על מה שאני עומד לעשות, וכך על זו הדרך – שוב ושוב. היה לי קשה.

היום בקבוצה חשבתי לעצמי בהתקף של רחמים עצמיים – למה אני לא נורמאלי? למה לאנשים אחרים אין את ההתמודדות הזו – התמכרות לתאווה? איך הגעתי להיכן שאני (רוחנית. בלי קשר למי שישב מסביבי – כולם אנשים נפלאים)? למה אני מזיק לעצמי כל כך? למה זה קורה דווקא לי/לנו, למה אני מאותם 0.00001  אחוז מהאוכלוסיה? ועוד מאותם מחשבות של תסכול.

בסוף, בסבב אסירויותודה שהם עשו, נשאר לי להודות לה' (נראה לי שאני היחיד שמודה במילים האלו.. מעניין אם זה ישתנה מתישהו...) שאני נקי היום, וכן... גם על שהגעתי לקבוצה הנפלאה הזו, עם אנשים שמקבלים אותי כל כך יפה. אין עליהם.

תודה מיוחדת לאבי גולן שהגיב כאן ובעצם תמיד היה בשיא הכנות עוזר לי במה שצריך – תודה רבה.

לילה טוב לכולם.

השיתוף הוא קשה, אבל מאוד חשוב. המחלה שלנו אוהבת חושך, והיא משחררת את אחיזתה הלופתת כשאנו מביאים את הדברים לאור. "אני חולה כמו הסודות שלי", אומר הפתגם בספר הלבן.

אה, עכשיו אני נזכר במשהו שאני צריך לשתף...

תודה הר"ר טהרני. אמנם אין לי הרבה סודות נכון לעכשיו ב"ה, הפגמים שלי נחשפו לאור השמש אבל הם עדיין לא מטופלים. ועדיין, הם מאד אוהבים חושך...

...............

כמוך, טהרני, גם אני אסיר תודה לריבונו של עולם על סופ"ש נפלא ותקופה של פריחה ושקט אחרי הגלים הסוערים. שוב תודה לחבר שהתקשר... כל כך חבל שבזמן הגלים והקריזים אי אפשר לדעת ולהרגיש איך זה מרגיש אח"כ, צריך משהו גדול יותר כדי להתמודד ע"ז כמו שצריך.

נזכרתי היום במשהו נחמד.
כששוחחתי עם מישהו בצ'אט של שמור עיניך פעם, הוא ניסה לדחוף אותי להתקשר לקו החם. בינות למילים הוא כתב לי "למה לחיות בזבל".
באותו רגע קלטתי כמה אני באמת חי בזבל.

אם אצל כולם התאווה היא כמו למצוא משהו טוב בפח האשפה ול'התלכלך' שניה כדי לזכות בו, אצלי כבר אחרי פעם אחת שמצאתי אני אוכל שם, ישן שם, ופשוט - חי שם.. כמה עצוב...

אבל היי, אני אמור לכתוב אסיריותודה לא?...

11/12 יום, שיהיה לנו בהצלחה

היום עודדתני אישתי באמרה שמובן למה כל חיי חייתי בזבל, וזאת משום שהיו חסרים לי כל כך הרבה דברים וכל כך הרבה מועקות, שהזבל היה "אוצר" בשבילי... אצל אחרים הוא כנראה לא נצרך כל כך..

מה שלא יהיה, זבל הוא זבל, והריח... ובכן, מי כמונו יודע שגם הוא לא במהרה עוזב... מי יתן ויכבסנו מעווננו ויטהרנו מטומאותינו ונזכה לגאולה שלמה וקרובה אמן.

שלום חבר יקר,

היה כיף לפגוש אותך היום בכנס הנפלא של "שמור עיניך".

אני מנוהל מזה שאני לא הגבתי לך שום תגובה להודעותיך, ואני מרגיש תחושה של פספוס, כי אני תמיד מרגיש אני חייב להיות אותו אחד שפעם ראשונה דיבר בטלפון עם חבר חדש עוד לפני שהוא הגיע לקבוצות, אבל כנראה שאני לא אלוקים, ואלוקים רצה שהעניינים יתנהלו לא כרצוני אלא כרצונו, זה לא נראה חידוש כזה גדול, אבל בשבילי זה חידוש גדול כי חלק גדול מהמחלה שלי זה שליטה על כל מה שקורה.
אסיים באסירות תודה שהסיבה שלא הגבתי להודעות אלה זה בגלל שבחודשים האחרונים אני התרחקתי קצת מהפורום והאינטרנט בכלל בגלל האובססיה שלי לאינטרנט, כי המצב היה שכל יום שישי שהייתי מגיע הביתה מהישיבה והיתה לי גישה לאינטרנט הייתי חייב לקרוא את כל ההודעות החדשות בפורום בצורה לא שפויה, ולכן צעדתי צעד אחד אחורה וויתרתי על האינטרנט, ועל הפגם אופי של פרפקציוניזם שלי, ואני אסיר תודה שאני יכול להיות במקום שאני יהיה ליד מחשב ואני לא חייב לבדוק 10 פעמים ב - 5 שניות אם קיבלתי מייל חדש.
סליחה שהכנסתי כאן דברים שלא קשורים לפוסט זה, אני יושב כעת מול המחשב עם עינים חצי עצומות, אחרי שבחסד אלוקים עזרתי היום הרבה בבית ולא נחתי לרגע, וכמו שאנו קוראים בצעד 11: מה יכולנו לדחוס לזרם חיינו?, ואסירות תודה שהיום בניגוד ליום זה לפני שנה אני דחסתי הרבה מאד ליום הזה.

