אסירות תודה שבשבת נזכרתי בכמה עוולות שעשיתי לאנשים שונים, רשמתי אותם במוצ"ש בקיצור על פתק שיהיה לעתיד לצעד 8

נכנסתי עכשיו לויקיפדיה וראיתי ציטוט מאחד מגדולי אומות העולם: "אין משועבד חסר תקווה, מזה המאמין בטעות שהוא חופשי."

שלום חברים קוראים לי... ואני מכור לתאווה
לראשונה בשנים האחרונות אני נקי 30 יום
נקי אבל סובל..
האובססיות לא עזבו אותי והן באות בגלים, אלוקים אוהב אותי ושומר אותי נקי
אני מרגיש כל כך משוחרר! שאני מפחד להתחיל לחשוב שזה מאחורי.. (בדיוק קורא בספר הלבן על התקופה הזאת שמגיעים למפגשים ומתחילים להתנקות)
אני רק רוצה לבקש מאלוקים שיעזור לי לזכור ולהרגיש שאני פשוט משוגע לגמרי בעניין התאווה (ובעוד כמה עניינים) ושייתן לי נכונות ואומץ למצוא ספונסר ולהתחיל לעשות תוכנית.
חסר אונים מול השימוש שלי במחשב ובאינטרנט.

תודה אבא שבשמים שאתה שולח לי תזכורות

קיבלתי סוג קריז כזה ושוטטתי קצת ברשת סביב נושאים שקשורים למין (לא תאווה מפורשת, אבל עדיין)

מפה לשם בדקתי וגיליתי שסרט פורנו שבתקופת השימושים האחרונים מאוד רציתי וספרתי את הימים שהוא ייצא - יצא .

חסר אונים.

מתבייש לספר, נפלתי הבוקר
מבקש לזכור את הכאב, את הניתוק, את הסבל, את החוסר אונים, את השיגעון "הפעם זה יהיה טוב יותר!" (זה לא).
מבקש לזכור שאני לא יכול לבד, שאני גם לא יכול לצרוך "קצת" תאווה.
נורא מתסכל כי אני יודע שאם הייתי מתקשר הייתי ניצל. אסירות תודה שלפחות עשיתי טלפונים בהמשך היום.
אני פשוט עיוור לראות כמה אני הורס את עצמי.
כואב.

אוף.
אמנם אין לי מושג מי אתה אבל גם אם הייתי מכיר כנראה שהייתי אוהב אותך גם אחרי הנפילה.
תמשיך איתנו.

אני מכיר, 
אוהבים אותך!!!
תמשיך לבוא ולשתף, ה' יהיה איתך.

כתבתי מכתב לאלוקים
מרגיש שהוא אוהב אותי ומכין לי הפתעות טובות

מאחל לך שכאב הנפילה יהיה צעד ראשון, ושהתקווה בעקבות המכתב תהיה צעד שני.

שלום חברים
באסירות תודה גדולה מאוד, קיבלתי נכונות ואומץ ויש לי ספונסר יקר מאוד.
שמתי לב שאצלי אני נכנס למצב מסוכן לא רק כשאני בטינות וכעסים או פחדים, אלא גם כשאני מרגיש מאוד טוב, כמו היום אחרי קבוצה מרגיש מחובר, מרגיש שאוהבים אותי, מרגיש שמקבלים אותי (דברים שמאוד חסר לי בחיים בחוץ), אז אני מרגיש על הגובה וקשה לי להרגיש חסר אונים.
לפחות אני משתדל לזכור שאני כזה ולעשות פעולות שמבטאות את זה.
הספונסר אומר שצעד ראשון יעזור בעניין.
אגב זה מזכיר לי את הסיפור הידוע של ר' נחמן מברסלב על התבואה המשוגעת:
"שפעם אחת אמר המלך לאוהבו, השני למלך
באשר אני חוזה בכוכבים
רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו
מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע
אם כן יטכס עצה.
וענה לו: שעל. כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל.
וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים.
וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך
[ולהכין בשביל כולם אי אפשר]
שאנחנו יהיו המשוגעים.
על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה.
אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו משוגע.
שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי
נדע מהסימן שאנחנו משוגע."
breslev.eip.co.il/?key=2562
אולי זה גם חלק מהרעיון של החברותא, כשאני מזדהה עם אחרים שסובלים מהבעיה שלי, יותר קל לי להסתכל על עצמי.
ואני גם משתדל לסמן על עצמי כל הזמן סימן של חוסר אונים בפעולות.
לפחות זוכר שאני משוגע..
תודה.

