נתון להרגשה רעה בעקבות האפשרות שפגעתי בחבר, או אולי בכמה חברים, כאן בפורום.
---------
אני מרגיש שדעתי מעט זחוחה. עברתי את התשעים יום ואני מתחיל לנטות לשכוח שאני מכור ואסור לי לגעת במשקה הרעיל הזה. קצת מתוסכל מזה.
-----------
אשתי שלחה אותי אתמול בחמישה לאחת עשרה (פי אם) לקנות גלידה רגע לפני שהחנות נסגרה, יצאתי משם עם הרגשה דפוקה שמכרו לי חתול בשק (מכרו לי גלידה) ונתנו לי הרבה פחות ממה שהגיע לי לפי מה ששילמתי.
כבר לא יכולתי לחזור ולהתמקח איתם, וגם אם כן, הייתי מרגיש מזה דפוק. חזרתי הביתה ולקחתי את זה מאוד קשה ובשלב מסוים גם אמרתי לאשתי שאני מרגיש הצל שלה, כי היא הסוחרת הפולניה הממולחת ואני הטמבל שקונה כל מה שמוכרים לו, ואם הייתי אסקימואי היא הייתה מצליחה למכור לי מקרר.....
טונות של רחמים עצמיים הציפו אותי והרגשתי שאני טובע. הטחתי באשתי שהיא המוצלחת ואני תקוע לי אי שם בגיל שתים עשרה.. כששואלים אותי בן כמה אני, באופן אינסטינקטיבי אני מחשב 12+18, ושנה הבאה זה יהיה 12+19.....
אוף, לא יודע איך יצאתי מזה בסוף.

---
אני חושב שאני צריך לעשות צעדים על חוסר השליטה שלי ללכת לישון בזמן, אני חסר אונים מול הדבר הזה.
אולי אני אתחיל לשתף אתכם בזה, אולי זה יעזור לי.
 

באתי לכתוב לך שגם אני כנראה פגעתי באנשים כאן, ושמותר לעשות טעויות, העיקר הוא לקחת אחריות ולנסות לתקן אותן. בשלב הזה לא חשבתי שהמישהו שאולי נפגע זה אני... חשבתי שאולי זה קרה בהתכתבות פרטית, או שמישהו פנה אליך בפרטי שנפגע ממשהו (כמו שפנו אליי כמה פעמים... ). רק כשקראתי את ההודעות האחרונות בפורום הבנתי על מה מדובר...

אני בכל אופן לא נפגעתי (טוב, לפחות לא במיוחד, כי כמכור אני נפגע בדקי דקות מכל ניואנס קטן...).

הייתה פעם שבה הייתי בקבוצה ואז היה לי קשה, כשחבר חסיד סאטמער סיפר איך המשגיח תפס אותו משתמש עם אחרים חרף היותו המתמיד של הישיבה ואמר לו: "אתה כמו המזרחיסטים, שהם אומרים שהם מורכבים ובאמת הם רקובים (משחק מילים שבא לומר שמורכבות היא ריקבון. האמת, שהמורכבות של המחלה היא באמת ריקבון, אבל המורכבות של ההחלמה בעיניי היא דווקא עומק).

הרגשתי את השנאה היוקדת מבעד לציטוט וזה היה לא נעים... הכי קטע היה שחבר אחר, החובש כיפה שחורה, הרגיש צורך לקרוא קריאת ביניים: "יאללה גם כן החרדים האלה!...".

אם מישהו רואה צורך בכך, אשמח לערוך או למחוק את סוף ההודעה הזו.

יום טוב ונקי לכל עמך בית ישראל בכל מגזר שהם!

לגבי שעות שינה - כמוני כמוך. אולי נעשה פעולות על זה ביחד.
יש כאן כנראה עוד כמה כאלה, אז אולי נקים את "מאחרים לישון אנונימיים".
תהיה לנו מל"א עבודה... 

