גוש
אוהבים אותך.
תמשיך להתקשר.
תמשיך להתכתב.
אפילו במילים פשוטות.
אין צורך בשירים
אין צורך בחרוזים.
אנו יודעים לקרוא גם בלי זה...
העיקר הנקיות וההחלמה.
מאחל לך עוד יום נקי שפוי ומפוקח
אריה.

אחד הדברים היחידים שעוזרים לי להחזיק ראש בתקופות כאלה, 
זה ההבנה וההפנמה (האיטית) שהמטרה שלי היא לא להפסיק,
המטרה שלי היא לנסות להפסיק.....
זה מוציא אותי לימים מפוכחים משם יש לי כבר יותר כוחות לעשות פעולות ולעבוד

סהכ היה היום יום טוב

צריך יותר להתקשר לאנשים ויותק לשים את ההחלמה במרכז.
ולסגור יום כמה שיותר מוקדם
מחר בעזרת ה' נכתוב יותר

היה לי יום טוב, ברוך ה'. אסירות תודה לאלוקים על זה.
קמתי היום מוקדם מהרגיל. זה נתן לי זמן פנוי להתארגן בנחת בבוקר ולהתפלל שחרית בלי הפרעות. עשיתי את התפקידים שמוטלים עלי. 
הייתי היום הרבה יותר מחובר לתוכנית. עשיתי חיבורים בבוקר בצהריים ובלילה, קראתי בספרות, עשיתי רשימות. אני חושב שאני צריך לעבוד יותר מסודר, ולכתוב לי שעות לכל דבר. אני צריך לעבוד יותר על ההבנה של מה שאני אומרים להבין שאני באמת מכיר, באמת חסר אונים. לחזק אצלי כל רגע מחדש את ההבנה שהמחלה הזו היא לא טובה לי, וההחלמה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות שלי ושאני לא אוכל להתקדם אם אני לא אתקדם בתוכנית. רוצה לומר תודה לאבא אוהב על הזכות להיות פה בקבוצה והזכות להיות מחובר לחברים כאלה.

אוהב וצריך כל אחד ממכם 

איזה כיף, ברוך ה'
שיהיה בהצלחה בהמשך

עוד יום נקי בחסדי ה'. ברוך ה'. מקוה שגם הלילה יעבור נקי.
אני צריך לעבוד יותר מסודר. חייבים לקום מוקדם יותר בבוקר. אני חייב להיות כל הזמן עם יד על הדופק. להתרכז כמה שיותר במה שאני עושה. לחלוק כל דבר קטן, לא להשאיר אצלי בכלל.
לאט לאט אשאיר את עצמי נקי

רק להלילה

גם לי יש מטרה לקום מוקדם בבוקר,

בהצלחה!!!

עוד צעד ועוד צעד. ברוך ה', אסירות תודה לאלוקים.

היום היה יום טוב
אני עייף ואני רוצה לקום מוקדם, אז אני רק אשתף את הדבר העיקרי: התחלתי תהליך של להיכנס לקבוצה חיה. וזה מפחיד מאוד אבל טוב מאוד.
מתפלל לאלוקים לקבל את זה ומתפלל לאלוקים לשלווה. 
אוהב אותכם חברים יקרים

הייתי היום בקבוצה חייה ועל כך אכתוב בלי נדר באריכות מחר
בנתיים
רוצה להודות על עוד יום טוב ונקי ועל חיבור הולך וגדל עם האלוקים, עם חברים ועם עצמי
מתפלל לעבור את הלילה נקי בלי מחשבות וטרדות
אוהב אותכם מאוד
חודש טוב!!

אז ככה:
הגעתי לאמצע שום מקום והרגשתי ממש לא קשור אפילו לעיר
נכנסתי לאיזה ישיבה קרובה להתפלל ערבית 
ואחריה התפללתי תפילה אישית שלי
ואמרתי לאלוקים שאין לי מושג מה אני עושה פה , שאני לא יודע מה יהיה ושבחיים לא חשבתי שאני אעמוד בעיר אחרת ואלך לקבוצה החלמה של מכורים למין.
ביקשתי ממנו עזרה והכוונה
בחור נפלא דיבר איתי לפני הקבוצה והסביר לי קצת
ואחרי זה נכנסנו.
בקראוון היו סה"כ בערך עשרה חברים. 
בהתחלה היה לי מאוד מוזר, הרגיש לי קצת מהר מדי, שעוברים מדבר לדבר ואני לא כל כך מספיק לעכל מה אני ומה קורה פה
אסירות תודה שישבנו מימיני ומשמאלי (באופן לא מתוכנן אגב) שני  חברי קבוצה שאני מכיר משיחות טלפוניות היו מימיני ומשמאלי ונתן לי להרגיש קצת שייכות
(רוצה לציין, אני דתי לאומי וכל שאר חברי הקבוצה היו חרדים. היה קצת מוזר להיות היחיד שמגיע עם גינס וחולצה צבעונית ולא שחורלבן חח)
לאט לאט התחלתי להבין מה קורה ולהיכנס לעניין
אסירות תודה שאלוקים נתן לי כח וגם השתתפתי ודיברתי
אסירות תודה על קבלה של כל החברים.. רובם באו אלי לאחר הקבוצה והתעניינו ושיתפו ודיברו
החלפנו טלפונים

מה שהכי חשוב לי זה אחרי הקבוצה
אני לא יודע למה, בקושי דיברתי, ואולי זה סתם נפילת מתח
אבל הרגשתי כל כך משוחרר אחרי הקבוצה!! כל כך מלא אנרגיה!
הרגשתי שכל נימי נשמתי מתמלאים תקווה
וזה מה היה מדהים יותר מהכל

בעזרת ה' אמשיך להגיע

בתקווה לשבת שפויה ונקייה לכולם
רוצה להזכיר לעצמי שאני עדיין מכור, ועדיין התאווה יכולה לרסק אותי כל רגע
ובלעדי אלוקים אני כלום ואני כל כך צריך אותו איתי בחיים

אוהב אותכם כל כך חברים יקרים