שבת שלום. אוהבים אותך צריך חבר!

עוד ערב שבת עם הניחוחות שלו
הצולנט כבר מוכן הקיגל והעוף בתנור יש כמה דקות להתחבר לחברים
זה מצחיק אבל ככול שהכנס מתקרב ההתרגשות גואה
אני מרגיש כמו בפגישת מחזור עם חברים שלמדתי איתם שנים ועברו להם שנים וכל אחד המשיך לדרכו ופעם בשנה נפגשים לחוות את העבר
אז אומנם את רוב החברים אינני מכיר ואפילו לא בכינוי אבל עדין ההרגשה כאילו זה משפחה
אז זלמן מחכים לך עם יחי בלי יחי 
בסופו של דבר מבחינתי 'שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי' זה ממש עשית במו ידיך
  נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהורָה הִיא

שבוע חדש בפתח הכנס ממש קרוב 
ואני שואל את עצמי איך יהיה?  לא יודע.
לזוגתי אמרתי שזה מפגש חברים ותיקים הקשרים של כולנו איתנים ממש ללא גבולות מחיצות או משחקי אגו כל שהן
קראתי את הפוסט של הוי אריאל שהגיע במיוחד לכנס לפני שנתיים והתחברתי,
אני מתרגש נקודה 
הבוקר עדין לא במיטבי, הפסח לא מחכה לי אז עזרתי כח הבוקר, ונכנסתי למטבח אחרי, עוד מספר מגרות ששינו פניהן לקראת הפסח
זה מצחיק אותי השנה יש לי תרוצים טובים, אני לא מרגיש טוב ובכל זאת הפסח בפתח ואני כבר לא במתח, כבר לא צריך לעשות את כל המטבח, אל תבינו לא נכון אני כל יום עושה קצת לא מענין איזה הר גדול מחכה לי, אני כל יום צריך להעביר מספר מצומצם של כפות אולי אפילו כפיות מההר ולכן אין לחץ,
אלו מתנות נפלאות שנתנה לי ההחלמה כמובן חוץ מנקיון מדהים , היא גוררת ואוספת איתה עוד ועוד כמו נהר שוצף שאוסף את כל הנקרה בדרכיו רק שהפעם זה רק דברים טובים.

אוהבים. ונתראה מחר!

הניגון מתנגן עדין באוזני עם החיבוק של סוד הכניעה רגע לפני שנפרד מאיתנו בדרך לשדה התעופה 
הכנס היה ואיננו עוד 
לא האמנתי שאגיע ואשאר עד סופו
אבל לשמוע את העזר כנגדו של אסירות תודה, המראה שלנו, הצד המשלים לנו שאשם בכל
במה לא?
בשימוש ובאי שימוש בכעסים ובפחדים בתלות ובריצוי
אבל פעם אחת לשמוע את הצד השני ללא פילטרים 
אילו לא הגעתי לכנס רק בשביל זה 
דַּיֵּנוּ 

מתעוררים לבוקר שאחרי
בתחילה אפתח באסירות תודה
לאבא שאוהב שעזר לי ונתן לי את הכוחות להגיע לכנס 
אבקש ממך שיהיה לי הכנס לתועלת
אמשיך ברשותכם בבקשת סליחה מהחברים שהיו שם 
אותם חברים שלא ניגשתי אליהם ואנחנו מתכתבים קוראים ומשתפים בפורום
ולא היה לי את האומץ לגשת ולומר, שלום אני צריך חבר 
עוד אחד מפגמי האופי שלי 
זה שוב מזכיר לי צעד 4 מחכה לי ממש 
בכל מקרה שמחתי לראות חלק מהחברים בפורום ולצרף פרצוף לשם

אסירות תודה לאבא שאוהב
היום בקבוצה הטלפונית סיכמתי מראש שאם סוד הכניעה לא ביקש מאחד מהחברים להנחות אז ינחה הוא את הקבוצה,
הקבוצה לא בדיוק התחילה בזמן היתה בעית התחברות כללית (אני יצרתי אותה במו ידי כנראה, ממש לא בכוונה)
אבל רצה מסובב הסיבות שאיך שהוא ההנחיה התחילה והקבוצה זרמה לה לאיטה בניחוחות  הכנס
תודה לכל מי שהיה, שהקשיב, ששיתף, 
אין זה מובן מאליו