אני לא חושב שאתה צריך לערוך את הסוף של ההודעה, כי כמו שאני ועוד אחרים כמוני לקחו וייקחו את זה בקלות, כך אני מקווה שדבריי גם יילקחו באותה קלות.
באשר לסיפור עם הסאטמר, אם אני הייתי שם הייתי נפגע לא פחות ממך. אני יושב על קו התפר שבין חרדים לדתיים לאומיים (לא יכול לפרט כל כך בפורום) ואני מכיר אותם יותר מחרדי ממוצע (ולא בגלל התוכנית או הפורום).
באהבה,

ולגבי שעות השינה, שוקל ברצינות. תודה.

בעיניים שלי,
כל התוכנית זה היציאה האמיתית מהגלות
אתחלתא דגאולה כפשוטו
הגאולה בה"א הידיעה זו אחדות בעם ישראל
את זה רואים ומרגישים מאוד חזק בתוכנית ובקבוצות
מי שמתבטא אחרת, עדיין עמוק בגלות

דרך אגב אני חרדי

אני חושב על האפשרות להתחיל מסע תשעים יום לשינה בזמנה

אצטרף אליך! 
במקביל למסע "הגדר שעה שאתה קם מהמחשב וזהו. (להגדיר שעה חדשה זה לא נחשב)"

נראה לי שזה לא יקרה היום. באסה

אריסטו, ברכות לרגל הצטרפותך למסע הישנוני שלי....
---
היו אתמול מגוון מניעות שמנעו ממני ללכת לישון בשעה שקבעתי לעצמי (עשר וחצי), אבל ברגע שהתאפשר השתדלתי לא להימרח (גם התקדמות...)

או הא, בעיות עם סדר יום יש לי עוד מכיתה ג' אם אני זוכר נכון (אולי עוד לפני ואני לא זוכר) הרבה לפני שהתאווה עניינה אותי בכהוא זה.
אבל איך מגדירים ניקיון?

בעצתך תנחני כתב on 06 מאי 2016 14:39:

לא הבנתי, תסביר בבקשה. 
 

מה ההגדרה של ניקיון בתוכנית לסדר השינה?  נניח, להיות במיטה עד 12?

תודה.
עבורך כרווק, יתכן שהדרך היא להגדיר שעת שינה ולדבוק במילוי משימה זו. עבורי כאדם נשוי, זה קצת קשה כיון שהחיים בצל אדם נוסף אינם ניתנים כ''כ להגדרה מראש. לכן אני מנסה לתת יותר דגש על ניצול הזמן ואי מריחה.

אוהבים.

מנוהל מרגשות של נחיתות ודימוי עצמי נמוך. מנסה לקבוע לעצמי כל מיני יעדים אך לא מצליח אף פעם למלאות אותם. המון פעמים זה נובע מחוליי ההתמכרות. אבל גם כשיש לי את הנכונות, או אז מופיעים מניעים ממניעים שונים ואני נשאר תקוע.
מרגיש כאליו  נולדתי בלי מזל וזה מאוד סימבולי שנולדתי בלילה... למרות שאני יודע שזה רק בהרגשה אבל במציאות זה ממש לא כך כי אחרת הייתי אמור להמשיך ולהתבוסס בביצת התאווה... אבל מה לעשות, זו ההרגשה
סליחה שאני מדכא אתכם הקוראים
הנה שיר שנדמה לי שהאבן עזרא כיוון עלי כשהוא כתב אותו... לפחות אני מרגיש בסביבה טובה......

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשַׂר,
אוֹמְרִים: כְּבָר רָכַב.
אָבוֹא לְעֵת עֶרֶב
אוֹמְרִים: כְּבָר שָׁכַב.

אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב,
אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב,
אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי
נוֹלַד בְּלִי כּוֹכָב!

גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעְמָדָם -
נָטוּ בְּמַהְלָכָם לְמוֹלַדְתִּי;
לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי -
לֹא-יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי!

אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא-אוּכַל,
כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי;
לוּ אֶהֱיֶה סֹוחֵר בְּתַכְרִיכִין -
לֹא יִגְוְועוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי!