ברוכים הבאים, אורח

יומן המסע שלי לשלווה אמיתית
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: יומן המסע שלי לשלווה אמיתית 1789 צפיות

יומן המסע שלי לשלווה אמיתית לפני 8 שנים, 11 חודשים #82551

  • Peacefull
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 13
היי,

נקי 4 ימים. חסד אלוקים לא מובן מאליו.

השבת עברה יחסית חלק. אבא שלי (בשותף עם אבא שבשמיים) נתן לי במתנה רכב. שדרוג משמעותי לחיים, מצד אחד, ומצד שני: חתיכת נסיון. אמרתי כבר שעיקר ההתמכרות שלי הוא במקום הזה שאני מקבל את כל מה שהסביבה שלי אומרת לי כמובן מאליו. כל מי שצופר לי או המבהב מעורר אצלי הלקאה עצמית עצומה. אני לא מצליח לעמוד בביקורת העצמית על זה שעברתי צומת בצהוב. אני קורע את עצמי ואת המשפחה שלי וזה ממש קשה להתמודד.

אתמול חשבתי ליפול. כעסתי על אשתי והילדות, בתכל'ס כעס שנשאר אצלי מהבוקר אחרי שהבוס שלי חיפש אותי לשיחת ועידה שלא נקבעה מראש, ולא הצליח לתפוס. כל הזמן מרסקים אותי העונשים החיוביים האלו שלו, על משקל חיזוקים שליליים. טון כזה של "מהיום תשתדל להיות בסדר." בסוף לא נפלתי.

אני תופס את עצמי בימים האחרונים מתוסכל מהעבודה שלי. חושב למה לא להקים עסק, שולח קו"ח לאיזה סטארט-אפ מהעיר (שמחזיר תשובה תוך 10 דקות). כאילו לא מוצא את עצמי כזה. יש לי המון בלבולים ואני הרבה יותר זמן ממה שחשבתי להיות במשרה שלי.

אני מנסה למסור את זה לה'. שהוא ינהל את זה.

אבל עדיין, נגעתי בזה גם עם הפסיכולוג ואשמח לתת לזה כיוון בהחלמה שלי. חלק גדול מהטינות שלי ומהרצונות הרעים נובע מהרגשה מאוד עמוקה שאני לא במקום הנכון לי. כשהיה לי עסק כל מה שרציתי זה לסיים עם הכאב ראש הזה ולהיות שכיר ועכשיו אני רוצה לחזור לכאב ראש ולהיות בעל עסק. בטירונות רציתי לצאת הביתה וכשהייתי בבית התחרטתי שלא התנדבתי לסגור שבת. בסוף הצבא, כשהייתי טבח, רציתי להיות ראש גדול ולנהל את המטבח (כי חשבתי שזה יהיה הכי יעיל ונכון - וזה באמת היה) אבל כשקיבלתי ממשלה ואחריות רציתי לחזור להיות ראש קטן כי לא היה לי כוח לריבים ולאינטריגות. בבית הספר תמיד חיפשתי אופציה אחרת: תמיד היה בית ספר שרציתי לעבור אליו. בתיכון זה כבר היה פרישה לבגרויות אקסטרניות. וכל זה לא כולל את כמות הדברים שהתחלתי והפסקתי, וואו כמה, כי מתישהו בדרך הם לא נראו כמו ההתחלה.

לא מצליח להפסיק לדמיין. לחשוב שאפשר אחרת ובמקום אחר (עם אישה אחרת, עבודה אחרת, משפחה אחרת, תפקיד אחר) יהיה לי טוב יותר. תמיד בסוף אני מגלה שלא. אף פעם, אף פעם לא לומד.

אני יודע שזה נשמע כמו הלקאה עצמית (מצטער) אבל זו לא הכוונה. זה משהו שאני רוצה להציף ולמסור לה'.

הלוואי שיהיה לי טוב במקום הנכון לי.

תגובה: יומן המסע שלי לשלווה אמיתית לפני 8 שנים, 11 חודשים #82568

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
חזק ואמץ בדרכך. שיהיה לך לתועלת . גם לאחרים. חיבוק.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: יומן המסע שלי לשלווה אמיתית לפני 8 שנים, 11 חודשים #82583

  • Peacefull
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 13
כשאני עובר באור צהוב, זה באמת אני לבד. זה לא רק שם, זה בעוד המון נקודות קטנות של דברים שרק אני ראיתי. טעויות שרק אני מזהה. נראה לי שהכל מסתכם במחשבה: "אם היה עובר פה ילד, הייתי דורס אותו." בלי לשים לב. זו בדיוק הנקודה, אני ממש מפחד לעשות טעות שעלולה לעלות לי המון זמן\כסף\כבוד. אני בטוח שנוסחים כמו "אני חייב להתאפס" באמת ימנעו אסון. בראש שלי יש איזו תפיסה שממש קורה אסון (!) בגללי בעוד רגע. שאם איזה כפתור באתר קצת מונח עקום כשגולשים מדפדפן מסוים, זהו, פספסנו מיליונים. הכל הלך לפח. זה כאילו, עשיתי אסון. ממש. רק שאף אחד לא נפגע או אפילו שם לב. זה לא משנה מהאסון.

