תודה על העידוד. חיזקתני!

נחמן נתן היקר! אני ממש מתחזק ושואב החלמה מהכתיבה והשיתוף
שלך!!
איזה אומץ וכנות לבוא ולשתף ככה .. במחלה תמיד מנסים להסתיר ופה ממש ההפך!!

מאחל לך שה' יאיר פניו אליך ותזכה להחלמה כל יום רק להיום.
אוהב

תודה חברים.
אציין שהיום בפעם הראשונה בחיי הרגשתי באמת מחובר לחברים ולתוכנית. סוף סוף לא הרגשתי לבד, לא הרגשתי בודד. עשיתי טלפונים, פתחתי מעגלים, אבל בשונה מהפעמים הקודמות שעשיתי את זה, הפעם באמת הרגשתי את החיבור לחברים ולתוכנית, וזה אכן עזר בחסד ה'. עבר עליי יום נקי. ממש הדהים אותי איך זה עבד כי רק אתמול כשנפלתי חשבתי לעצמי שעכשיו אני פשוט אפול בלי הפסקה וכו' אבל ה' עזר לי ועשיתי פעולות. היום בבוקר בשחרית אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות טלפון ולשתף מישהו, אחרת אני באמת בבעיה ואני עלול ליפול הרבה עכשיו. הרמתי טלפון, שיתפתי, במשך היום פתחתי מעגלים, וכך עבר עליי היום. אני בטוח שבלי הפעולות הייתי נופל לפחות פעמיים. אסירותודה. 

שלום חברים.
אני חייב לשתף.
קודם כל אני נקי בחסד אלוקים כבר כמעט 9 ימים, ממש לא מובן מאליו, בלי התוכנית והחברים אין מצב שהייתי מצליח.
דבר שני,
היום היה לי יום נוראי. הייתי מתוסכל בטירוף, כועס ועצבני מאוד, כמעט הרבצתי לאמא שלי, כל הזמן קיללתי בלב אנשים, הייתי מאוד כועס והרגשתי גם בודד, כאילו כולם עליי, כל הזמן דמיינתי לעצמי בראש סיטואציות זוועתיות שבהם אני מרביץ לאנשים וגורם להם לפציעות קשות וכו', אני בטוח שזה נובע מהרגשת תסכול פנימית, ואגב, גם זיהיתי פתאום מה כל כך הרבה פעמים הוביל אותי לנפילות, במצבים כאלה קשים נראה כאילו לשקוע עכשיו בעולם של פנטזיות מיניות ואוננות זה בדיוק הפתרון וזו הנחמה היחידה והמתוקה ביותר. גם הרגשתי בודד אפילו כאן בפורום ובתוכנית, כאילו שאני גם כאן לא חלק מהתוכנית ולא חלק מהחברים, זה הרג אותי עוד יותר, שגם במקום שבו כולם אוהבים אחד את השני וכנים אחד עם השני אני לא אהוב ולא כל כך רצוי. יכול להיות שזה סתם סיפורים שאני מספר לעצמי אבל ככה הרגשתי.
זהו. בינתיים אסיר תודה שאני לא בורח לאונן.

מדהים שאתה עדיין נקי. אתה כן אהוב ורצוי רק אתה גם בעיה חוקית...
אתה עושה דרך מדהימה. 
לאלוקים אין נכדים, כולנו ילדים שלו, גם אתה. תתפלל אליו הרבה הוא יכול לעזור לך. 
בהחלמה. 

אוהבים נחמן אוהבים באמת 
בהצלחה בהמשך 

- נחמן,
חיבוק.
מבחנתי, החיבוק הוא בכל מצב ובכל אופן. ממש לא משנה לי אם אתה נופל או לא, אבל ממש ככה. מה שמשנה לי הוא זה לראות שאתה מרגיש שמחבקים אותך תמיד ואתה נאהב על ידינו, על ידי כולנו כאן באופן הפשוט ביותר. 

נשמה טובה, תצליח.
ושוב... חיבוק.

תודה רבה חברים. זה עוזר.
אשתף אתכם במשהו ותגידו לי אם זה תסמיני גמילה או שזה לא קשור:
ביומיים האחרונים פתאום אני מרגיש טינות חזקות ואני כועס מאוד על אמא שלי וגם על אבא שלי, ממש מרגיש טינות כלפיהם, השאלה אם זה תסמיני גמילה או שבלי קשר אני מרגיש את זה. 
תודה

יכול להיות שכן ויכול להיות שלא אבל בודאי צריך לעשות צעד 4...

אשריך נחמן על השיתוף, 
ועוד יותר על הגבורה,!!!!!

לא נשמע פשוט ומובן מאליו בכלל.

