אני רוצה לשתף אתכם במה שחוויתי לפני שעה קלה
ישבתי בגינה יחד עם בני הפעוט, הוא רץ ושיחק, ואני ישבתי וחלמתי.
איכשהו העיניים שלי צדו מראה כלשהו ששאב אותי עמוק לתוך התאווה שלי,
הרגשתי איך זה קורה לי אבל פשוט לא הצלחתי לעשות רברס,
דבר אחד הצלחתי לומר, רבש"ע, תעזור לי, כי אפילו שאני לא ממש יפול, אבל אין לי כוח להכנס למערבולת,
שום דבר לא זז,
אבל אחרי שתי דקות עבר בגינה מישהו שפגשתי בכנס, והוא התקרב אילי ודיברנו קצת, לא משהו מרעיד רקיעים,
אפילו לא שיתפתי אותו, במה שעובר עלי כרגע,
רגע אחרי שהוא הלך, לא נשאר זכר מהתאווה, ופתאום הבן שלי רצה ללכת הביתה,
אפילו לא היה לי חשק כלשהו, לסובב את הראש.
אין לי מילים,
תודה לך אבא
אני אוהב אותך.