איזה יופי! שמח לשמוע על הספונסר
מאחל לך שיהיה זיווג הגון ושלום בית

בעצתך תנחני כתב on 07 יוני 2016 21:05:

תודה. גם לך.

שמח בשבילך שמצאת ספונסר.

לגבי המצב המסוכן גם בזמן של רגשות חיוביים - בתחילת הדרך שלי כאן, הגעתי לתובנה חשובה: כשיש לי עומס רגשי שלילי - אני בורח לתאווה, כשיש לי עומס רגשי חיובי - אני בורח לתאווה (אני פשוט לא יכול להכיל רגשות עוצמתיים מכל סוג שהוא). כשאין לי עומס רגשי מכל סוג שהוא והמצב נייטרלי - אני בורח לתאווה מרוב ריקנות ושעמום בתקווה שהיא תמלא אותי... (עכשיו אני חושב על כך, שבעומס רגשי אני בורח לתאווה כדי שתמלט אותי מזירת ההתרחשות, ובשעמום אני בורח אליה כדי שתמלא את הריקנות שלי).

תודה על הסיפור. יש דעה בחז"ל שעץ הדעת היה חיטה, ובאמת כשאני אוכל את השקרים שעץ הדעת הפרטי שלי (הראש שלי) מאכיל אותי, והולך לפי מה שנראה לי, אני באמת נוהג בשיגעון. אך לי סימן על המצח, כשברור לי שהמצח המקומט במחשבות שלי הוביל אותי למקומות לא טובים, אני יכול לפנות להתייעצות עם אלוקים ועם אחרים ולהינצל מן השיגעון.

שלום חברים יקרים
רוצה לשתף ששמתי לב שקצת קשה לי להתקשר לחברים ובמיוחד אם אחרי שאני מתקשר לא עונים, ובמיוחד אם אני מתקשר שוב או אם מתקשרים אלי ואני לא עונה
אתמול התקשרתי לחבר (אחרי שעות המנוחה..) וכאב לי להבין שהערתי אותו משנת הצהריים..
נראה לי קשור לזה שאני פשוט רוצה לרצות את כולם, חלילה לא להפריע או להתקשר בזמן לא נוח
למה אני רוצה לרצות?
אני מפחד שלא יאהבו אותי, שידחו אותי. אני רגיל שמודדים אותי לפי ציונים ולא שאוהבים אותי בזכות שאני קיים.
הייתי קצת בחשיבה אובססיבית והתקשרתי לשני חברים והם לא ענו לי.. (יש פה מחשבה יותר עמוקה שאומרת אני ארצה אותך, עכשיו אתה חייב לרצות אותי)
יש לי ספק לא קל בקשר לשבועות שקשור בהרבה ריצוי
אולי אני מקדים את המאוחר, אבל זה יושב לי על הלב
מרגיש שאני פשוט לא אני כשאני פועל בריצוי
מרגיש מחובר לכאב הזה, וזה טוב.
המשך יום נקי.

מזדהה
הייתי בהתקף תאוה שעוד לא היה לי מעולם בשעה 8:45 בערב, ועוד הייתי לבד בלי טריגרים.
פשוט פתאום התחיל לעלות לי מחשבות ופנטזיות בראש.
עשרה חברים לא ענו לי בטלפון.
מזל שיש לי יותר מ 10 חברים להתקשר, כי מספר 11 היה מספר המזל.
לגמרי מתסכל.
תאמין לי, המכורים האלה חושבים רק על עצמם .

לוחם אמיץ כתב on 09 יוני 2016 17:24:

חחח
הבעיה שלי היא שאני מרוכז בעצמי לא-פחות/יותר מ"הם"
אז לפחות נעזור לעצמנו ביחד