אחרי 242 יום נפלתי. 7 פעמים תוך יום וקצת.

עשיתי ניסוי עם עצמי, מה יקרה אם אמשיך ליפול אבל אשכנע את עצמי שאפשר עדיין להמשיך בחיים כרגיל.
זה לא עבד.
הדיכאון פשוט תפס אותי לגמרי. 
הדכאון נתן  לי כח ל3 ימים להשאר נקי.

היום התאווה התגברה, שוב שכחתי את הדכאון שהיה לי אחרי הנפילה הקודמת.
נפלתי 4 פעמים כמעט ברצף הבוקר.
שוב בדיכאון. 
עכשיו כשאני רואה נשים אני נגעל מהן . בא לי להקיא. 
בא לי עוד תאווה בלי שיש לי תאווה. לא יודע למה אפילו.
אשמח אם תכתבו לי משהו. אני זקוק לזה כמו אוויר.

כרגע באמצע תהליך להצטרף לקבוצה בעז"ה.

חבר יקר, אל תדחה הרצון שלך להצטרף לקבוצות למחר, היום, צור קשר עם מי שצריך, ומחכים לך.
ושנית, תפוס את עצמך, ותנסה להביא יום נקי עד הלילה, ומחר יום חדש.

אשרייך! היה לך טוב? מחלים? מועיל? אז לא לוותר! תנסה לקום ותזכור שזה מה שנכון לך!

אוהבים אותך.
כל הכבוד ותודה על הכנות.
כתוב בספר הגדול שמעטים הם אלו שהלכו בדרך ולא הצליחו, בדרך כלל זה היה אצל מי שהיה חסר לו כנות.
אז לך יש כנות והרבה, אם עוד לא היית בקבוצות, תבוא, זה פשוט משתלם וכיף גדול.
תודה שאתה איתי בדרך.

תודה אבי, תודה אריסטו, תודה אחיד!

בעז"ה היום קבוצה.
מרגיש תקווה לשפיות.