אז המכונה מנגנת בקול הרגיל.
ואנחנו רגועים, רק מהמחשבה על הררי הכביסה ערב פסח, כי כידוע שלושים יום קודם החג ימים אלו בחזקת ערב פסח ערב פסח אריכתא,
האמת זה היה נשמע לי מוזר, מה רבונו של עולם אחראי על הלימוד שלי, לא יודע זו האמת, אבל אם זה עבד לאחרים אז למה שזה לא יעבוד לי? 
אל תספרו אבל אני קצת ספקן אז לא נתתי מיד את כל חיי לריבונו של עולם, לאט אני רוצה לראות האם הוא מסתדר עם החיים שלי, אתם יודעים הרי עד עכשיו אני ניהלתי את עולמי, וכאילו מה למסור לו את המפתחות זה קצת מוזר,
הבוקר כתבתי חוסר אונים ואסירויות תודה אחרי תקופת מה שלא כתבתי, בסוף כתבתי לאבינו מלכנו שמקווה שמחר בעזרת ה' אכתוב גם, ואז אני תופס את עצמי כאילו אני אומר לו ה' מחר בעזרתך אני אכתוב , זה היה נשמע לי מוזר קשה להתרגל לדבר אל ה' בקו ישיר, עד עכשיו התרגלתי לעבור דרך המשמשים בקודש ועכשיו ישירות ועוד לדבר בהכל כלול אין עלות נוספת 

כל כך מזדה איתך, 
גם לי בהתחלה היה קשה להכניס אותו שוטף.... שכחתי שאני אורח שלו.

אמרתי את זה כאן פעם נראה לי 
"כך דרכו של יצר הרע, בתחילה אומר לך איזה חיים יפים יש לך...
אחר כך אומר איזה חיים יפים יש לנו, ולבסוף אומר איזה חיים יפים יש לי" 

הרבה פעמים אני חי בתחושה שיש מנהיג לבירה.... והוא "אני"

גם לי קשה למסור לו במאה אחוז. 
בכלל סתם למה שאני ימסור במאה אחוז? הרי אני יכול לתת לו מהניסיון שלי! אני יכול לספנסר אותו...  
קלי תן בי את היכולת להיכנע ולשחרר באמת. 
רק להיום. 
אוהבים. 

אני לקראת סוף היום
עוד רגע סוגר מעגל סוגר מחשב והופ בדרך הביתה אל משפחתי האוהבת 
הבוקר אני יושב לומד כמובן בהסדר עם ריבונו של עולם הוא אחראי על הלימוד שלי ומנהל אותו כטוב בעיניו
אז אני יושב לומד סוגיא בדרכי קנין והופ קופצת לבקר התאווה, כן ממש לתוך הבית מדרש, טוב מה עושים עכשיו הרי לא מסרתי לרבונו של עולם את הזכות לנהל לי את התאווה אני עדין לא שם, מצד אחד ומצד שני הרי אין לי סיכוי מולה זה אתם בוודאי יודעים.
טוב אין ברירה אני פונה לרבונו של עולם את הלימוד מסרתי לידך אז היא מפריע לי עכשיו בלימוד,
אני לא נותן לו עצות מה לעשות איתה אני ממוקד מטרה אני אשמח ללמוד אם כרגע זה רצונו של ה', ובמבט לאחור כנראה שכן כי היא נעלמה כמו שהגיע ממש בדלת האחורית,

אוהב, חיבור מושלם לאלוקים.

אוהב, חיבור מושלם לאלוקים.
לי היתה היום משימה למסור סיכום בכולל.
איך עשיתי את זה, אני בטוח לא יודע.
תמיד לפני שאני מדבר בציבור אני כמעט מת, אני לא מסוגל לאכול.
היום, מסרתי את המציאות לאלוקים, אני לא עושה כלום מלבד את רצונו.
ישבתי וכתבתי מה שאני יודע, וגם אכלתי,
השכן לספסל שמכיר אותי שואל: שכחת שאתה מוסר סיכום היום?
שאלתי בחזרה, לא? למה אתה שואל?
כי אתה אוכל?! הוא משיב.
אמרתי לו, כן, אם אני היתי מוסר לא הייתי אוכל, עכשיו אני עושה מה שאני יכול, אני לא מנהל את המציאות, מה שאני יודע אני יאמר. 
זו התוכנית, חיים עם אלוקים!
אשרינו שזכינו שאלוקים יתן לנו אותה.
אסירותודה על כך לאלוקים.
סוף יום מחובר ומפוכח.
חברך אוהבך - ישורון_

מדהים. אין מה להוסיף. החיים שלנו פשוט יכולים להשתנות! אסירות תודה. אוהבים.

אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם 
תמיד הייתי אומר לעצמי ולא חייב אותנו לנקות את הבית, את המקרר, המקפיא, התנור, החלונות , רשתות ועוד אי אלו דברים. דַּיֵּנוּ 
השנה מבחינת רעיתי ה' יאריך שנותיה בנעימים
אני יצאתי לחרות סליחה התחלתי לצאת לחרות אני בערך במכה השניה שלישית המצרים (התאווה) מתחילה לפקפק בי, כבר אין לי אובססיה כמו פעם, אני כבר לא מאכיל אותה בלגימות קטנות בלי להבין שזה הורג אותי,
טוב אז יצאת ממצרים בא נראה היא אומרת לי 
בסדר אני עונה, ואמש מחכה לי במלא הודו והדרו מקפיא מלא ומסודר למופת, הקרח שנצבר בו יכול להחליף את החרמון ולא בימי הקיץ,
טוב אני מפשיל שרוולים לוקח מספר סמרטוטים, והופ למלאכה שרות קוראים לזה הותיקים ואכן עובר הזמן אשתי כבר נמה את שנתה ואני זוכה להחזיר את החשמל למנועי המקפיא,
כבר כמה ימים אני חושב על פסח צריך להתחיל את החדרים להזיז מיטות, שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, אמרתי לעצמי אין מתאים מראש חודש הבא עלנו לטובה במיוחד שהוא שבוע הבא ולא השבוע,
אבל הבוקר ההחלמה דחפה אותי לעוד עשיה והנה 2 חדרים עומדים להם נקיים לפסח, אל תדאגו זה החדרים הקלים אבל בכל זאת רק להיום יש כבר 2 חדרים נקיים, והכל בזכות ההחלמה,
הבוקר דברתי עם ריבונו של עולם (לא עם עצמי אל תתבלבלו) בקשתי לעצמי רגיעות בשיחה עם בני שהחדר שלו עלה היום בגורל, והוא דווקא שיתף פעולה, נראה לי אני מתחיל לבטוח בו בריבונו של עולם נראה לי הוא יודע את העבודה.

הוא יודע גם יודע. השאלה אם אנחנו סומכים עליו או רוצים לתת לו מהניסיון שלנו...
אוהבים. 

ברור לי שהוא יודע
אבל אני רוצה לתת לו נסיון כח ותקווה

אמש אני בדרך לעבודה הגוף כבד בזמנים עברו נותן לגוף כח עם התאווה אבל היום כבר לא
אין לגימות בהכרה, חצי תוכנית לא עושה חצי עבודה.
אני נכנס לעבודה אסירויות תודה, חוסר אונים,
ומתחיל לעבוד הראש מתפוצץ ואני גורר, מעדכן בעבודה שאני יוצא מוקדם
מגיע הביתה גמור נכנס למיטה ערבית אני מתפלל במיטה
רעיתי מביאה לי כדור תיקח ותרגיש כמו חדש ואני לוקח
בורא העולם מאז ש פתחו לי פתח כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם
ואז הוא מסדר לי את הראש חצי שעה אחרי זה אני שקוע בדף הגמרא בהנאה מרובה
מדהים איך עד היום לא נתתי לו לנהל אותי

הבוקר יותר נכון לפנות בוקר מתפטפט עם אשתי במיטה 
והיא אומרת לי שהיא קיבלה שאלון לדעת האם אתה מכור לתאווה
מאוד שמחתי אולי סוף סוף יהיה גם לה את ההבנה שבעלה מכור, לא משתמש כבד 
היא לחצה על הקישור וכלום לא עבד
אז כנראה שזה עדין רצונו של בורא העולם
אני את ההבנה שלי שאני מכור רק בקריז שהיה לי הבנתי למרות שעל השאלות עניתי כמעט על כולם כן ההבנה הגיע עם הקריז
ורעיתי לא חבתה את הקריז שלי וגם על השאלות לא עברנו ביחד אז אמשיך לתת לו את הניהול ויהיה טוב

איך שאני מזדהה איתך אין דברים כאלה!
אולי נפתח סדנאות ביחד לחץ לו מהניסיון שלי ושלך, ככה יהיה לו ניסיון כפול

אם נמשיך יהיה טוב, אם לא נצטרך לסבול עוד קצת. (אני כותב את זה לעצמי, ״הלוואי״ שאצליח.. ).
אוהבים. 

בוקר טוב
אני עדין די גמור קם מוקדם עם השעון שהתחלף לו במיוחד אחרי לילה יותר קצר מכרגיל פעולות שרות קוראים לזה הוותיקים
אחד הילדים התעורר שלחתי אותו בחזרה למיטה אם הוא יכול עוד להרוויח שעות שינה למה לא?
אני אחרי התפילה והתרגולת בלתת לבורא העולם לשלוט,
ואיזה פלא השעה שש בבוקר אבל השעון הביולוגי עדין על חמש ואני מנסה ללמוד מבקש מה' שיעשה מה שטוב, ומתחיל ללמוד כל הגוף כואב ודואב, ובכל זאת אני מצליח ללמוד ואז קופצת לה התאווה, לא תאמינו התחפשה לה, נראה לי למשגיח אולי למצפון לא ברור לי מכה קלות על כתפי (אתם יודעים היא בן כרגע אז מותר לה לגעת) ולוחשת על אוזני לא בטוח שאתה לומד ברצינות, די עם השטויות הללו אתה עובד על עצמך, קח את עצמך ביידים ותתחיל ללמוד יותר טוב ואל תספר לעצמך שטויות של, ה' מנהל את העולם, זה התפקיד שלך ללמוד לא שלו, האמת אני לא זוכר את כל השמוס שנתנה לי או יותר נכון שנתן לי, אבל אני כן זוכר את הרהורי, היכול להיות שהוא היא צודקת,
למזלי הנשמה הזכירה לי שאני בתקופת ניסיון בוחן את ניהולו של בורא העולם אז עד שתקופת הניסיון לא תיגמר אנחנו חייבים לתת לה צאנס 
ואכן המשכתי ללמוד אולי לא הכי טוב בעולם אבל די טוב למצבי באותו רגע
שבת שלום חברים יקרים
אוהבים