בס"ד
היות והאותיות שנכתבות כעת יכולות להציל את חיי, אני חייב לרשום את הדברים הנכונים.
תודה לכם מראש על הקריאה ועל התגובות. ובכן...
אני נמצא בתקופה מסוימת של נקיות, אבל... אני מרגיש שכוחותיי הולכים ואופסים. כפשוטו.
מדובר על "גלים" של קריז שבאים והולכים,
אך ברגעים של קריז קשה - אחד הכלים החשובים ביותר עבורי [מנסיון], הוא ל-ד-ב-ר על זה.
פשוט "להוציא" מהלב [ולדעת שמישהו רואה את המילים ומבין אותי].
אי לכך, אנסה להתחיל [בלי נדר] מסע, שבו מדי פעם כשיהיה לי קשה, פשוט אכנס לפורום ואכתוב על כך.
"לגלות" לכם את הקושי. שתהיו יחד איתי. כי לבד אני לא יכול.
סליחה מראש אם "אחפור", או "רק אעדכן" על דברים פשוטים.
אני מכור. מכור קשה. זה התחיל בגיל 5.
מה לא עשיתי בשביל להיגמל:
* ניתקתי את האינטרנט, החזרתי, ניתקתי, החזרתי, ניתקתי, החזרתי וחוזר חלילה.
* הייתי מוריד את המשקפיים ברחוב.
* שברתי את המשקפיים [שעלו לי 1500 ש"ח].
* שמתי סיליקון/דבק קשה, ב-ת-ו-ך החיבור של המחשב הנייד [כדי שלא אוכל להכניס את הכבל את האינטרנט].
אני אוטוטו בן 31, רווק.
יש לי "חור" בלב של בדידות. "תהום" של בדידות. בדידות קשה מאוד.
אני זקוק נואשות לחיבוק, לליטוף, לחום.
מתפלל וזועק לאלוקים - שהכתיבה כאן והוצאת הרגשות "מהחושך אל האור",
תוסיף עוד קצת החלמה.
תודה.