אני יכול להגיד לך שהרבה פעמים שאני מרגיש באסה, טינות כעס, 
ליפני הכל אני אומר לעצמי, "הרגש הוא לא טענה שיכלית" 
יכול להיות שאני מרגיש שאמא שלי עשתה לי דווקא, 
זה לא טענה שאומרת שמבחינה הגיונית שיכלית לוגית רציונלית (עוד מילים שמתארות חשיבה שיכלית) היא עשתה לי דווקא, 
הידיעה הזאת שרגש הוא סה"כ היחס שלי לדברים ולא באמת איך שהמציאות קרתה, ביחד עם נשימה עמוקה, 
עוזר לי נורא לא להגיב בצורה לא נורמלית, או בצורה שלא משיגה שום מטרותיה חוץ מפורקן אותו רגש, שמצד האמת אין לו אחיזה במציאות.

בהצלחה גדולה!!!!

תודה רבה לבורא העולם ממש אסירותודה שמשאיר אותי נקי ומפוכח, לא מובן מאליו בכלל. אני בחסד אלוקים לא לוגם בכלל לא ברחוב ולא בראש, אני כבר לא מפנטז כמו משוגע, אני מצליח להירדם בלי פנטזיות, מה שפעם היה כמעט בלתי אפשרי. אז תודה לה' ולכם אחיי היקרים אתם עוזרים ותומכים. 
אשתף ואומר, שמאוד מאוד כואב לי על כל החברים היקרים שהיו בפורום ומי יודע מה איתם היום.. אני זוכר כמה חברים שהתכתבתי איתם לפני כמה חודשים והיום הם כבר לא בפורום בכלל לא נכנסים ולא מגיבים ולא כלום, וכשאני רואה שההודעה האחרונה שלהם בפורום הייתה משהו כמו "אחרי נפילות כואבות.. לא יודע מה לעשות" אז הכאב מתעצם. באמת כואב לי. אמנם יכול להיות שחלק מהאנשים שעזבו את הפורום נקיים אבל אני בטוח שלצערי יש הרבה כאלה שלא.. שה' יתן להם את הכוח והרצון להיות נקיים ולהשתתף בתוכנית..
אסירותודה שאלוקים נותן לי כוח להישאר מחובר.
לילה טוב

באמת כואב לראות על חברים שנופלים ועוזבים. אין לנו אלא לראות מאיפה הגענו ולאיפה אנחנו לא רוצים לחזור...

אלו חברים "שחושבים" שניסו הכול וכי אין תקווה נוספת. מצער. מאוד. לשמוע כך. כי יש תקווה ויש פתרון. זה עובד ואני הראיה אחד מבין כל האלפים שיצאו מכך..

אין לנו לדעת, 
אני בקשר עם אחד שפשוט ביטל את כל הגישה שלו לאינטרנט, אבל הוא עובד קשה....

יש כאלה גם שפשוט עברו את השלב של הפורום.... (ואני לא יעלה שמות, אבל יש כמה)

ויש כאלה שה' ית' שלח אותם לעוד סיבוב, לפעמים בפח זבל הם מוצאים דברים חשובים וטובים שאחר כך הם יקחו איתם לנקיון....
נסתרות דרכי האל.... לא נבין לא נדע, 
אני חושב על כל הרגעים שאמרתי לעצמי, בשביל מה להכנס?? ומה זה יתן?
וה' ית' נתן לי עקשנות לומר אני נשאר.... גם אם אני נופל עשרות פעמים, גם אם אני לא מושלם, גם אם אני לא נקי.

והנה עולה וצפה לה הגאווה אז די

אתה צודק לגמרי! אני מדבר על העובדה שלא צריך לחדול 'מלחפש' פתרונות - למרות ה-כ-ו-ל! אין לי בעיה שימשיכו לחפש פתרונות גם בקצה השני של הכדור - מעבר לפורום. אבל הכי חשוב הוא להיות ערני ולקפוץ על כל הזדמנות/רעיון/דרך/גישה - שתשחרר אותנו מהדבר הזה הנקרא "תאווה". כי חיים שכאלו אינם חיים - שרק טמבל יכחיש.
הבעיה מתחילה ברגע שאני חדל 'מלחפש' פתרון. נקודה.
על זה אני מצטער מאוד - על הפסקת החיפושים והניסיונות.
חלק מהחברים נראים על סף יאוש מחפיר בצורה לא נורמלית. וקשה לסבול את זה. קשה לראות אותם חיים בחיים של צער ומכאוב, וחיים לא חיים. אם היו יודעים ומשוכנעים שיש פתרון ותקווה אמיתית כבר הם לא היו חיים יותר את חייהם כך.

כיום אני נמצא בצד השני של החיים, חי חיים מאושרים ושמחים מאוד (בדגש על מאוד ואפילו יותר מכך). אי אפשר להבין את זה ולא להסביר את זה - מי שלא עבר את זה. צריך פשוט לעבור את זה ולהרגיש את זה. כי כשעוברים לזה כבר לא רוצים לחזור לצד/למקום הראשון. אפילו עם כל הטוב שבעולם שתתן לי בעד - אני לא חוזר לשם.