אני מחזיר את זה בחזרה דווקא למקום של האנשים. אני שופט את עצמי כמו שאני חושב שאנשים שופטים אותי. ככה אני גם שופט אחרים: זה איזה מין מעגל הרסני כזה של הרים שנוצרים בתוך הראש שלי ומוקרנים החוצה. ברמה האובייקטיבית ברור שמותר לעבור באור צהוב, לעזאזל, בשביל זה הוא שם. לא קרה כלום ואם זה מישהו שאני מעריך תמיד אמצא תירוץ. הבעיה שלי היא עם שאר העולם ואיתי. את הקבוצה הזאת אני לא מעריך.

זה שסע במשפט. איפה ואיפה. את עצמי אני שופט הרבה יותר קשה מאת אחרים בוודאות. אני מכיר בכך שטעויות בכביש עלולות לגבות מחיר גבוה. גם טעויות בעבודה, טעויות במשפחה, טעויות מול אתרי פורנו. הרבה יותר קשה עם הדברים שרק אני רואה כי אני אחראי על כך שהן לא יגבו את המחיר הזה. אני לגמרי חסר אונים מול מה שעלול לקרות ומלקה את עצמי על זה: אסור לי לעשות טעויות!!!! הם יכולים לעשות טעויות, הם זבל של אנשים( אם אני לא אוהב אותם) \ יש להם תירוץ (אם הם אנשים שאני מעריך), אני לא זבל. אני לא אהיה זבל. אני אהיה איש טוב, שומר חוק, מקצוען בעבודה. לא סתם מקצוען, אחד שעומד על במות ומרצה על המקצוע שלו. על הצלחות עסקיות. לא אחד שהמשפחה שלו מתפרקת, לא אחד שלא מצליח להתמיד, לא אחד שמאחר לאוטובוס כל בוקר. אני אהיה מאה אחוז.

קבלה היא המפתח לכל הבעיות שלי כיום. הלוואי שאדע שאף אחד לא מאה אחוז. שאאמין באלוקים שהוא מאה אחוז, ויכול להשלים את הפעולות שאני עושה. 90%, 30%, אפילו לא אחוז אחד. זה בכלל לא משנה.

תגובה: יומן המסע שלי לשלווה אמיתית לפני 8 שנים, 11 חודשים #82585

שיהיה לך הרבה בהצלחה;)
תמשיך לשתף
אסירות תודה על הרגעים הנקיים בחסדיו.

הערה-כל מה שאני כותב כאן זה ממה שעבר עליי ולא מחוות דעת מיקצועית.

בהחלמה

תגובה: יומן המסע שלי לשלווה אמיתית לפני 8 שנים, 9 חודשים #85197

  • Peacefull
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 13
בוקר טוב.

אתמול עשיתי צעד ראשון. אני יכול לשתף חוסר בטחון וחששות לגביו. אני מפחד שנשמעתי כל כך חסר אונים שאנשים בטוחים שאני הולך להתאבד. חסר אונים מול הריכוז העצמי שלי והבטחון שהקבוצה חושבת בדיוק מה שאני חושב. חסר אונים מול התפיסה הזאת שלי שכל אחד חייב להגיב לי ושהכל יהיה כמו שצפיתי. אני מסרתי את הסיטואציה הזאת לאלוקים ורוצה לזכור שהיא כבר לא שלי.

הלכתי לישון מאוחר יחסית, אחרי כמה שיחות. אחת עם הספונסר.

הוא אמר לי שכרגע, אחרי צעד ראשון, המטרה שלי היא לחזק את החיפוש שלי אחר אלוקים בצעד 0. כלומר, לשתף חברים על איך אני תופס את אלוקים: לא אוהב, לא חמלן, או שהוא כן אוהב ונחמד.

היה גם דיון על מגבלות הרע ואם יש מציאות שיש בה גם טוב וגם רע או שהכול רע.

כשהלכתי לישון נזכרתי שלא התפללתי ערבית. קראתי קריאת שמע והלכתי לישון. זה לא קרה לי הרבה פעמים אבל בשבוע האחרון זה קורה פעמיים. אני חסר אונים מול ההתחלה של היום ומול הסוף של היום. אני רץ-רץ-רץ ואז נגמר, כמו הארנב של אנרג'ייזר. מבקש מאלוקים להפסיק לעבוד לפני שנגמר לי הכוח ולקבל לעצמי שגרה שהיא נכונה לי.

קמתי ב8, אחרי שהקטנה ישנה טוב בלילה (מלבד צרחות בסביבות 6-7).

הכוח העליון כפי שאני מבין אותו היום (מתחשק לי לחפש את התשובה לזה בגוגל אבל אין לי מושג מה אמצא) אוהב אותי, דואג לי, חומל עליי. הוא לא מביט על הדברים הרעים שעשיתי ולא מתבונן בי כמו שאני מתבונן בי. המסע אליו הוא המסע אל מחוץ לעצמי.

אני מוותר היום על לצפות בסרטונים פורנוגרפיים. מוותר על אוננות. מוותר על פנטזיות, בעיקר כאלו שמראות אותי כיום לא בסדר או כאלו שמוכיחות שהצעד הראשון שלי היה פגום ודפוק. אני מתפלל ליום אחד נקי.

תגובה: יומן המסע שלי לשלווה אמיתית לפני 8 שנים, 9 חודשים #85220

  • קדימה הלאה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 538
שלום חבר יקר!

שמחים שחזרת אלינו..

אוהבים אותך!!

שיהיה המון בהצלחה!

לי זה עוזר שאני משתף הרבה אנשים במה שעובר עלי..

כאן למקרה שצריך..
תמיד אשמח לעזור! ניתן לשלוח הודעה פרטית במקרה שצריך..
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 9 חודשים על ידי קדימה הלאה.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.41 שניות

Are you sure?

כן