חוזרים לשגרה
כל כך טבעי וכל כך לא ברור כמו ילד קטן בשביל להישאר מפוקח חייב את השגרה שלו וכך גם אני
אז קם בבוקר למנין הרגיל מנין פועלים מסיים את התפילה ומתחיל ללמוד באמצע הלימוד אני מזכיר לי שנתתי את השליטה על הלימוד לבורא העולם אני מרגיש קצת לא מפוקס על הלימוד ואז מתחיל לו מסע ומתן
הנשמה בוקר טוב לך אני רואה שאתה קצת לא מפוקס עם הלימוד תן אותו לבורא עולם
תאווה היי מה נשמע נשמה שלי, חיים שלי, אל תשכח היום את הציפ. (דרך לעקוף את החסימה במחשב)
הנשמה דווקא נראה לי היום עדיף שתשאיר אותו בבית.
התאווה די עדיף שייקח אותו היום הרי הוא יוכל לפתוח מעגל עם החבר מאוסטרליה רק קצת לפני חצות היום כשהחבר יסיים את יום טוב שני של גלויות ועד אז עדיף שתלגום קצת,
לא נראה לי משיבה הנשמה חוזרים לשגרה נדחה את זה להמשך השבוע,
לא זה לא טוב בא נגמור עם זה ודיי מחזירה לה התאווה היום וזהו
והנשמה לא נשארת חייבת ממש לא היום יש לחץ בעבודה וגם הוא מנחה את המפגש הטלפוני מה יספר להם שלגם עד כדי שכרון, יספר מה עובד אצלו או יותר נכון מה לא עובד אצלו,
והתאווה מה עדיף שבסוף יגלוש במקום אחר עם סיכוי גדול יותר להיתפס איזה בושות זה יהיה לנו,
אל תצרפי אותי לבושות שלך הבושות זה הגלישה הלגימה המעידה לא להיתפס להיתפס זה סוג של תוצאה,
בכל זאת נראה לי עדיף שיקח את הציפ רק יטעין אותו שלא ירגיש בודד הציפ ובסוף בזמן אמת לא יעבוד, זה הרי יכול לגרום לו לקריז
הנשמה ווי ווי איך את דואגת לו ממש אם רחמניה
התאווה טוב תראי אני חייבת לרוץ עכשיו אז נדבר יותר מאוחר ואל תשכח את הציפ היא זורקת לי זה ירגיע אותך לפני המפגש הטלפוני, ביי
אולי זה לא נשמע הגיוני אבל ממש כך היה לי הבוקר ממש חילופי דברים בתוך תוכי בין שני הכוחות שלי ואין לי פנים לבקש מריבונו של עולם שיעזור לי אחרי כל הלגימות והמעידות שהיו מנת חלקי בחג
ובכל זאת עדין לא יצאתי לעבודה
וריבונו של עולם שמור עלי ועזור לי להשאיר את הציפ בבית ולא לקחת אותו רק להיום להשאר מפוקח מחר יהיה מחר