השבוע עברתי כזה סיוט הרגשתי די נמאס לי מחיי, אין לי כוח לכלום, לקחתי אוטובוס ונסעתי שעה נסיעה לספונסר ישבתי איתו שעה ורבע וחזור הביתה בן אדם חדש, לפעמים אנחנו צריכים לעשות פעולות קצת קשות כדי להתמודד עם החיים.

אחיד בשמיא כתב on 30 יוני 2016 11:30:

גם אני. כל דבר קטן יכול להוציא אותי מהכלים, כאילו משהו בתוכי חייב את את הטינה והכעס האלו כמו אוויר לנשימה.
ואחר כך אני כמובן כועס על עצמי ומתוסכל, הלקאה עצמית וכו'.
משתדל להזכיר לעצמי שאני בן אדם חולה, אנשים חולים לפעמים עוברים דברים מוזרים. לקבל את זה.
ולוותר על זה כמה שיותר.
לקבל את זה שזה תהליך, לא התמכרנו ביום אחד.. וגם לא משנים ביום אחד גישות שליליות של שנים..
באהבה

* בדיוק קראתי עכשיו בספר הלבן:
"..זו תוכנית של בחינה עצמית, המתפתחת באיטיות תוך כדי השתתפות בפגישות, עשיית טעויות, עשיית עוול, התבוננות בעוולות שלנו והכרה בהם ותיקון העוולות האלה"
קצת משעשע לחשוב שחלק מהתוכנית זה לעשות עוולות, אבל זו המציאות

אבי והחסוי!
שניכם צודקים מאוד...
סיימתי עכשיו שיחה ארוכה עם הספונסר, מרוב שחרור ושמחה, פשוט קפצתי לגובה באמצע הסלון 

זה כל כך פשוט, לאיש כל כך מסובך.
אסירות תודה

בעצת הספונסר כתבתי היום מכתב לרב שלי לשם התייעצות בעניין מסוים שקשור לא בקשר ישיר ממש אבל קשור מאוד (מסובך? מה לעשות, זה אני. מכור.) להתמכרות שלי.

בשביל לפרוש את התמונה כדבעי, כתבתי בקצרה את סיפור חיי בעניין התאווה, למרות שהוא יודע חלקים ממנו, מתוך מה שדיברתי אתו בעבר, אבל אף פעם לא חשפתי את עצמי בצורה כזו,

וכתבתי לו על הפתרון, ועל כך שאני נקי כמעט 100 יום, למרות תקופה ארוכה של ימי איסור, תקופה שבעבר הפילה אותי כל פעם ברמות מטורפות, ופתאום שמתי לב, איזה נס קורה לי, דברים שבתחילת דרכי בהחלמה היו נראים לי כהר, היום אני צולח אותם בנקיות ובמפוכחות, כשהקריז מגיע, אני כמעט מאבד נשימה אבל בעזרת אלוקים, ופעולות פשוטות שהוא העניק לי בחסדו הגדול, אני חווה שחרור ומתקדם, והאובססיות פוחתות, ומרחב הנשימה שלי מתרחב ומתרחב.

מתפלל ומתחנן אליו לעוד יום נקי ומפוכח 

איזה כיף שיש רב שמבין... 
זכית..

אני עוד לא יודע אם הוא מבין...
אני מחכה לתשובה ממנו, ורועד מפחד מה הוא יאמר.

במקביל לצעד 2 שאני מתמקד בו, אני עושה גם שם אצל הרב שלי צעד 2, כי אם אני כל כך חושש מה הוא יאמר, ז'תומרת שאני מרגיש שהוא לא מבין אותי ולא סופר אותי, אלא הוא נעול בתפיסות שלא מתאימות לי, ואני בוחר להאמין שגם הוא באמת מקבל אותי ורוצה לייעץ לי את הטוב ביותר בעבורי

זאת בעיה שחשבתי עליה השבת , ואם עכשו תסביר לעשר רבנים גדולים את התוכנית והם יגידו לך : "אחיד, בכל זאת, זה כפירה ואסור" מה תעשה? 

aristo כתב on 05 יולי 2016 12:35:


אז אני אבחר לי רב , כפי שאני מבין אותו,
ואלוקים כפי שאני לא מבין אותו,
וברצינות
הרב שלי הוא מרא דאתרא קדישא הדין הרה"ג ד"ר אברהם טווערסקי שליט"א" 
וזה לא רק בגלל שהוא בעד מה שאני רוצה,
אלא בגלל שהוא מכיר לעומק גם תורה וגם רפואה,וגם תוכנית,
ורק אנשים כאלו יכולים לומר מה כפירה ומה אמונה, מה תורה ומה רפואה,

