אסירות תודה, הייתי נתון באמצע הלילה תחת התקף תאווה קשה, הכל בגלל טינה חזקה על אישתי שלא פירגנה לי להמשיך לישון ושלחה אותי לטפל באחד הילדים שקם משנתו בבכיות איומות. בחסד אלוקים, העייפות גברה וויתרתי. לא מובן מאליו.
----------------
דיברתי אתמול אם אדם שאני מכיר, שהפסיק לעשן אחרי עישון כבד במשך עשרים שנה. הקטע שלו הוא שברגע שהוא החליט שהוא מפסיק, וזה נבע בעיקר מסיבה רפואית, הוא הפסיק! והוא כבר לא מעשן כשבע שנים!
דיברתי איתו אתמול ואמרתי לו משפט שגרם לו לכעוס עלי ברמה מטורפת. אמרתי לו: ''חביבי, אתה כנראה לא מכור''.

המשפט הזה כנראה נגע לו בנקודה רגישה והוא התחיל להחזיר לי, '' אתה יודע מה זה מכור?'' וכו' וכו'. 
עניתי לו, שכנראה שהעישון שלו לא היה בגדר התמכרות, כי אם זה היה כך, הוא לא היה מצליח להפסיק. 
טוב, הוא ממש לא היה מוכן לקבל את מה שאמרתי לו. הוא התחיל להגן על עצמו ולומר שכל אלו שלא מצליחים להפסיק, הם לא מכורים אלא חלשי אופי... לא היה לי כוח להראות לו את הפרק בספר הגדול שמדבר אל המעסיקים, עיי''ש... 

בסופו של עניין, אחרי שהוא לא היה מוכן בשום אופן לקבל כזה דבר שהתמכרות היא מחלה ולא איזשהי אופן התבטאות של חלשי אופי.. אמרתי לו שכדי שיגמיש את עמדותיו כי אם חס וחלילה מאן דהו במשפחתו יגלה סימני התמכרות אמיתיים, ויצטרך עזרה אמיתית, הוא ממש לא יהיה על התדר שלו ולא יצליח לעזור לו.

אם יש לכם מה להוסיף בנושא זה, אשמח מאוד.

לגבי העניין הראשון מזדהה מאוד. כשאני מרגיש שלוקחים לי את הצרכים הבסיסיים שלי - אני בסכנה רוחנית גדולה. תאווה, טינה ושאר מרעין בישין מתפרצים בששון אל הדלת הפתוחה, וגורמים יגון ואנחה.

לגבי העניין השני, מצטער לבאס. אני גם עושה דברים כאלה, אבל בעקרון "אנחנו נמנעים מפעולות תגמול וויכוחים" (הספר הגדול, עמ' 58). "כללי ההתנהגות שלנו הם אהבה וסובלנות לאחרים" (שם, עמ' 71). במקום לדאוג שאחרים יכילו ויבינו אותנו ויתאימו את עצמם אלינו, אנחנו אמורים להכיל ולהבין אותם ולהתאים את עצמנו אליהם (כמובן בצורה נכונה ומאוזנת ולא מתוך ריצוי).

תודה על התגובה!

אתה צודק בעניין הוויכוח.
האמת היא שממש לא התווכחתי איתו, סתם חיפשתי לעצבן אותו (גם זה לא מסתדר עם הצעדים...  ).
נהניתי רק לראות איך אדם יכול לחשוב על עצמו במשך כל כך הרבה זמן שהוא מכור שהחלים וגם להתגאות בכך, בזמן שהוא ממש רחוק מזה.

אני ממש מסכים איתך, כמעשן שרבים מחבריי המעשנים הפסיקו למרות שעישנו הרבה יותר ממני והם הפסיקו בהחלטה של רגע או על ידי הספר של אלן קאר ואילו אני למרות שקראתי את הספר כמה פעמים לא הצלחתי להפסיק ליותר משבועיים,
אני חושב שיש לי בזה מימד התמכרותי יותר חזק מהם ולכן לא הצלחתי להפסיק,
אולי בזכות התכנית אני יצליח גם בזה.