אוהבים אותך
היה כיף להיפגש
נדבר עוד רבות
בהצלחה רבה
ואסירות תודה על הצעד הגדול של החשיפה

פגשתי אותך היום,
אבל לא יודע מי
היה  נכון?

'מתחיל שוב'

תודה רבה על המילים החמות, כאן ובכנס.

כל כך הופתעתי ושמחתי לראות אותך היום (עוד על זה בעז"ה בהמשך). לראות שהאדם שעומד מאחורי הניק הוא דווקא אתה. ומעל לכל - לראות ולהרגיש כמה אתה מקבל אותי אליך, כמה אתה קרוב אלי.

נדהמתי לראות כמה לא הכרתי אותך באמת, את תוכך, את פנימיותך העמוקה והרגישה. לעולם לא הייתי מגיע לזה בחיי היום יום בישיבה. תודה לה'.

בעז"ה אני מקווה עוד ללמוד ממך יותר ולהרחיב יותר (אם לא מפריע לך...), בעז"ה נהיה בקשר.

אגב, תרגיש חופשי לשתף כאן מה שבא לך, אני בין כה וכה שוקל לשנות את שם השרשור ל"לוח המרכזי"...



'אחיד בשמיא'

חבל שלא נפגשנו...
למרות שידעתי שאתה שם (טהרני הרנטגן... ) לא מצאתי את הזמן לחפש אותך... 
אולי בפעם אחרת 

אהבת חסד כתב on 11 אפר' 2016 23:05:

כנראה שגם אני לא הכרתי אותך
אהבת חסד כתב on 11 אפר' 2016 23:05:

ממש לא מפריע לי, אני שמח מאד לעזור לאנשים כמוני שסובלים מאותה מחלה וביחד זה עובד.
 

לצערי לא זכיתי ללחוץ את ידך. התבאסתי בדרך הביתה... הייתי עם כיפה לבנה, זוכר?

אוף...
חבל
תותח טהרני הזה איך הוא קלט מי אני בשניה 

aristo כתב on 12 אפר' 2016 14:14:


דיברנו? כי אני מנסה להזכר ולא עולה לי.. אולי תכוון אותי יותר...

אהבת חסד כתב on 07 אפר' 2016 20:29:


אותו דבר היה היום. ההבדל הקטן הוא שהיום זה נגמר. איפסתי.

ימים קשים. אולי אשתף יותר מאוחר.

בא לי לבכות מרוב רחמים עצמיים (בד"כ אין לי סיבה אחרת לבכות...)

אני מלא בטרוניות על אלוקים. אני הכי רחוק ממה שאני יודע על החלמה. כולי מלוכלך בגאווה, רחמים עצמיים, ובדידות. רק בדידות.

התייאשתי מעצמי. אל תעודדו אותי, ולו רק כדי שלא ארגיש כאילו הזמנתי את זה. גם כי אני לא רוצה לעוף על עצמי. נמאס לי מעצמי.
 

אוהבים אותך אהבת חסד!

בסוף "הספר הגדול", מובא סיפור של אלכוהוליסטית שהתחתנה בפעם הרביעית, בתקווה שהנישואין הללו יפתרו את כל בעיותיה, מהר מאוד היא חזרה לשתות והגיעה להתקף השתייה הגרוע בחייה - חודשיים רצופים של שתייה ללא הכרה, כלא בפעם השנייה על נהיגה בשכרות, ועוד. כשהגיעו להציע לה את התכנית היא הייתה כה מטושטשת מהשתייה, שלא יכלה להבין על מה מדובר ולכן הכניסו אותה להתאוששות באיזה בית חולים. בחסד אלוקים היא קבלה את התכנית ועלתה על דרך.

יש משפט בדבריה, שמאוד תופס אותי בכל פעם שאני קורא את הספר:

"שמעתי הרבה פעמים אומרים ב-AA: "יש רק השתכרות אחת טובה בחיים של אלכוהוליסט, וזוהי ההשתכרות שמביאה אותנו ל-AA", ואני מאמינה בזאת" (הספר הגדול, עמ' 157).

מאחל לך שזו תהיה ההשתכרות האחת הטובה בחיים שלך - זו שתביא אותך לפתרון.

אוהב, טהרני