גילוי נאות, אני מתמקד כעת בצעד 2.
אתמול בערב שמתי לב, שאני מנוהל משני אלוהים עיקריים בחיי, אלוהים אחרים...
אלוהים שהיה לי עד היום, אלוהים "אשר טיפחתי וריביתי, אויבי כולם"
אתחיל בתפילה והיה ה' לי לאלוקים, אמן.
האלוהים הראשון הוא אלוהים שמשוכנע ברוע שלי, בזה שאני אפס חסר תקנה, כמו ג'וק שמנסה לטפס על הקיר ובסוף תמיד נופל חזרה ומנסה שוב לבלתי יכולת, והוא ממש מגחך עלי, הרי אתה דפוק מאז היותך, מאז שהתגנבת בפעם הראשונה וצפצפת עלי, עשית מה שעשית, זהו, הלך עליך, אתה נהיית רע ותישאר כזה.
האלוהים השני הוא אלוהים שתובע ממני ברמות הזויות, כל דבר טוב שנעשה בסביבתי, הוא נעמד מולי עם אצבע מתרה ותובעת, היי, אדוני, לטיפולך. אתה צריך להיות גם כזה, ולמחרת משהו הפוך, וממש לא משנה לו לצורך העניין אם הדרישות מסתדרות אחת עם השנייה ואפילו כשהם ממש סותרות והפוכות זה נראה לו לגיטימי לדרוש אותם ממני, ואם אני רק מנסה להצטדק ולומר שאולי בכל אופן זה מעבר לכוחות שלי, התשובה היחידה שאקבל זה שכנראה אני כל כך רע שאין בי אפילו כוח לבצע את המינימום הזה...
אין אלוקים כזה, זה אלוהים שאני בניתי בעמל וביזע בכאב ובהשפלה במשך 17 שנות המחלה.
והאמת היא, שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד.
ה' הוא האלוקים.