נבואת הזעם שלך כבר התממשה
מאוכזב ומיואש.

אולי תרצה להתקשר אלי, ולאו דווקא אלי, אפשר לכל חבר מהתכנית, קצת להוציא את הפנים שלנו מהחור השחור והסתום, זה יעזור לך מאוד להתקדם בהחלמה.

מצטער, לא יכול להתקשר, אי אפשר כאן?
מיואש, דפוק, עצוב, מגעיל, וכו' וכו'

אם זה יעבוד לך בכייף, הבעיה שכרגע אני לא רואה שהשיתוף בפורום עוזר לך לעלות על דרך נקיות לתקופה ארוכה, אז כנראה שצריכים להשתמש בעוד כלים של התכנית, 
באהבה תמיד זמין בשבילך.

בשיתוף בטלפון זה הרבה יותר מוחשי. אישית אני מרגיש הרבה יותר גלוי כשאני משתף מישהו באופן יותר חי. זה "הוצאה לאור" ברמה הרבה יותר גבוהה. גם ההזדהות יותר ניכרת.
השיתוף בפורום בד"כ היה מסייע לי בפריקת רגשות ותו לא. לא שזה דבר פעוט אבל זה לא כ"כ עזר לי בשלב מסויים להיות נקי.
לדעתי א"א בכלל להשוות בין שיתוף בפורום לשיתוף בטלפון. כ"ש וכ"ש פנים מול פנים או בקבוצה.

אם היית שואל אותי
כמו שמישהו כתב פה, אם היה חולה כליות הוא לא היה אומר "לא נוח לי להגיע 3 פעמים בשבוע לדיאליזה" גם לי המון פעמים לא נוח ואני לא רוצה, אבל זו בדיוק הסיבה כן לעשות את הפעולה (טלפון, קבוצה). אם לא נוח לי רוב הסיכויים שאי הנוחות מגיעה מהמחלה שרוצה להתממש. אני רוצה לחיות, חיים שפויים.
ובמילותיו של הספר הלבן: "..אנחנו עושים פעולה כדי לצאת מעצמנו וליצור קשר עם חבר אחר. בהקדם האפשרי. עדיף קרוב כמה שיותר לרגע הקריטי. אנחנו מתקשרים ומדברים בטלפון. לא מפני שאנחנו רוצים, אלא מפני שאנחנו לא רוצים. אנחנו מתקשרים כי אנחנו יודעים שאנחנו חייבים. חוש ההישרדות שלנו מתעורר לחיים. ואנחנו הולכים לפגישה בהקדם האפשרי." (עמ' 68).
שחרור גדול מקבלים בעקבות פעולת כניעה כזאת.
* תסלח לי שאני דוחף לך עצות בלי שביקשת, אבל זה מה שעבד לי היום.
בהצלחה, אוהבים.

אשתדל.

אחרי שבת עם כמה מחשבות.
מנסה לאסוף כח לחלק הבא של המסע, עם הבנה של שלב 1, ותחילת עבודה, אני מקוה הפעם באמת, של המשך השלבים.
שבוע טוב לכולם, אין על תגובותיכם, אחרת....

חזק ונתחזק
בעז"ה שיהיה לך כוח לכל שלב שאתה מגיע, עד 120 (שנים:smiley:).
אוהב

בסוף, רק אתמול הצלחתי להחליט לשבור את הנתב החדש, שהייתי שבוי בידיו בימים האחרונים, כפרה על הכסף..
מתחיל מהיום, אנא !
אבא, תעזור לי, אשתדל לקבל אותך ב א מ ת, ואז יש לי סיכוי, נכון?

קשה, דגל אדום, אבל זה סתם תירוץ, אם אני כותב אותו, זה קצת מראה לי את הטיפשות שבתירוץ.

היום גם חסמתי את המחשב, כך שאין לי יצר לקנות נתב חדש [דבר שקרה כבר כמה פעמים].
זה לא פיתרון מהשורש, אבל כשהנסיון טכנית רחוק, אני נרגע, ואז קל יותר לעבוד פנימי.

התובנה הראשונה מסדרת הנפילות האחרונה [שבוע מטורף]
אני מכור, וכלום לא יעזור לי, חוץ מאלוקים [הוי"ה, שיהא ממידת הרחמים].
אנסה להתחבר ולהתקרב אליו, הקשר די קפוא, למרות שאני אברך שנחשב חיצונית מוצלח.
בהחלמה.

בטלפון זה אפשרי מבחינתך?
כי אם כן, החיבור לאלוקים הרבה יותר עוצמתי וחזק ככה.
אוהבים.

זה מאוד מרשים איך שאתה לא מתיאש.
ולמרות זאת אני שומע כניעה ממך. כן, אנחנו מכורים שרק אלוקים יכול לעזור לנו.
שמעתי מישהו אומר, אני חייב להקשיב לכולם, כי אני לא יודע דרך מי אלוקים ידבר איליי.
עד שהגעתי לכאן, רציתי שכולם יקשיבו לי, כי דרכי אלוקים מדבר.
אבל היום אני יודע להקשיב. סתם משהו שנידלק אצלי היום, בלי קשר אילך. חשבתי לשתף.
ודרך אגב, גם אני אברך רציני שמרגיש שהקשר שלי עם אלוקים הוא פחות משל חילוני ממוצע.
חיצונית אני חזק, ואני מכיר הרבה תשובות באמונה, ומוסר. האמונה שלי מאוד חזקה, אבל תאורתית.
מעשית, אני מכור. לא כופר, אלא חולה במחלה רוחנית.
רפואה שלימה

לא רוצה לחפור לך, אבל הייתי במצב שלך שנה וחצי, שחשבתי שאני אברך רציני ואקבל החלטה חזקה שאני מתפלל 3 פעמים ביום במנין ואני יהיה מחובר לאלוקים ואז אפסיק ליפול, וזה לא עזר, עד שקיבלתי כוח לחשוף את עצמי וניסים התחילו לקרות, זה הזדמנות של חייך, תמשיך איתנו, תתקדם בהחלמה,ואשמח לראות אותך בקבוצות.