טוב, סליחה לא שאלו אותי,
 מצטער על ההתפרצות לדיון
בבייי
מוטי

תודה על ההתפרצות לדיון 

נראה לי שהשאלה מה יהיה אם כולם לא יסכימו לתכנית, היא סוג של אלוקים כפי שאנו לא מבינים אותו, 
איך משהו כ"כ אמיתי ומדוייק, שעושה כ"כ הרבה טוב יכול להיות כפירה? אלא התשובה היא שהשאלה מגיעה ממקום שגם כשכבר אני עושה משהו טוב אני בטוח שזה רע כי כך היה עד היום.

למסוקרנים, 
קיבלתי תשובה חלקית שהייתה מאוד מקבלת ומבינה, וענתה על כל השאלות הדחופות שהיו לי בצורה שהסכימה עם התוכנית ועם הדרך שלי.

בשבילי, 
היינו כחולמים, ישבתי על הספה ופתאום נזכרתי,
יש לי מאה יום!!!
בחלומות הכי ורודים שלי לא חשבתי שזה אפשרי,
ועוד להתרגש על זה ביחד עם אשתי, 
חברים, יש ניסים בתוכנית, חיפשתי אתונות ומצאתי מלוכה,

אודה ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו. איזה נס שבשמור מותר לערב דת... 

אוהבים
אכן יש ניסים בתוכנית אלוקים שלח לי את הנס שלי
ולך את שלך
ולכל מי שמוכן לאחוז בידו המושטת
שמח בשבילך, וגם קצת מקנא,
ובסוד, גם בSA ...
אישית אין בעיה... וד"ל
בברכה
מוטי

איזה יופי.

אמרו לי שדברים טובים קורים למתמידים, אז השתדלתי להתמיד וקרו ניסים.

ובינינו, כל יום הוא נס.

תודה על ההשראה.

חסר אונים.
חסר אונים.
חסר אונים.

מתי אני כבר יפנים, שהחוסר אונים הזה הוא טבעי למכור כמוני, ואין לי מה להלקות את עצמי כשעולה בי תאווה, ההפך, אם אני מלקה את עצמי, אני לא נכנע, אני מנסה להילחם, כי הרי אני כבר ניצחתי את התאווה במקום הזה והזה, אז למה זה חוזר שוב?
כנראה שאני לא עושה תוכנית, כנראה שאני לא רציני, כנראה שאני כן דפוק, כמו תמיד.

חלאס, נמאס לי מזה. 
חסר אונים 
חסר אונים
חסר אונים

זהו, לשנן ולשנן, לעשות עוד טלפון ועוד אחד, לא להתבייש לחשוף את החוסר אונים, אפילו שהראש שלי מספר לי שזה ממש חדגוני ומשעמם, לחשוף את חוסר הקבלה שלי, להודות בחולשות שלי שאני לא מוכן להודות עליהם שוב ושוב אחרי שכבר השתחררתי מהם, להסכים עם זה שאני ימשיך לעבוד על אותם דברים שוב ושוב.

מי יודע, אולי אלוקים ישחרר אותי ויתן לי להתקדם עוד.

רק להיום, אני רוצה להישאר נקי ומפוכח
ממש בדמעות מתחנן לאלוקים תעזור לי למצוא בך את מה שאני מחפש בריגושים עם אשתי.

סליחה אם יצאתי מבולבל 

מוטי ראוי כתב on 06 יולי 2016 20:10:

מקנא???????????????????????

אולי תהיה הולך רגיל מגלה סוד, 
סופסוף זה יכול להיות חיובי 

אחיד בשמיא כתב on 07 יולי 2016 20:18:

פעם שמעתי במסר של חבר בקבוצה שהוא שמע פעם מספונסרו, שיום שה' שלח לי תאווה זה יום שה' רוצה אותי קרוב אליו. זה שינה לו הרבה, כך הוא אמר. בשבילי זו באמת הארה. מריח כמו אמת.

ואגב, אולי זה פגם בי ואולי לא, אבל השיתופים המסודרים קצת פוגמים בעיני בכנות של המשתף. כשהייתי משתף ועורך ומסדר זה היה בשביל תגובות וכבוד וכו וכו.
אז טוב שיצא לך מבולבל. לסדר אולי היה מוליד רגשות ומידות שליליים...
ערב טוב ומוצלח! אוהב..