שלום חברים,
חזרתי לכאן עם אותם שרשורים באותם שמות בתוספת מקף תחתון.
אמשיך לספר כאן את יומן המסע ל- 90 הימים בו אני צועד.
קשיים, מעידות, נפילות הם רק אתגר, הם הם הדברים שאני מחפש שהצליח לצלוח ולהגביה רום מעלה על ידם.
כמובן שאיני מחפש במובן של רוצה למוד מול נסיון, כל נסיון אני בורח ממנו כמאש ויותר!!
אבל לא ירא ליבי, ולא ייחת כלל מכל נסיון שיקרה לפני, אראה אותו כנס להתנוסס בו בסייעתא דשמייא ובאיחוד, העידוד והעזרה שלכם.

מודה לכם מקרב לב
ישורון_

מסע ה- 90, היום הראשון

היום הראשון שלי במסע התחיל בשמחת תורה. הרגשתי קרוב, הרגשתי את שאמרתי בהושענות: הושע נא חבוקה ודבוקה בך.
הדבקות והחיבוק שאני מרגיש מאז התחלתי בתוכנית 12 הצעדים מהקב"ה, זה בלי שיעור ותיאור.
אני רואה כל הזמן את ההשגחה העליונה, את היד שמחזיקה בידי, וזה נותן בי שלוה נפלאה מה שלא היה לי מעולם.
אל-אף הנפילות שהיו, לא נרתעתי, נעמדתי שוב, הבטתי אל-על ואמרתי לעצמי, אילו הייתי במסלול הליכה והיו מצלמים אותי באמצע הנפילה, מה היו רואים בתמונה אם לא חיוך?
הרי כל איש מסע לא הולך במסלול סיבובי שילדים ומשפחות עושים בחולו של מועד, אלא מחפשים את הקניונים והנקרות, הצוקים והמדרונים בהם יוכלו להרגיש את ההרגשה של צליחת המסע, שהם עברו את הצוק ללא נפילה.
ואם נופלים, זה הרי חלק מהאתגר. אזי מתרוממים וממשיכים, זה אפילו לא נקרא מתחילים, אלא ממשיכים, זה ההרגשה שהיתה לי אחרי כל נפילה.
גם היום, אחרי יום 1 במסע, אני שמח שהייתי יום אחד בחצרו של מלך, קרוב, חבוק ודבוק בו.
מתפלל על יום המחר, להיות נקי רק להיום בכל יום.
ישורון_

בהצלחה אח יקר.
אשריך ואשרי חלקך.

ב"ה עבר עלי יום נקי, יצאתי למסע היום ממש עם תרמיל, יצאתי לטייל עם המשפחה.
ירדנו למרכז הארץ אל מקום שנשמע כל כך מוזר, מגוחך, אולי אפי' מצחיק לומר שהוא נפלא ויפה.
הר הזבל - חירייה....
כשהגענו לחניון התחלנו לשיר - "כן, כן, כן הגענו למקום מרגישים לפי הסרחון", אמרתי שזה המקום שהכי מתאים השיר הזה.
למעשה כשטיפסנו לראש ההר בגובה 100 מטרים מעל פני הים, לא היה זכר לסרחון.
ריח ניחוחות פרחי הבר, פרחי תבלין ולבנדר התפשט סביבנו, מדשאות ירוקות, ואפילו אגם מים זכים.
נשמע ממש מצחיק... מה הקשר למסע שלי כל הסיפור המתואר לפרטיו...
אך בסיומו של יום חשבתי על ההר - חירייה, מה היה כשחלפתי בעבר בכביש גהה והייתי מוכרח לסגור את החלונות והמזגן שלא ידלוף ריח רע מחירייה למכונית בה נסעתי...
והנה היום, לאחר כמעט 20 שנה אני עומד על ההר עצמו, ללא אטב כביסה באף, וריח נפלא ומשכר ממלא אותי ברוגע ושלוה.
התבוננתי בכל זה ואמרתי, מה אפשר לעשות אפילו מאשפתות, ממקור לזוהמה, להר טוב ונפלא.
 ככה גם האדם, בכל מצב שיהיה עם משאבים ועבודה, עמל וחשיבה, יוכל "להקים מעפר דל, מאשפות ירים אביון".
זוהי עבודתנו בתוכנית, להכיר את מצבנו, לא להתעלם ממנו, ולעבוד עד שנוציא אדם שיאמרו עליו הבריות "כמה נאים מעשיו כמה מתוקנים מעשיו, אשריו ואשרי חלקו.
מאחל לי ולכל החברים, המשך הצלחה במסע, ניקח משל ונוציא ממנו נמשל וניישמו למעשה, אכי"ר.