אולי יש הבדל במה כל אחד לוקח ומקבל מההתמכרות. לכל אחד עולה הדופמין בשעה שהוא מאונן או מקיים יחסי מין, וכן לכל אחד משתחררים חומרים במוח בזמן אכילת שוקולד. אבל אני לא מחפש בשוקלד ברמה שאני מחפש וזקוק לתאווה...
יכול להיות שאצל מישהו אחר הוא יחפש בשוקולד ולא בתאווה

וכבר ראינו שיש מושג של שתיין יבש וזה עוד עניין

אני לא יודע איך זה אצלך אבל אני מחפש דופמין בהכל 
ואחרי שהפסקתי עם פורנו חיפשתי את זה בשוקולד, בסרטים, בסוליטר, בספרים,
והכי חשוב בלעצבן אנשים
אין לי רגע דל 

אחיד- בעז''ה תצליח. 
אפרופו עישון, מעניין שאין קבוצת צעדים (עכ''פ עד כמה שידוע לי) למכורים לעישון. אז אולי באמת מכורים לעישון הם לא באמת מכורים, וטוב להם אם זה ,וזה רק הרופא או האישה שעושים להם צרות שיפסיקו.....
----------
בספר הלבן מגדירים את ההתמכרות כדרך להשקיט דחפים על טבעיים על ידי דרכים טבעיים.
גם אני כשאני מתנהג כמכור ואין לי פורנו, אני עושה את זה עם כל דבר שקיים מסביבי, למשל אוכל, סרטים, ספרים וכו' וכו'

יש קבוצות על עישון 
אבל זה לא כ''כ הולך להם מכמה סיבות 
א. לתוכנית צריך תחתית עמוקה וכנראה בסיגריות זה לא עד כדי כך
ב. מכיוון שמכור רגיל מעשן לפחות 20 סיגריות ביום ממילא משתתפים בתוכנית צריכים לפעול פעולות כמעט על כל הזמנים המועדים וזה קשה מאוד
ג.ההתמכרות לסיגריות היא שונה באופיה ואין ליכוח להמשיך

אחיד- לא ידעתי שאתה מעשן. אתה לא נראה אחד כזה... (טוב אתה בעצם גם לא נראה מכור לתאווה...).

מעניין, כמעט בכל הפעמים שנפגשנו, עישנתי.
ואפילו כשדיברנו שאלתי אותך אם מפריע לך העישון...
סתם מעניין, איך רואים על מכור שהוא מכור?

שלום לכולם!

כבר שכחתי איך כותבים...
עשיתי הפסקה די ארוכה, ורק להיום חזרתי לפורום..
בשלושה החודשים בהם נעדרתי, עברתי כל מיני שינויים. המרכזי שבהם הוא שהחלפתי ספונסר. 
חוץ מזה, עוד מעט ואני סופר שנה לנקיון (לא מפורנו), וזה גורם לי להתרגש. עברתי שינוי גדול מאוד בשנה האחרונה. אמנם לא הצלחתי להכנע לגמרי מול פורנו, אבל יש לי הרגשה שמשהו טוב קורה כאן, ובעז''ה אני תפילה לניצחון הולך וגובר, רק להיום, גם בשנה הבאה.

אוהב אותכם,
יוסיפונוס

בהצלחה חחחבר

איזה כיף שאתה פה.
בהצלחה עם הספונסר החדש, ראיתי הרבה חברים שזה היה משמעותי בשבילם.

גם אני הקטן מצטרף לכל הנ"ל, ללא יוצא מן הכלל. ובמיוחד לזה שחסרת פה וחשוב שתהיה כאן יותר. 

מעניין שבדיוק אתמול או שלשום חשבתי בהקשר כלשהו על הפסוק "צעדני ואיוושעה" ואז נזכרתי שזה לא פסוק, אלא שם השרשור שלך (המיוסד על לשון הפסוק "סעדני ואיוושעה", כידוע ליודעים). 

אוהבים!!!!! כיף שחזרת וכיף שאתה חוזר בריא ולא מאילוץ...