שורה תחתונה -
נדמה לי שנפל לי האסימון סוף סוף.
אני צריך להיצמד לתוכנית.
להיות מחובר כל הזמן, גם כשאני נקי לגמרי.
לעשות טלפונים גם כשהכל טוב.
זו כנראה הדרך להיות מוכן כשהטריגר הבא יגיע.

בכל מקרה עכשיו קל לי יותר להיות מחובר דווקא בגלל שאני עדיין לא שם.
אני כן חווה מחשבות של תאווה, התלבטויות אולי להשתמש ובעיקר את ההרגשה הזאת של איזשהו חסר והידיעה שהתאווה יכולה למלא אותו.

לפחות עכשיו אני מפנים שאני לא יכול לבד,
אז אני עושה טלפונים כשזה קורה (בניגוד לעבר) ומקווה גם לכתוב פה ביומן.

בקיצור אני זקוק לכם חברים יקרים,
להרגשת היחד, השיתוף הכנות והאהבה ללא תנאי.
אוהב אתכם!

אצלי עובד בעיקר 
שאני מחובר בימים טובים בימים רגועים 
זה אחר כך נותן לי עוד ימים מפוקחים וטובים 
כמו שהלגימה הראשונה מביאה לי את הלגימה השניה 
כך הפוך כל טלפון כל חיבור כל מפוקחות מביאה אותי לטלפון הבא למפוקחות הבאה 
לכן אני חייב להזכיר לי להשאר מחובר הרגע בשביל המפוקחות של הרגע הבא

תודה 'צריך חבר'!
מסכים עם כל מילה 

מזדהה איתך. זה באמת מעצבן שהמציאות טופחת לנו על הפרצוף אבל לפחות יש לנו פיתרון...
אוהבים.

תודה ג'יימס!

אתמול בלילה עליתי על פרצה חדשה בסמארטפון. הרגשתי שזה חזק ממני (זה אחד משני הטריגרים הרציניים שלי לשימוש - גילוי פרצה חדשה או קושי בעבודה).
לשמחתי בניגוד להרגלי שיתפתי את הספונסר (עצם זה שיש לי ספונסר זה גם חידוש )
אפילו לא התקשרתי אליו בגלל השעה, רק שלחתי הודעה שגיליתי פרצה ואני מוותר ומתפלל לסיים את היום נקי.
זה היה כמו קסם, אמנם,  הפיתוי נשאר אבל פתאום הריגוש והפחד נעלמו.
הרגשתי שאפשר לחיות עם זה.
בינתיים עד שיימצא פיתרון לפרצה, אני מקווה לעשות גדר ולא להיכנס לפרצה בכלל אפילו לדברים שאינם של תאווה.
מתפלל רק להיום ליום נקי.
תודה שהקשבתם, אוהב אתכם וצריך אתכם!

תזכור לא להיות לבד... תתחבר לחברים עוד לפני הקושי, כי כשקשה לפעמים זה מידי מאוחר.

שמח בחלקו כתב on 20 אפר' 2017 07:01:

וואו אחי שאפו לגמרי. זו באמת הדרך. כי כשאתה יודע שיש מישהו שבאמת באמת מקשיב לך ומבין אותך, זה משחרר מאוד, וכמו שאמרת "פתאום הריגוש והפחד נעלמו". אשריך!

תודה חברים!

מתחיל שבוע חדש. עייף וטרוד אבל מרגיש טוב תודה לא-ל.
הרבה בזכות החברים בתוכנית. 

מתפלל ליום נקי ומפוכח.

מתפלל לסיים משימה בעבודה שנמשכת ונמשכת. 
העבודה מנהלת אותי והיא טריגר משמעותי לרצון להשתמש ולברוח כשמשהו שם נתקע .
זו הזדמנות להזכיר לעצמי שאני לא שולט על חיי ולא על המשימות בעבודה.
אני יכול רק לעשות כפי יכולתי ואין לי שליטה על התוצאה.
משלים עם זה ומקבל זאת בהכנעה.
אם יהיה קשה, מזכיר לי לטלפן לחברים ולשתף ביומן.

מרגיש טוב יותר. העבודה זורמת ב"ה.
עכשיו הזמן להזכיר לי - לא לאבד קשר עם התכנית. לעשות טלפונים וללכת קבוע לקבוצה.
מניסיון, הטריגר יגיע והתאווה אחריו, זה יהיה כמעט חסר סיכוי אם לא אהיה מחובר לתוכנית.

כל יום רק להיום. רק ככה נהיה נקיים.

שקט היום בעבודה. רבים לקחו חופש.
זה מצב שמקל על שימוש ואכן עלו לי  מחשבות.
אני מוציא את המחשבות לאור השמש וזו הזדמנות לבחון אותן:
האם אני נמנע משימוש בגלל בעיות טכניות? שמא יתפסו אותי? 
אני מזכיר לעצמי שהתאווה עושה לי לא טוב.
אני אדם רגוע ושמח אך התאווה הופכת אותי לרעב ומפוחד. היא מנתקת אותי מהסובבים, מההנאות הקטנות והמעודנות של החיים.

גם אם אני לבד עם התאווה ואין אף אחד שרואה ולו יצוייר שאין בזה שום איסור,
גם אז אני לא רוצה להשתמש, לא רוצה לאבד את החיבור לחיים ולחיות במציאות מדומה.

רוצה להנות מהחיים, מכל רגע.
להנות מפריחת החרציות, מהשקיעה, מהאויר הנעים, מהילדים, מסמולטוק עם אנשים, מאוכל, מדף גמרא, מספר טוב, משיחה עם חברים בתוכנית, מחיוך ועוד ועוד ועוד...

שמח בחלקו כתב on 01 מאי 2017 07:09:

תודה על השיתף שמח בחלקו היקר
מזדהה מאד, השתתפתי פעם בקבוצה של GA "מהמרים אנונימיים", ואחד החברים הוותיקים שם שיתף שהערב הוא הולך עם אשתו לעשות קניות בסופר והוא מצפה לזה כל היום. זה נשמע אולי מוזר קצת ולא אמין אבל הוא ממש היה נראה שמח מזה. 
גם אני חווה שבימים שבהם אני נקי ומחובר אני נהנה יותר מהחיים, מכל דבר בהם, ולא מרגיש שכל המטלות הם מכשולים בדרך ליעד הנכסף..
חשוב לי מאד לזכור את זה, לא רק עד כמה התאווה גורמת לי לצער וכאב אלא גם עד כמה הנקיות שומרת עלי שפוי ומחובר ובזכותה אני יכול באמת להנות מכל העולם שאבי האוהב ברא בשבילי, מכל החיים.

תודה על התזכורת
אוהבים אותך.

משתף בהרגשת חסר. אני לא יודע של מה.
העבודה זורמת ואין לי דאגות מיוחדות.
חסר לי משהו. אולי חיבור רוחני, אולי סיפוק.
מרגיש צורך לשתף ולא לחוות כך לבד.
תודה שהקשבתם ואמרתם אוהבים 

אני איתך,
אוהב מאוד אח לדרך.

עוזר לי מאוד להתמלא מנתינה לאחרים - פעולות הפוכות.