בכנות, כואב. הדרך שאתה (ואני...) עוברים לא קלה. הנפילות החוזרות ונשנות וכו' בתקופה האחרונה אני גם בהילוך נמוך יותר, ואני גם משומש. כואב. קשה. 
האם אני מאמין שכוח גדול ממני יכול להחזיר אותי לשפיות?

הייתי בכיוון , חשבתי , התוכנית-תאווה. העיקר שחייכת...

בעצתך תנחני כתב on 19 יולי 2016 16:46:

כמו שאומרים "האמונה מתחילה היכן שהשכל נגמר". כמו שגם שיתפתי קודם, עברו עלי אותן התחושות שתיארת - היאוש שזה לא יכול לקרות מתישהו, כאילו אין מצב שאצליח להחזיק מעמד.
אבל עלתה לי גם המחשבה הזו שאנשים מספרים על "ניסים", אני עדיין לא הגעתי נכון להיום לתחושה הזו של ה"נס" הזה, ויש לזה סיבה - אני כנראה בתוך תוכי עדיין חושב שאני נקי בגללי ושיש לזה איזשהו הסבר טבעי למה אני עברתי את היום נקי.

כנראה שאני צריך להיות חסר אונים באופן מוחלט כדי להאמין באופן מוחלט. אני מאמין שדווקא מתוך התחושות האלה שאין מצב שאקום מהבורות האלו ואהיה נורמלי - דווקא משם תצמח לי ישועה בעז"ה ואתחיל "לראות" ניסים. (ממש כמו האתון של בלעם - זה קיים שם, צריך רק את היכולת לראות את זה..)

תודה על ההתעוררות שנסכת בי.

ואגב, כ"כ התחברתי למה שאמרת ולשאלה הזו, עלתה בי ממש לאחרונה כ"כ הרבה פעמים...

חושף שאני לא מתמצא בחומש כל כך (זה גם מונע ממני להבין לפעמים או תמיד את הפוסטים האקטוליים לפרשת שבוע של אסירותודה) אז לא הבנתי את ההקבלה לבלעם...
 כתבת שכנראה צריך להיות חסר אונים מוחלט, המוח שלי אפילו בזה מוצא ייאוש. אני לא, לא מרגיש כך או מודה בכל אופן... אז ... ייאוש...
 

בעצתך תנחני כתב on 19 יולי 2016 20:25:

אבל מה עם התחושה שתיארת? שאתה לא מאמין שנצא מהמצב הזה? לדעתי בדיוק הייאוש הזה שאתה מתאר הוא החוסר אונים, התחתית. זה שאני חושב שהכל רע ואני לא "מתאים" לתכנית ולא בדיוק במקום ה"אמיתי הכנה והטהור" הזה, זה עצמו אומר לי להאמין - יש אלוקים. הוא יכול להוציא אותי מזה גם אם אני לא "מושלם" ב"הגעה לקרקעיות"... גם אם אני שונה מכולם ולא מוצא נכונות ולא כזה קדוש וכנה בעיני כמו כל השאר - הוא יכול לעזור לי.
לדעתי שום דבר הרי לא יביא אותי להאמין אוטומטית. זה גם דבר שאני צריך לעשות והוא לא יקרה מאליו. אני חושב שהייאוש הזה מעצמי שתיארת הוא מקום טוב להתחיל בו.
 

שלום חברים
כשאני חווה יאוש, זה בדר"כ בגלל שאני לא מרגיש חסר אונים.
הם הפכים אצלי. אם אני חסר אונים, הכל ילך טוב, אני לא מטיס את המטוס.
אבל אם אני מרגיש שאולי אני לא מכור, ושהסתכלות על ה... הזה לא יהרוג אותי, אז אני מיואש.
חסר אונים מוחק: אשמה, מצפון, שינאה עצמית, חרדות, וכו'....
יאוש גורם: אשמה, מצפון, שינאה עצמית, וכו'...
יש לי זמנים מתסכלים, שבהם אני מנסה להחזיר את החסרות אונים.
טלפון בבוקר, פגישות, קריאה בספרים, שמיעת הקלטות, וכתיבה, בחסד עליון עוזרים לי.
"אין יאוש בעולם כלל" שנרגיש את זה. אמן.