בשביל שהפרחים הללו ימשיכו לפרוח, והמדשאות הירוקות ישובבו עין לצד פכפוך האגמים, צריך את הבסיס הזה - אהמ.. איך לומר.. הבסיס המסריח הזה.

זה הסיפור שלי. אם אני מנסה לשמוט את הקרקעית המסריחה הזו, לשכוח אותה, להכחיש ולנסות להעלים אותה - אני לא יכול לבנות שום דבר בר קיום. הפרחים שלי פורחים על גבי החירייה שלי.

מזכיר לי את מה שכתבתי כאן לא מזמן...

מסע ה- 90, ל' תשרי

היום אני יוצא ללימודים לאחר החגים, התקופה הזו יותר מלאה אצלי, ומצד שני צלאה בלחץ, נסיעות, עמידה בזמנים לחץ בלימודים.
מתפלל לה' שאזכה היום להיות מחובר ודבוק בה', לראות בכל צעד ברגעי היום שהוא מושגח ומנוהל מאלוקים.
מתפלל את תפילת השלווה - שהקל יתן לי את האומץ לעשות ולשנות מה שביכולתי, ומה שלא ביכולתי להכיר ולדעת שזה לא תלוי בי ולהמשיך לחיות בשלווה ורוגע.
מאחל לכל החברים צעידה נעימה ורגועה.
צאו לאוויר הצח ברחוב, תנשפו עמוק ותרגעו, זה לא אנחנו מנהלים את העולם, זה אלוקים. רק נתפלל יחדיו לשלווה.
ישורון_

היום היה יום מוצלח, יום ראשון אחרי הבין הזמנים, לחזור לשגרה איך שאומרים,
הנסיעות לא היו נורא, הזמנים גם כן, הלואי שימשיך כך כל הזמן.
אבל, לא, זה מסתמא לא יהיה כך, ויהיה עלי להתמודד, אז אתמודד, רק אתפלל להצלחה, אמן!
עד עכשיו עדיין נקי, ומקווה לסיים את היום כולו בחצרו של מלך,
אי כמה טוב יום אחד בחצריך מאלף. זה להנות מקרבת ה', לחיות בשלוה.

 מסע ה- 90, ל' תשרי

יום יום בהצלחה. נקי

"טוב יום אחד בחצריך מאלף"
פשוט רק להיום הייתי נקי, וב"ה אהיה נקי רק להערב.
האמת, שהיציאות מהבית ללימודים מכניסות אותי לנסיון.
אני אומר לעצמי בתחילת הנסיעה: רק לנסיעה הזו אני אשאר נקי, אח"כ אני לא יודע, ולכן זה לא אמור להטריד אותי, עכשיו אני לא אסתכל על כלום מסביב, גם אם אולי אח"כ יהיה קשה.
אני מכין משהו לחשוב בדרך, או שומע איזו הרצאה טובה שתופסת את המוח, וככה יוצא.
לבנתיים ב"ה עברו 3 ימים בלי עין הרע כן ירבו.
הוא - היצה"ר, אומר פן ירבו, ואני אומר - כן ירבו, אמן!
מאחל גם לכל החברים שלי כאן באתר, הרבה הצלחה.
אעדכן בסוף הערב סופית מה היה בסוף.

זהו, סיימתי את היום עכשיו, היה נפלא, היה כיף להיות קרוב למלך, בחצר המלך.
כל יום רק להיום נותן לי את ההנאה מכל יום בקרבת ה', לא להתרגל ולאבד את ההנאה והשימת לב לדבר.
הולך לישון לקראת יום המחר, עוד יום במסע, עוד יום של צעידה, רק למחר.
שיהיה לכולנו לילה טוב ונקי.
ישורון_

ומה יקרה ביום שלא תרגיש קרוב? יש בזה נפק"מ למעשה...