בכניסה לכנס חיכת לי הפתעה נעימה
חבר ותיק תרתי משמע גם בתוכנית וגם בחיים למדנו יחד לפני כ-20 שנה 
אני נכנס לאודיטוריום והוא לא מהסס נותן לי חיבוק כזה גדול שיכול להכיל לב ענק ואוהב
ואני שואל אתה בפורום וסוד עונה את 'דוקטור פינחס ומיסטר זימרי' אתה מכיר
וואו אז זה הראשון שאני אחבר פרצוף לשם
ואחר כך הוא משתף שהיה במין חדר עגול ללא יציאה אבל אם נתאמץ ונשאר מפוקחים נוכל לראות את הדלת החוצה מהחדר הזה
ואני נזכר בלופים האין סופיים של שימוש וחרטה וקבלה לעתיד ושימוש וחרטה ושוב קבלה לעתיד עד שאתה כבר לא יודע באיזה נקודה אתה על המעגל
והתחברתי למחשבתו שאמר שחשב שאפילו אם ה' יכתוב לוחות הברית בשבילו מחדש עם דיבר אחד בלבד תנאף!!
גם אז לא יחשוב שהגיע למנוחה
תמיד נבער מבפנים כל עוד לא נכנסנו להחלמה, כל עוד לא הרשנו לאבא אוהב לנהל את חיינו כפי שהוא חושב לנכון

צריך חבר היקר. ואפילו בהסתרה... אלוקים רצה שתנחה... ועשית את זה טוב...  
היה ממש כיף לראות אותך שוב ואכן דיינו. 
תודה שאתה איתי בדרך הזאת.
אוהבים.

ניחוחות הכנס עדין עוטפים אותי מכל עבר 
ובכל זאת הבוקר היה משוגע לגמרי 
חזרתי מהתפילה די רגוע הלימוד היה כרגיל שכחתי בתחילתו לבקש מבורא העולם לנהל לי את הלימוד 
אני נכנס הביתה הילדים קצת מציקים אחד לשני ואני נזכר שיש לי עדין כמה חדרים שלא הזזתי שם מיטות שולחנות וארוניות והמתגוררים בהם לא בדיוק משתפים פעולה,
ואז חזרתי לעצמי של פעם, שאגות, דיבור מהיר, קול גבוה ושוכח לא בָרַעַשׁ ה' 
שוכח לתת לבורא העולם לנהל אני השחקן לא הבמאי או המפיק 
בחסדי ה' עלי בני לא רצה ללכת לגן שלו אז הלכתי איתו לגינה והכעס מתמוסס לאיטו וניסינו שוב לגן ולא הלך אז סידרנו ביחד מגרות במטבח
אחר כך אמבטיה טובה לקטן ולגן
מבקש ממך רבונו של עולם שתתן לי את הכוחות לעשות צעד 4 על ארועי הבוקר תודה

שלום לך צריך חבר. סיפרו לי שהזכרת אותי אז רצתי לכאן מהר. בכל זאת מכור...
שמחתי לפגוש אותך. נזכרתי איך בכנס הראשון, כשבאתי בפעם הראשונה, רץ אליי חבר שזיהה אותי ונתן לי חיבוק גדול. הבנתי שזו הדרך הנכונה ביותר לדלג מעל אי-הנעימות והמבוכה. ממליץ לכל אחד שפוגש חבר חדש. 
רק תיקון אחד לדברים שציטטת בשמי. אמרתי שאם נרפה ונישאר מפוכחים, נוכל לראות את הדלת החוצה...
ככה אני, צריך חילושים.

בעולם האמיתי זה לא היה קורה 
דוקטור פנחס מתייחס לפציינט שלו שכמעט שווה לעשירית ממנו 
אבל אצלנו במשפחה משפחת שמור עיניך אין הבדל 
יָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ
אז נאחל לשננו שהמרחק ביננו בימים יישאר כך לתמיד 
לאחר הכנס חזרתי לבייתי ושלפתי את תמונת המחזור מלפני יותר משני עשורים חיפשתי את השייח הפרסי, הוא לא היה שם אולי יצא בשירת גמלים חזרה לארמון

שָׁבוּעַ טוֹב 
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל
השבת עברה לה בנעימים אני משתדל בתפילת שמונה עשרה לבקש כל פעם מה' שישמור עלי עד התפילה הבאה, עכשיו זה יכול להשמע מצחיק, אני עומד בתפילת שחרית בוותיקין ומבקש מה' שישמור עלי עד התפילה הבאה, כלומר מוסף שזה בערך שעה אחרי, ובכל זאת בדרך כלל אני שוכח שהתפילה הבאה היא מוסף אני יותר חושב על תפילת המנחה, שהיא עוד כחצי יום 
ובכל זאת רצתה התאווה לתעתע בי, וקפצה לה לביקור באזור קריאת התורה היא לא למדה הלכות, שאסור לנו לדבר באמצע ובין הקריאות ליד הספר תורה, ממש מוזר תמיד חשבתי שהיא בקיאה בהלכות, ובכל זאת קפצה ואי אפשר לפתוח מעגל עם החברים, אזי מצאתי את עצמי מבקש שוב מבורא העולם שישמור עלי ויציל אותי מצפורניה החדות, וזה עזר ושוב בתפילת המוסף ביקשתי, היה יום שליו יחסית אבל היה חשוב לי להזכיר לעצמי שגם הלגימה הראשונה מסוכנת
שיהיה לנו שבוע טוב ומבורך

שבוע טוב. והלגימה הראשונה הארורה...
יש משפט באנגלית אומרים את זה דווקא על נשים (כמה אירוני...) - ״ can't with them can't without them..." 
אוהבים.