בא לי לזרוק את כל השרשור הזה לפח, על כל דפיו מלאי הכאב והכישלון. לא בא לי להזכר בזה. לא בא לי להזכר בפגמים שעולים מהכתיבה שלי וגם לא יהיה בא לי מן הסתם לקרוא בעתיד מה שכתבתי עכשיו.
אני רוצה דפים חלקים ונקיים. אני רוצה להיות נקי מבפנים. עם מידות טובות. עם טוהר.
באמת שבא לי למחוק הכל.

אלו היו תחושתי וגחמותי להיום.
לילה טוב לכולם

אהבת חסד היקר לי מאוד,

השרשור הזה הוא לא רק שלך, הוא של כולנו.
הוא עזר עוזר ויעזור למבקשי הפתרון.

מאחל לך שתראה כיצד מתקיים בך מקרא שכתוב:
"העבר המכאיב עשוי להיות בעל ערך לאין שיעור עבור מכורים אחרים, אשר עדיין נאבקים בבעייתם.
אנו חושבים שכל מכור שהוקל לו, חייב משהו לאלו שעדיין סובלים, וכאשר תבוא ההזדמנות, כל חבר חייב להיות וכן להעלות שגיאות קודמות, ואפילו הן מצערות - מתוך מקום מחבואן. חיינו כעת הם בעלי ערך מפני שאנו מראים לאלו שסובלים עדיין, כיצד אנו קיבלנו עזרה. על המכור להיצמד למחשבה, שבעזרת אלוהים, העבר החשוך הוא הנכס הגדול ביותר שיש והוא - המפתח לחיים ולאושר עבור אחרים. עם נכס זה ניתן להרחיק מוות ואומללות מהם" (ע"פ הספר הגדול עמ' 101-102).

ניחמתני טהרני, נחמתני

רק רציתי לומר תודה לכם, לכל מי שכותב כאן בפורום.
אני נמצא כאן, לא כל כך אוהב להגיב או לשתף, אבל עדיין קורא ומדי פעם מתחזק.
היום יצא שעזרתם לי מאד.

בהצלחה לכולם!

לא שמעתי ממך לזמן מה. אני מקוה שזה סימן טוב.
כשאני לא כאן, זה בגלל שאני עסוק ב"ה.
תתחזק, אוהבים אותך.
אל תתיאש חלילה.
חיבוק 

לא בא לי ללכת לקבוצה היבשושה של יום שני (לא ההיא ברמת גן... אל תדאגו), לא בא לי להתקשר לספונסר הלוחץ והמפחיד משהו וגם אין לי הרבה חשק לסיים את המטלות שהוא ביקש (+ מטלות מהצד שהן לא כ"כ החלמה..), לא עשיתי עם עצמי משהו טוב היום, ואשתי כבר לא כל כך מעריכה אותי לדעתי (לא מאשים אותה...) 

האם תסכימו איתי שאני כישלון? האם אתם באמת "אוהבים" אותי? האם הייתם במקומי מאמינים באמת ש"אבא אוהב" אוהב אותי?

מבקש מהשם שייתן לך, לנו, נכונות רבה.
שנבטח באלוקים, ננקה את ביתנו ונעזור לאחרים

בודאי שאבא אוהב, ה יתברך אוהב אותך, אחרת לא היה בורא אותך... 
אישית אני אוהב אותך, סופסוף מישהו עם אותו צבע עור;)

בודאי שאתה לא כשלון ובתכלס עד שזה לא נגמר זה לא נגמר תמיד אפשר להתקדם, אשתך אוהבת אותך, קנה לה פרחים לשבת...