רוצה לכתוב שאוהבים אותך, שגם לי היו פחדים ועדיין יש, מאחל לך שהשם יתן לך כוח לשנות. אני לא יודע איפה ומה המקום לך, אבל בכל מקום שלא יהיה, מאחל לך הכוונה אליו והצלחה רבה
אוהבים
אוהבים

תודה ענקית לכולכם.
נותנים כח להמשיך, כפשוטו.

כך ענה לי חבר שהודיתי לו: בשמחה ובאהבה

ברוך ה', רק בכוחו הגדול, נקי כמעט שבוע.
אחרי הנפילה המטורפת האחרונה, שהיתה השלמת חסכים של תקופת יובש....
מתחיל להפנים את צעד 1, ובעקבותיו - 3.
ש"ש
או - ג"ש.

בלי נפילה, קשה לעשות את צעד 1 מושלם.
ספונסרי אומר, שצעד 1 חייב להיות מושלם, שאר הצעדים, לא.
בשבילי צעד 1 + צעד 3 = פחד. שהרי אני חסר אונים, אין לי סיכוי לבד. בא נדבר עם אלוקים. עכשיו אלוקים בטח כועס.
עדיף לי לומר, אני חסר אונים (צעד 1). אלוקים הוא היחיד שיכול לעזור לי, והוא סולח ואוהב אותי (צעד 2).
ואז אפשר ליפנות אליו (צעד 3).
אבל זה רק אני.
שבת שלום

גילוח נאות, לא עשיתי צעד 2 באופן רשמי.
לדעתי, ואולי אני שואב זאת מדבר/ים ששמעתי, אני צריך אלוקים  שרוצה בטובתי. כי למה שאמסור את חיי למישהו שעומד עם נבוט ואומר לי "חכה חכה"?

אוףףף
אשתי עצבנה אותי, ורק אמרתי מילה שתים, היא עשתה פרצוף חמוץ כאילו אני אשם בהכל.
תירוץ טוב לשימוש, לא?
מקוה לעמוד בזה, קשה נורא.
להוציא את הכל
בשביל לדפוק אותה לאונן על אחרות.
אני מגעיל, אבל ככה מרגיש, רק כאן יכול להתבטא.
אני אוהב אותה נורא, היא לא מחזירה לי עשירית
מתוסכל, אבל משתדל מאד לא להראות לה, היא לא נראה לי מרגישה.
ניסיתי כמה פעמים לדבר איתה, אפילו כתבתי לה מכתב ארוך, ולא עזר כלום, אז פשוט התייאשתי.
אבל על הפגמים שלי [לטעמה] היא מנדנדנת קבוע, עומד לי על הלשון כל פעם להסביר לה שגם לה יש חסרונות, ואני משתדל לחיות איתם, אבל אני יודע שזה לא יעזור.
מבקש עיצה.
אבל דבר ראשון, לא ליפול!
למרות שזו נראית לי בקשה חסרת סיכוי,
יש תגובה?

אוהבים אותך אח
כאלה אנחנו (לפחות אני..), לא יכולים להתמודד עם המציאות ורוצים לברוח לעולמות הפנטזיה.
להתמלא כביכול, לקחת ולשאוב תחושת ערך מזוייפת מהשימוש.
ביקשת עצה, אז העצה שלי: מציע שתתקשר למישהו כאן ותשתף.

השתמשתי המון בחיי, כדי לעצבן את אישתי, הכול בתת מודע, היום אני יודע שאני צריך להתמקד בחיי, והכול תלוי בי, ובקשר לאישה על זה יש צעד 4, שמאוד משחרר מהתיסכול עליה,
מוזמן תמיד להתקשר אלי.

מה הקשר צעד 4?

צעד 4 הוא צעד שבו אנו לוקחים אחריות על הרגשות והטעויות שלנו, וזוכים לשחרור והקלה גדולים מאוד.
קשה להסביר את זה בלי שתעבור את זה בעצמך. "אם אתה עושה כן" דייקא "אשריך וטוב לך".

צעד 4
כעס על: אישתי.
מקרה: השאירה את האוכל בחוץ שהתקלקל. וכשביקשתי ממנה לפחות להציל את מה שאפשר, כעסה עלי ואמרה שאני צריך לטפל בזה.
משפיע על: היחסים המינים שלי, היחסים אישיים שלי, ועל האגו שלי.
פגמי האופי שלי: אגו, כעס, עצלות, רחמים עצמיים, אי אמינות, שפיטה, תלותיות, שתלטנות, הצדקה עצמית, פרפקצוניסט, חסר סובלנות.
הכעס שלי מאוד מוצדק. אבל אני לא יכול להישאר איתו, כי הוא יהרוס אותי (מצעד 1). רק הפגמי האופי שלי גורמים לי להישאר עדיין כועס (לכאורה הכעס שלי היה מוצדק רק בשעת מעשה). אז אני מבקש מהאלוקים שלי (מצעד 2) שיקח ממני את הכעס הזה (צעד 3 מחייב אותי ליפנות אליו). אישתי עדיין לא בסדר במה שעשתה. אבל אלוקים דואג לי כרגע, והחששות של השפעה של המקרה הזה על חיי לא יתממשו, כי יש מי שדואג לי. אני גם מבקש מאלוקים להסיר ממני את הפגמי האופי שלי, שלא נותנים לי להישתחרר מהכעס הזה. אני מברך את אישתי ברוגע, אושר, סובלנות, אהבה עצמית, שמחה, בריאות, המון חברות, שבאופן פלא תרד במשקל, שתרגיש טובה ויפה, ושבעלה יכבד אותה כמו מלכה.
קשה עד בלתי אפשרי לדלג לצעד 4 פתאום, ועוד יותר קשה בלי ספונסר צמוד, (ספונסר זה חלק מצעד 1, לבד אני לא יכול) אבל אולי תנסה מה שיוצא לך מכתיבה.
מזדהה ואוהב

טהרני כתב on 01 אוג' 2016 06:50:

חב"ד?

דווקא זה ניסוח שנשמע לי יותר מתאים לברסלב.
אני ממש לא חב"דניק אם זה מה שניסית לברר.
אבל גם ממש לא משתייך רעיונית בצורה מוחלטת לשום חוג.
מכור. פריסטיילר. לא הולך בתלם.

בכללי זה ברסלב, התכוונתי למילה דייקא.
לא רציתי לברר לאיזה חוג אתה שייך
רק מאיפה שאבת את הביטוי.