דבר ראשון אקדים ואומר שמי אני שאעזור לאנשים אחרים, אני יודע בדיוק מה החסרונות שלי ועד כמה אני קטן מהרבה אנשים פה.
אשתדל אבל לכתוב את אחד הדברים שעזרו לי במצב הזה.. ברשותך. אברך למדן!
יש שלב שדילגתי עליו הרבה פעמים עד שהגעתי לפה.
השלב הוא וידוי.
יש נטייה לאדם לומר, זהו! התחלה חדשה! מה שהיה עד היום זה לא הייתי אני! וזה פשוט לא האמת!
אני תמיד אומר לעצמי שכן, אני רוצה עכשיו את התאווה ממש ממש, התאווה היא חלק ממני, אסור להכחיש את זה! הדבר שאני הכי רוצה עכשיו בעולם (!) זה פשוט ליפול לזרועות המושטות של התאווה, אחחחח כשאני כותב לך אני מרגיש כמה שזה נכון על עצמי.
ואחר כך אני פשוט מתחנן לקב"ה שיקל עלי ויעזור לי להישאר נקי. כי בלעדיו בבחורה הראשונה שאני רואה אני נופל.
השלב של ההודאה בתאווה שהיא קיימת אצלנו, זה שלב שהרבה חברים מהישיבה שדיברתי איתם ברמז על התאווה פשוט מכחישים.
הרבה החלמה! בעיקר לי...
ותודה רבה לך על השיתופים. אתה עוזר לי מאוד, אין לך מושג עד כמה!
תודה תודה תודה