כמה אני צריך להיות אסיר תודה על כל רגע של נקיות..
מבקש לזכור שיש בי חלק אובדני שמוכן לאבד את כל החיים שלי בשביל לא להרגיש כאב, פחד, תסכול. שאני לא מסוגל להתמודד עם החיים ואתגריהם ויש בי דחף להתנתק ולברוח לסם. שאני מחפש באופן נואש שמישהו או משהו ישלים אותי. שאני מרוכז בעצמי.
רק להיום לוותר.
שבת שלום וחג שמח ונקי.

בקטעים שקוראים בקבוצות מזכירים כי (באופן מטאפורי) צעקנו למושאי התאווה שלנו בזרועות מושטות "תתחברי איתי ותעשי אותי שלם". שמעתי פעם דבר יפה מחבר, שבכל בוקר הוא צועק לריבון העולמים בזרועות מושטות: "תתחבר איתי ותעשה אותי שלם".

טהרני כתב on 12 יוני 2016 21:26:

מתחיל ליישם את זה מהיום..

אני נכנע לעובדה שאני לא יכול לבד מול התאווה
אני נכנע לעובדה שביחסי הכוחות בינינו - התאווה חזקה ממני בהרבה
אני נכנע לעובדה שלא יתכן לי חופש ותאווה גם יחד
אני נכנע לעובדה שאני אלרגי לתאווה
אני נכנע לעובדה שאני סובל מכורח ואובססיה לתאווה
אני נכנע לעובדה שהייתי חולה, אני חולה עכשיו, והמחלה שלי לא תיעלם
אני נכנע לעובדה שאני חייב לקחת את התרופות כל יום מחדש
אני נכנע לעובדה שאני חייב לעשות פעולות גם אם אני לא מבין
אני נכנע לעובדה שאני כל כך חלש מול התאווה שמבט אחד או מחשבה אחת יכולים להרוג אותי
אני נכנע לעובדה שאני לא יכול להמר שוב על החיים שלי
אני נכנע לעובדה שאין לי סיכוי לבד מול הכוח האדיר הזה
אני נכנע לעובדה שהניסיון שלי לנהל את חיי מוביל אותי להרס עצמי
אני נכנע לעובדה שטינות ותיסכולים הורגים אותי
אני נכנע לעובדה שאני חייב עזרה מבחוץ, חברים, קבוצות, ומעל הכל אלוקים
אני נכנע לעובדה שאני בבעיה כל כך קשה שרק אלוקים יכול לשחרר אותי
אני נכנע לעובדה שאני לא יכול להכניס עוד טיפה אחת של תאווה לגוף שלי
אני נכנע לעובדה שבמחלה לא אני שולט בתאווה, אלא התאווה שולטת בי
אני נכנע לעובדה שעלי לעשות כל מה שידרש כדי להחלים, ללא תנאים
אני נכנע לעובדה שאני חייב לוותר על התאווה בכל מחיר
אני נכנע לעובדה שאני לא מושלם
אני נכנע לעובדה שאני מוכרח להאמין שכוח גדול יכול לעזור לי כי בלי זה אני אבוד
אני נכנע לעובדה שאין לי מושג איך ולמה, אבל "אלוהים יוכל ויעשה"

על הברכיים. אני אומר תודה.

מילה אחת, אוהבים.

איך שאתה מצליח להיכנע !
דבר לא פשוט ללוחם.
פשוט מעורר קינאה, כל הכבוד.

לוחם אמיץ כתב on 13 יוני 2016 20:17:

תשמע..
לכתוב זה דבר אחד
ליישם..
לפעמים אני צריך לחזור על הרשימה הזאת כמה פעמים ביום

חבר טוב (ומחלים) אמר לי פעם שכידוע אנחנו לא מסתכלים על הדיבורים והתאוריות אלא על המעשים, ואם אני אומר למשל שאני לא יודע אם אני חסר אונים או לא אבל מתקשר לחברים כדי שיעזרו לי, זה אומר שאני חסר אונים באופן מובהק...

