גם אני מזדהה עם טהרני, בשבילי בזמן התדרדרות לקראת נפילה, פשוט: לחשוב על עצמי, להתבונן בקשר שלי עם אלוקים, ברגע כזה אני מתמלא עוז וכח, אני חושב שזה בא רק מאלוקים, אומר לעצמי: וואוו, אני יכול, אני יצליח, אני מפסיק!!
ברגע אחד אני מעביר את הדמיון והמחשבה שלי ל דברים אחרים, ואני מרגיש הכי מאושר שבעולם... אני מרגיש נקי, טהור, מצוחצח!
אומר במפורש, אני לא נמצא בעומק הבעיה, יש לי את המאבקים הללו מסיבות כל שהן, ואולי לכן עוזר לי הדבר שאני פועל בו בזמן התדרדרות לקראת נפילה.
הוסיף, ודאי שאני עובד מחוץ לעבודה על התאוה, להוסיף בתוכי יראת ה', בלי יראה אני חושב שא"א לעשות כלום.