חחחח

אוףףףףףף
ידעתי שזה יקרה, ולא עשיתי כלום כנגד.
עכשיו, כן עכשיו, מתחיל צעדים.

עכשיו, נראה לי אני מפנים את זה שאני חסר אונים מול התאוה, כי חשבתי היום שאצליח, ונפלתי.
אז אני חסר אונים.
ברור לי, כי אלוקים יוכל להוציא אותי מזה, הוא עשה עושה ויעשה הכל, ובידו הכל, כל יכול.
אנסה היום, יותר נכון הלילה, מהרגע ועד שיעצמו שמורות עיני, ואני מקוה שזה ימשיך בשינה, [רק שאשתי לא תשמע כלום], למסור את עצמי אליו, ולבקש שיעזור לי, לדבר אליו.
אני מתחיל סופסוף [אני מקוה].
לילה טוב.
וגוט שבע'ס, למי שחשד בהתקלקלות ר"ל.

פעם חשבתי שזה בגלל שיש לי הפרעת קשב אז אני סורק את כל הסביבה , אני שם לב גם לבחורות וגם לסתם דברים (אם שמו תמונה חדשה בבית או מישהו (טוב נו בעיקר מישהי) קנה בגד חדש. אני שומע(טוב נו,קורא) את מה שאתה אומר ונראה לי שהכל מתערבב ביחד...

אברך,אוהבים!

אתה מזכיר לי את המסלול של החיים שלי במשך שנה וחצי, חשבתי כל הזמן שעם השיתוף בפורום אהיה נקי, אני יעשה צעדים לבד דרך הפורום אהיה נקי..... ושום דבר נפלתי ונפלתי עד שהתרסקתי והגעתי לקבוצות, מאחל לך דרך יותר קצרה ממני, באהבה.

אמן
גיט וואך.

גם אני מרגיש שאתה מזכיר לי אותי בכל דרך החתחתים הזו.
בהתחלה כשחויתי את זה זה היה נראה לי מאד מסובך, ופתאום כשאני מסתכל אחורה ורואה מישהו עובר את אותו הדבר זה נראה לי פשוט כל כך...
לכן אני משתדל להזהר לא לשפוט ולא לתת עצות, רק אשתף אותך שמה שעזר לי בעיקר עם כל הנפילות שלי היה הקבלה, כמו שהוזכר בשרשור אחר. הרגשות אשם ממש הרגו אותי לאט לאט. וזה משתק ומייאש.
אולי גם לך זה יעזור.
שבוע טוב צדיק!

דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

שלום חבר יקר,

אני קורא את הזעקה שלך וכואב איתך. את הכאב הזה אי אפשר לשכוח, ולמען האמת אני גם לא חושב שאני רוצה לשכוח.

אבל ביחד עם ההזדהות אני רוצה גם להושיט יד. אני יכול להסתפק בכתיבה של כמה מילים חמות, אבל אולי לפעמים צריך לכתוב גם מילים קצת פחות חמות שיכולות יותר לעזור.

לפני שבוע וקצת התחלנו קבוצה טלפונית חדשה והצטרפו אליה יותר משלושים חברים. אנחנו מתקדמים בעבודה, אבל אין שום לחץ על אף אחד לעשות פעולות שהוא לא מוכן אליהן, אפילו לא לומר מילה אחת בטלפון. אולי הזמן כעת הוא להצטרף במקום לזעוק מכאבים?

תודה, באיזו שעה?
כי אני אז עם הילדים נראה לי.

בס"ד
שלום לך "האברך הלמדן" 
קראתי בשקיקה את החלוקות שלך
אתה אמנם משתף הרבה 
אך נראה לי שחסר לך צעד חשוב...
בתחילת דרכי (לפני כארבע שנים) לימדו אותי 
שהמחלה הזו אוהבת בדידות חושך וקור...
אם רק חושפים אותה לעיני השמש היא מתמוססת 

צריך אומץ להגיע לקבוצה
לשתף חברים
להרים טלפון
רק לא לבד לא בבדידות
הבט אחורה (לתחילת הפוסט)
רואים הרבה כאב...
אבל (בצער גדול ) 
אין שינוי...

קח אומץ והתחל לבוא לקבוצות
אתה יכול להשאיר לי מספר בפרטי
ואתן לך פרטים על קבוצה קרובה אליך...

ימים ראשון עד חמישי בשעה 1:30 למשך חצי שעה בדיוק.

אם אתה לא יכול לדבר - עדיין הייתי מציע לך להצטרף בהאזנה בלבד, ואז לראות איך להתקדם מכאן הלאה.

בינתיים חלק מהחברים שהצטרפו עדיין לא שיתפו ובכל זאת ממשיכים לבוא. אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים ונותנים לאלוקים את האחריות על השאר.

כל יום בשעה 13:30?

ככה הם אומרים, כנראה דוברי אמת....

נקי, ב"ה.
רגשות יותר חיוביים.

נקי.
בערב אאריך, בעז"ה.