איפה האור כתב on 31 אוג' 2016 06:45:
בצעירותי שמעתי על אחד מגדולי האדמורים שאמרו לו שזה לא קונצ' (לא חוכמה) שהוא רבי גדול, שהרי הוא לעולם לא יוצא לשוק וממילא אין לו תאוות, וקל לו להיות רבי, ענה להם אותו אדמו"ר שבמלחמה לא מחפשים קונצ'ים, מחפשים להתרחק מהסכנה - ולא מנסים להתקרב אליה כדי להקרא גיבור.
אני מסכים איתו מאוד, כי גם אם אני לא פותח את המחשב על מנת ......., מספיק לי לצאת לרחוב ורק להרים את הראש כדי לבדוק מתי האוטבוס מגיע, והופס, בנות ישראל בעירי היקרה מזכירות את אדם וחוה קודם החטא.
מה עושים ?, אולי הקוטב הצפוני הוא הפיתרון ?
אוהבים אותך איפה האור היקר
מזדהה מאד עם תחושת התסכול מהסובבות אותי, שמעתי על רב אחד שהתבטא בחריפות במילה "הטרדה" בהתייחסו לדרך שבה חלק מבנות חווה מתלבשות היום, אז מה אומר אזוב קיר כמוני.
אני מכיר את הסיפור שהבאת בגרסה טיפה שונה ועל מישהוא אחר שחי לפני שלש מאות שנה בערך, אינני ראוי להסביר את דרכם של קדושי עמנו, אני יודע על עצמי שאני כרגע במקום אחר, אני נמצא במקום שדורש ממני להתהלך ברחובות ולתקשר על בסיס יומיומי עם הסובבות אותי, וההבנה שאני בונה לעצמי סיפורים ופנטזיות בראש, הייתה אחת הסיבות לכך שאני פה מנסה לשפר את המצב הזה במוחי, וזה בחסדו יתברך קורה לאט לאט, ככל שאני מצליח בחסד בוראי החנון לזכות לעוד יום נקי אני מצליח להסתכל עליהן בצורה יותר נורמלית ולא כמשאבות הנאה למוח המכור שלי.
עלי לזכור שהפתרון לכל הקשיים שלי הוא תמיד אני ומה שקורה בתוכי פנימה, אני מנסה להאמין שאם נשלחתי לעולם בזמנים הללו ע"י בוראו הרחום בעל כורחי, זה בשביל לחיות בו ולא בשביל לברוח ממנו, כנראה שהוא מאמין בי וביכולתי להישאר שפוי למרות כל הסיבות המוצדקות לחלוטין לצאת מדעתי.
וזה בהחלט אחד האתגרים הכי קשים בהחלמתי להצליח להחלים למרות שאני בקשר רציף עם פוטניצאל הרסני.
מה שעוזר לי לפעמים להתעודד זה להיזכר במה שקראתי פעם מהרב קוק שהדרגה הכי גבוהה של הבריאה - דרגת קודש-קודשים קורית כאשר הקודש והחול הולכים בשלום יחדיו:
"הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל יַחְדָּו שְׁנֵי יְסוֹדוֹת שֶׁל חַיִּים הֵם לָנוּ. שְׁנֵיהֶם דּוֹרְשִׁים מֵאִתָּנוּ פִּתּוּחַ וְהַעֲרָכָה נְכוֹנָה, טִפּוּל וְהַשְׁגָּחָה, וְהַמְּזִיגָה הַיָּפָה שֶׁל שְׁנֵיהֶם, בְּיִפּוּיָם וְשִׁפּוּרָם, תְּעַלֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָם לָעֶרֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדְרַת עֹז קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים.
אִם יֹאמַר הַחֹל לְהִנָּתֵק מִן הַקֹּדֶשׁ וּלְהַפְקִירוֹ, שׁוֹלֵחַ הַחֹל בְּעַצְמוֹ בָּזֶה יָד בְּנַפְשׁוֹ. וְאִם יֹאמַר הַקֹּדֶשׁ לַעֲזֹב אֶת הַחֹל, הֲרֵי הוּא מְדַלְדֵּל בָּזֶה אֶת כָּל עֵרֶךְ הַחַיִּים וְכָל עֵרֶךְ הַמִּפְעָל וְהַהַשְׁפָּעָה שֶׁלּוֹ, לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת הָעוֹלָם. הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל אַחִים הֵמָּה, יָד בְּיָד מְחֻיָּבִים הֵם לָלֶכֶת כָּל אֶחָד בִּמְסִלָּתוֹ, עַל דֶּרֶךְ הַחַיִּים". (מאמרי הראיה ב, הקודש והחול, א).
מתפלל לעזרה וסיוע מהכח העליון שלי להצליח למזג את הקודש בחול. אמן.