גם להכנע או לא מתבטא במעשים. ללכת לקבוצה זה אקט ברור של כניעה (מי מאיתנו חלם שיצהיר על עצמו שהוא מכור...) כמו גם להתקשר לחבר ולקחת ספונסר. בראיה שלי גם העלאת הדברים על הכתב ושיתוף (אפילו אנונימי) החברים כאן בכניעה - היא אקט של כניעה, גם אם הלב והאגו עדיין לא נכנעו... זה רק עניין של זמן עד שמלאך רע יענה אמן בעל כרחו...

בהצלחה
אוהבים  

אהבת חסד כתב on 13 יוני 2016 21:14:

תודה רבה. הייתי צריך את זה. התובנה הזאת עוזרת לי לקבל את עצמי בתהליך.

אגב, שמתי לב שכתבתי שאני נכנע ל-עובדות, כנראה שכדי להתחיל להכנע צריך - כנות. מי ייתן ונמצא אותה עכשיו..

אני מגלה לאחרונה שאני מכור לא רק לתאווה, אלא גם לדפוסים שונים ומשונים של בריחות וחיפוש ריגושים ומשהו שימלא אותי
אתמול הרגשתי קצת מתוסכל לגבי הצורה שדיברתי עם חברים, מקושי להתבטא בחופשיות, קצת מנותק, ראיתי סרט (כשר לגמרי) בשעה מאוחרת בלילה, ולמרות שהבטחתי לעצמי שכשתגיע השעה.. אסגור את המחשב, כמובן שלא עשיתי את זה וצפיתי עד הסוף. הסרט אגב משעמם ומפגר לגמרי.
אז עכשיו אני קצת מתוסכל שבזבזתי שעה ורבע מהחיים על כלום ושום דבר, על בריחה. שישנתי מאוחר, שהתאווה והבריחה השתלטו על חיי, ומנהלים את סדר היום שלי והורסים אותי. מרגיש שזה מנתק אותי.
חסר אונים גם מול הדחף לברוח ולחפש ריגוש, אם זה לתאווה שזו הבעיה המרכזית, ואם זה לכל מיני בריחות שונות ומשונות, סרטים, משחקים, מוזיקה, בריחה מהחברה, בריחה מסדר יום

אסיר תודה לאלוקים ששומר אותי נקי
יש שחשבו (בטעות) שהתוכנית נוצרית, אם הייתם רואים אותי הייתם חושבים שהתוכנית מוסלמית.. אני יורד על הברכיים על שטיח צבעוני כמה פעמים ביום..

החסוי כתב on 15 יוני 2016 13:03:

אתה בחברה טובה. היו חושבים את זה גם על שלמה המלך, ועל עוד כמה רבים וטובים...

לגבי הבריחה למחוזות שונים - מאוד מזדהה. אבל חשוב לזכור שבשלב הזה אינו דומה בריחה לתאווה לבריחה לכל אובססיה אחרים (אף שיש הטוענים כך). הספונסר המשמעותי הראשון שלי עלה 20 ק"ג בהחלמה. כנראה הוא התחיל לברוח קצת לאוכל... בכל אופן, הוא עשה עבודה יפה, התחתן וממשיך את העבודה לתוך הזוגיות, ואני מאמין שאם ימשיך כך גם תורה של אובססיית האוכל יגיע.

זה מזכיר לי משהו ששמע מחבר ותיק אומר בדרמטיות
(אפשר לשמוע זאת במסרים המוקלטים בקו של "שמור עיניך"):
"בשנה הראשונה - זה רק לא להשתמש.
רק - לא - להשתמש!"

בשעה טובה ומוצלחת עשיתי "סיום" על הספר הגדול! שוקל לחלק כיבוד לחברים..