אהבת חסד, מה השאלה, אם אני לא קרוב אני נופל!
נשמע מוזר? אבל כל נפילה באה מריחוק מה', שאם האדם קרוב כיצד יפול. האם שמעת או ראיתי שר במלוכה שיורק או מבזה את המלך בעת ישיבת שרים סביב שולחן המלוכה?!
האם לא ידוע לך שגדול חטא הזורק פיסת נייר בחצר המלוכה לזורק בכיכר המדינה?
ומדוע?
בגלל שאם האדם נמצא לפני המלך, אם הוא מכיר ברום מעלתו וזכה להיות בקירבתו, היאך לא ישנה את תהלוכות ואורחות חייו.
האם לא יתרומם להיות מפרא-אדם לאדם, מאיש לאדם. האם לא ירצה אותו מקורב למלך שבשעה שהולך ברחובה של עיר יכירו וידעו הכל כי בן הוא בחצר המלוכה?
וכיצד יעשה זאת אם לא שיתחיל לשנות מעשיו, לרוממם, לגדלם.
לא לחינם הייתי בחיריה - הר הזבל לשעבר, ושם כיום יש ריחות נפלאים ומשכרים, מראות הטובים לעיניים, ממש "מקים מעפר דל, מאשפות ירים אביון". למדתי מהסיור שם בעיקר, (לא רק למחזר ולזרוק דברים בפח ולא על הריצפה), שאדם עם עבודה ועשייה יכול לעשות מהר הזבל שבתוכו, לתל תלפיות, מקום לתיירות ולתפארת.
זוהי מדתו של ה', המלך בעצמו מגדל, מרים את הדל והאביון מעפר ומאשפות, כי מי שקרוב אליו, מחוייב שיהיה מרומם, נקי ומצוחצח.

אז ברור לי עכשיו יותר ויותר, תוך כדי הכתיבה זה מתחדד עוד, ועל כך יישר כח לך, כמה חשוב לי שאני יחיה בעצמי את המצב של "טוב יום אחד בחצריך מאלף", להרגיש את ה'לבקר בהיכלו', לחיות קרוב, כי זה מה שמחזיק אותי נקי!!!!

שבת שלום מבורכת ונקיה רק להשבת
חברך להחלמה
ישורון_

יומן מסע ה- 90, ג' מר חשון
היום היה קצת מעצבן מצד אחד, ומלא מצד שני, בבית לא הספקתי בכלל, בחוץ הספקתי, הלכתי לשיעור בפלא יועץ בבוקר, אח"כ בפרשת שבוע, אח"כ להוציא משהו מהדואר, שם זה התעכב הזמן, כמו שתמיד קורה בדואר, אבל זה מה שסיבב לי אלוקים, אז אין מה להתעצבן גם אם זה מעצבן, אני רגוע ושלו, מה שהספקתי שה מה שאני יכולתי.
מתכונן לשבת קודש.
לכולם ברכת שבת שלום נקיה רק להשבת
ישורון_

ב"ה שבת פר' נח, עברה בנח, בשלוה ורוגע.
עכשיו בערב - במוצ"ש התחולל איזה ויכוח ביני לאישתי, אני עדיין צריך לדבר איתה ולהירגע מסערת הויכוח והנגיעה באיזה משהו בפנימיות שלי, אני פשוט צריך לדבר איתה וזה יגמר, אי"ה ובסייעתא דשמייא אעשה זאת הערב.
ב"ה עדיין נקי, עובד לחיות עם אלוקים, מחובר וקרוב אליו, זה מה שנותן לי את התקווה להצלחה, הקשר עם החברים מעודד ונותן בי את החיבור המשותף, צעידה במסע מצריכה חבר, לא כדי לחוות רק את החוויות הטובות, אלא ובעיקר כדי לחוות את החוויות הלא כל כך נעימות וטובות, את המעידות והנפילות, מי שנותן לך את היד בשעה שקצת התדרדרת למידרון קטן וחלקלק.
תודה לכם חברים, תודה מכל הלב, ותפילה מכל הלב להצלחתינו כולנו.
שבוע טוב ומבורך
והמשך ערב נקי
ישורון_

עוד יום טוב בחצרו של מלך.
למדתי בבוקר עד הערב, עמדתי בזמנים ללא לחץ, נסיעות עם ידיעה כי אין ביכולתי לדחוף את האוטובוס מהר יותר כי יש פקק שלא אני יכול לפתוח אותו, אז האמנתי שזה מה שהקב"ה זימן לפני עכשיו ושזה הטוב לי, ואם האחר כמה דקות מחמת הפקק, אני לא אשם, ואין על מה להתפוץ פנימית, לא לברוח בסוף היום לשום מקום, רק לשיר בקול נעים - - -
"טוב להודות לה' ולזמר לשימך עליון, על חסדך הגדול שבכל יום עימי ובכל עת ורגע"
איזה כיף לי לחיות ככה, משוחרר, חופשי מכל חבלי וכבלי בית הסוהר הכפייתי שלא נתנו לי מנוח.
"יונה מצאה בו מנוח, ושם ינוחו יגיעי כח" - ממש מתחבר על אתר שמור עיניך.
מתפלל עלי ועל כולם
חברכם - ישורון_