כשנפגשתי עם מזכיר הקבוצה לפני שנכחתי בה בפעם הראשונה הוא סיפר שבשלב כלשהו בחייו הוא הגיע למסקנה שבראש שלו יש אזור עם הרבה חוטים מסובכים אחד בשני, אחד מהחוטים בתסבוכת הזו שרוף ומוביל אותו כל פעם לתאווה. הוא למד שאסור לו לגעת שם, באזור המסובך, אסור לו להתעסק עם מה שקורה שם.

אף פעם לא כל כך התחברתי למה שהוא אמר. "אני? מסובך?" אני הרי נורמלי לגמרי, נצר למשפחת הנורמלים הגדולה וחבר בחבורת הנורמלים. אני בסה"כ צריך לברר איפה בדיוק הבעיה שלי ושלום על ישראל, אבל כל התיאורים האלה? פחחחח, אני בליגה אחרת..

אז כמו שאתם מתארים לעצמכם, היום אני מבין אחרת וה' פקח את עיני וכו וגו... אבל ברצינות, יש מקום מסובך אצלי לגמרי. לא יודע למה הוא התכוון אבל לי זה אומר משהו קטן - שכשאני מסתבך עם עצמי ומתפלסף אם זה טוב לי או לא ואם אני מתאים לכאן או לא, בד"כ זה מוריד לי את השאלטר במוח ומרדים אותי בכל מה שקשור לפעולות. סוג של תירוץ בתת מודע שאומר לי להתעלם ממה שטוב ונכון לי, ולא לעשות את הפעולות הכ"כ הכרחיות לצאת מהמצב שלי היום.

אומרים שיהודי אוהב לענות על שאלה בשאלה. אוי כמה זה מתחבר אלי עכשיו! לענות בשאלה זה כל כך מרגיע, זה להתחמק מהשאלות הנוקבות ובמקום להשיב ולהתייחס - להתקיף בחזרה. אבל זה טוב כמובן רק בויכוחים, בהקנטות. אבל מול עצמי? אני מתקיף רק את עצמי בסופו של דבר..

המצב שלי היום עובדתית הוא נפילות על ימין ועל שמאל. ובהחלמה? כמעט ואין שום פעולות חדשות. לכאורה הייתי צריך לפעול עכשיו, לא? אבל זה בדיוק העניין, שכל זה עובדתית, אבל מה הראש לי אומר לי כשאני רוצה לפעול פעולות בהחלמה? "אולי אני לא שם. זה לא מזיק לי השימוש הזה. אני לא כל כך רוצה להפסיק" העניין הוא שאני כן רוצה (ותכל'ס אני כן שם...), אבל התרגלתי קצת להרגיע את עצמי עם שאלות ולא להתייחס לשאלות היותר קשות, שלא תמיד מקבלות מענה. שם הנקודה המסוכנת שלי. שם התסבוכת עם החוט השרוף.

מתפלל (ותתפללו גם אתם)  שאקבל אומץ נגד עצמי, לעשות דברים שנראים לי מפחידים ולא תואמים אותי, דברים שאני יודע בשכל שיעזרו לי בוודאות. מתפלל גם ליום נקי,  לכח והתגברות נגד פגמי האופי שלי לעשות דברים שביכולתי לשנותם.אני כל כך רוצה עכשיו להיות נקי!!!! חבל שהדרך שלי לשם עוברת על חבל כ"כ דק...

בוקר טוב אנשים:)

אהבת חסד כתב on 26 מאי 2016 05:34:

בוקר טוב איש יקר

הרצון הטוב - רוח גן עדן
..אף על פי שאין לו מושג
איך מתקנים את העבר,
אף על פי שהדרכים המעשיות
מעורפלות ומלאות מחסומים,
עדיין,
עצם רצונו להשתנות
הוא מתנה נפלאה.
הרצון להיות טוב,
זה רוח גן עדן
שנושב בנשמה
וממלא אותה
אושר בלי גבול.
('ניצוצות' על פי הרב קוק באורות התשובה טז, ג)

חשבתי עליך כשקראתי את זה הבוקר,
מתפלל עליך בבחינת - "דאמור רבנן: כל המבקש רחמים על חבירו, והוא צריך לאותו דבר - הוא נענה תחילה"
אוהב
'פנימה' 

 

מאוד מזדהה, הראש החולה שלי מייצר לי פילפולים והכחשות כמעט כל יום מחדש.

(אני מקווה ש) אצלי זה התחלף במחשבה "אני רוצה לחיות" במקום "אני רוצה להיות נקי"

תודה.

אהבת חסד כתב on 26 מאי 2016 05:34:

אתה בטוח?


ועכשיו ברצינות,
תודה על הפוסט הנפלא, בהצלחה בהמשך הדרך.

להתראות ולהשתמע
גוט שבת!!!
אוהב
חברך הלא נורמלי.............

תודה רבה! שימחת אותי...
אחד הדברים שבזכותם סיימתי את היום נקי היה הטלפון שלך, תודה רבה גם על זה.

שבת שלום:)

אתה מבין את העוצמה של זה ששלחו את הפוסט שלך במייל היומי?!

aristo כתב on 27 מאי 2016 13:46:

סיפור מעניין בפני עצמו - כשראיתי את התגובה שלך ונוכחתי לדעת שאכן קרה הדבר, רציתי לרוץ ולספר לאשתי ש"שלחו את הפוסט שלי במייל היומי!" אבל אז נזכרתי שכתבתי שם "נפילות על ימין ועל שמאל" וממש לא רציתי שהיא תדע את זה... לא במצב שלנו היום.

לראשונה בחיי הרגשתי מזה לחוות רגש שמחה מבלי לשתף בו אדם אחר. אי אפשר לדמיין את זה מבלי לחוות את זה. אתה פשוט מתפוצץ מבפנים. אבל עוברים את זה... הלוואי ואלה יהיו צרותי...

 

שתזכה תמיד להיות שמח! שבוע טוב=)

מאחל לך שמחות משותפות גם איתה...

 

אפילו שכבר נפלתי היום (ולכאורה אפשר להתחיל את ה"רק להיום" ממחר..) אני לא רוצה ליפול שוב.

מחפש נואשות משהו מעניין במחשב ולא מוצא.
אני מגלה לאט לאט שכמו תמיד, גם הפעם זה הצורך הזה במשהו שיימלא אותי מבפנים ותמיד המילוי בסוף הוא התאווה. מילוי שמתגלה כבלון נפוח שמתפצץ באותו רגע שאני סוגר בגועל את כל חלונות הגלישה בסתר.

מתפלל ומבקש מאלוקים שחרור, ואומץ ונכונות לעשות את מה שאני מבין בהגיון פושט שעלי לעשות.
לילה טוב צדיקים:)

אוי טאטע!
אוהבים אותך וכואבים איתך!
שה' הטוב יהיה איתך.

אולי תנסה משחקי מחשב(בהנחה שאת המשהו המענין תמצא במחשב) ...
אוהב.

וואו, אני מכיר את הלחיצה העצבנית הזו על הX של החלון גלישה בסתר...
מאחל לך שהחושך הזה יהיה החושך שלפני עלות השחר. של פתח, של אור גדול לחיים חדשים.

אוי טאטע.... אין עליכם! מרגיש את האהבה של כל אחד מכם דרך השורות..
תודה רבה!

לא הייתי בקשר המון זמן.
אני מתגעגע אליך.
צפה לטלפון בקרוב.