ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: חרדות 1739 צפיות

חרדות לפני 9 שנים #80767

  • הדר
  • רצף ניקיון נוכחי: 42 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 22
שלום חברים.
בחסדי ה' אני נקי כבר 19 ימים.
העניין הוא שאני לא מפסיק לחשוב על המצב הנורא שאני נמצא בו..אני רועד מפחד בכל פעם שאני חושב על ההחלמה וזה מחדיר בי דיכאון שאני לא יכול לתאר במילים.
הייתי בקשר עם מישהי עד כמה חודשים (אנחנו בני 19)..הסיבה שבגללה ניתקנו את הקשר היא כדי שנבנה את עצמנו בצורה אחראית ונכונה לקראת חיי הנישואין שאנחנו צופים לנו יחד.
היא כמובן לא יודעת מהמצב שלי והעובדה הזו שוברת אותי בצורה אחרת..אני רוצה מאוד לספר לה אבל אני מצד אחד אני לא רוצ להכאיב לה ככה ובנוסף אני מפחד שהיא לא תקבל אותי.
אני לא יודע עדיין אם אני מכור או לא..ואני לא מפסיק לנסות לענות לעצמי וזה מדכא אותי פשוט!!! לעשות?? איך להתגבר על הפחדים והדאגות מהעתיד?? איך להיות שמח??? תודה לכל התומכים והמשיבים!!

תגובה: חרדות לפני 9 שנים #80774

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4252
מהראיה שלי, דבר ראשון כרגע אין שום צורך לספר לה, אתה בתחילת הדרך אתה לבד, עושים את זה בהתייעצות עם ספונסר או חבר וותיק, לדעתי תנסה לתגבר פעלות החלמה כגון להתחבר לקבוצות הטלפוניות להתקשר לחברים לדבר על הדברים שמפחידים אותך, ולצבור תקופה יפה של נקיות ואז תבדוק את עצמך לאן פניך מועדות,
מאחל לך הרבה הצלחה .
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
נערך לאחרונה: לפני 9 שנים על ידי אבי גולן.

תגובה: חרדות לפני 9 שנים #80779

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
ערב טוב הדר,

דבר ראשון אוהבים אותך!
אני כל כך מזדהה עם ההתלבטויות, מה אני? מי אני? כן מכור? לא מכור? מה כן?

אני חושב שעשית צעד ממש אמיץ ולא מובן מאליו, בזה שעצרת את הקשר לטובת חשיבה מחודשת איך עושים את זה נכון.
כל כך בקלות אפשר לשרוף קשר טוב בגלל התקדמות כשעוד לא הגיע הזמן.

מעניין מה שאתה מציין,
שכל פעם שאתה חושב על ה'החלמה' זה מחדיר בך דיכאון.
מה עושה לך המחשבה על ה'מחלה'?

למעשה אתה אכן נמצא בצומת דרכים חשובה. בלב כור ההיתוך של הבשלות והבגרות, תוך שנתיים שלוש אתה כבר יכול להיות אבא
וכיוון שכך, זה עסק מאוד רציני. לא סתם שאלה פילוסופית, אלא ממש שאלה גדולה שיש לה המון השלכות.
למשל כמו ההשלכה של האם לספר לה? מה לספר? מתי?

ועל הסוג הזה של דילמה, מהנסיון שלי, אי אפשר להחליט לבד. אנחנו פשוט נוגעים בדבר ולא מסוגלים לתת לעצמנו תשובות אוביקטיביות. כאן יש המלצה להיפגש עם מישהו שעבר תהליך דומה לשלך, ולשמוע ממנו בכלי ראשון את הסיפור שלו והנסיון שלו, רק ככה תוכל להרגיש באמת האם אתה מתחבר למסע הזה של המכורים = ההחלמה, או שזה לא בשבילך.

לפעמים קבוצות זה טו מאץ'. מפחיד. האם מישהו יכיר אותי? האם אני יכיר מישהו?
אתה מוזמן לשוחח איתי באישי.

הסיבה שאני מציע את עצמי לשיחה איתך, כי שמתי לב על עצמי שרק כשאני משתף אחרים במה שיש לי, אלוקים ממשיך לתת לי עוד ועוד מתנות.

(כל אחד המעוניין לשוחח יוכל לפנות אלי בפרטי)

אוהב
הושיעה נא
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.31 שניות

Are you sure?

כן