אני חדש יחסית בתוכנית, וקראתי אותו די מהר
כשהגעתי לכאן הייתי בטוח שעם קצת יותר כוח רצון וטיפה סיוע מהאתר אצליח להתנקות ו"כל זה יהיה מאחורי.."
כשראיתי שאני משתמש שוב ושוב ושוב, עוצמת השימושים עולה, התדירות עולה, ואני כבר מתחיל לחשוב לחצות גבולות חדשים - כאב לי. נעשתי חסר תקווה.
ואז קיבלתי את התקווה הגדולה בחיי.
איכשהו ראיתי את המילים "הספר הגדול" כאן באתר וביקשתי מחבר שישלח לי אותו במייל (אל דאגה בסוף גם קניתי עותק). התחלתי לקרוא כל מילה, כולל ההקדמות. קראתי את הסיפור של ביל והתרגשתי. בקטעים מסויימים צחקתי באחרים קצת בכיתי. הזדהתי מאוד עם החוסר אונים הנורא והנפילה שוב ושוב למקום אליו נשבעתי לא לחזור לעולם. הזדהתי מאוד עם הפגנות הכוח רצון שנכשלו.
התחלתי קצת להבין שאולי גם אני חסר אונים. התחלתי להזכר בהיסטוריה שלי.
קבלתי תקוה חדשה "זו היתה רק הנכונות להאמין בכוח גדול ממני. לא נדרש ממני שום דבר נוסף על מנת להתחיל. ראיתי שמנקודה זו אפשר להתפתח. על בסיס זה של נכונות מלאה יכולתי לבנות את מה שראיתי אצל חברי. האם אשיג זאת? כמובן שכן!" (עמוד 15)
באופן אירוני פרק 4 "אנו הכופרים" דיבר אלי.. שנים שאני חושב בצורה פילוסופית וקצת קרה על אלוקים. איפשהו ניסיתי "להעמיד אותו במקום שלו" כביכול, ולחיות את חיי בעצמי, כמובן שהתפללתי וביקשתי ממנו, אני חושב שהרגשתי שהוא חייב לי.
המשפט "מי אתה שתאמר שאלוהים אינו קיים?" (עמוד 50). הלם בי. מוזר. אני אדם מאמין, לא?
אני חושב שנפלה עלי ההכרה שאלוקים לא חייב לי כלום, וכל התלונות שלי והדרישות שלי ממנו בעצם באות מתפיסה מעוותת שאני רואה את עצמי כסוג של אלוקים. "מי אתה בכלל?". אני לא אלוקים. מאיפה הייתה לי החוצפה לנסות לנהל את כל מה שסביבי, וכשהניהול כשל - להתלונן לאלוקים. מאיפה החוצפה לגרש כביכול את אלוקים מהחיים שלי, וליילל שיתקן את מה שאני הורס. אחרי הכל, אני חולה.
אין לי כוח להאריך עכשיו, אבל קראתי בשקיקה את הספר. זו ממש מתנת אלוקים.

בכל מקרה, מתחיל אותו שוב.
"הפוך בה והפוך בה דכולא בה"

יפה. רוצה להודות שאני במובן מסוים מתקנא בזה, שכך נראה לי לפחות, צעד ראשון עוצמתי.

בדיוק היום גם התקדמתי בספר הגדול ועלתה בי מחשבה כלשהיא בערך שאגיד לספונסיים שלי (בעתיד אי"ה) שיקראו את הספר... זאת אומרת להדגיש יותר שיקראו.

אוהבים לילה טוב

מישהו יכול לשלוח לי את הספר הגדול והלבן בקובץ, אשמח מאד.

כל הכבוד
אתה עובד טוב.
אני מכיר מישהו עם נקיות ארוכה, ואתם נישמעים מאוד דומים בגישה.
אני קראתי חצי ספר, אבל בגלל שאני לא זוכר מספיק בכדי לצטט, הצד הפרפקסוניסטי שלי רוצה לחזור מהתחלה.
הלואי עלי לסיים בקרוב, רק בכדי לחזור שוב, ושוב...