אצלי זה פחות או יותר מה ש'בעצתך' כתב, היו ימים שלא היה לי אינטרנט בכלל, ואמנם הייתי נקי באותם הימים, אבל כשרציתי להשתמש - וזה קרה הרבה - הייתי מתוסכל מזה שאני לא יכול לבא על סיפוקי. הייתי יושב שעות ע"ג שעות (כפשוטו) ונלחם בעצמי וברצון להשתמש גם בלי פורנו. כשהייתי נלחם ולא משתמש בסוף, זה היה כאילו "נקי" אבל הייתי מתוסכל וכתוצאה מזה כעסתי על כל העולם, והנפגעים הראשונים היו המשפחה שלי.
(גם כשהייתי נופל זה היה עם טעם מר של חוסר סיפוק, כאילו לא נהניתי לא מנקיון ולא מתאווה. זה הביא אותי לא פעם לנסות דרכים אחרות להשתמש, יותר מסוכנות ומרחיקות לכת.)
עקרונית, לעניות דעתי ישנם שני תחנות בנקיות. התחנה שאתה ואחרים (ואני עד לא לפני הרבה זמן, אם תדפדף אחורה קצת...) נמצאים בה היא תחנה יותר מאוחרת. אתה כבר נמצא בהפסקה, אתה רוצה להישמר מסיבות חיצוניות שלא תמיד בשליטתך שמא יביאוך לנפילה. לענינינו זה יכול להיות פרסומות, ידיעות חדשותיות עם תוכן מיני והרשימה ארוכה כמובן. אינטרנט מסונן במקרה כזה הוא פתרון מצויין. הוא שומר על האינטרנט מפני פרצות שכאלה.
התחנה הראשונה היא לאנשים כמוני. כעת המצב שלי הוא לא שמירת גדרים ועשיית סייגים, אלא הרבה קודם לכן. אני צריך קודם כל להפסיק. זה אומר בשבילי נכונות לוותר על זה רק להיום ולעשות את כל הפעולות בשביל זה. כל עוד גמרה בליבי החלטה (לא דחף או גל) להשתמש, החסימה היא רק מפריע ומעכב שמגביר את האובססיה, כמו שהזכיר החבר (היקר!
) 'בעצתך'. ברגע שאפסיק, עם יישום של תכנית פעולה מסודרת, ואהיה נקי בראשי ורעיוני - או אז אשמר מדברים חיצוניים שיביאוני לנפילה או יגבירו לי את הגל. יהי רצון שאהיה שם.
תודה רבה על העזרה הכנה! שה' יהיה בעזרך.
אוהב...
אגב, בעצתך, נהנה לראות את ה'מוסיף והולך' בחתימה שלך, אל תפסיק! גם אל תוריד את ה
...