אמש הבנתי שאני חייב לחדד לעצמי למה אני נכנס לחדר בעבודה 
אז הבוקר התקשרתי לחבר 
ואמרתי לו אני מזכיר לעצמי 
שאני נכנס לחדר בשביל לעבוד אני אעבוד על המחשב ואשתמש בו לשם עבודה לא לבזבוז זמני או לתאווה
כרגע זה עובד רק להרגע

נוסע הביתה אחרי עוד יום עבודה 
מדבר בטלפון עם המשפחה ונכנס לריב לא לי הילדה רוצה משהו וזוגתי שתחיה חושבת שזה לא נכון לתת לה ואני צריך לצדד בצד של זוגתי 
והבת לא נשארת בצד ומקשה עלי כרבע שעה בטלפון באיזה שהוא שלב אני עוצר את השיחה כי הגענו למבוי סתום ומנתק
בוער לי צעד 4 בעצמותי אני יודע שחברי כבר ישן בשעה זו ואני בנסיעה לא יכול לכתוב 
לכן אין יותר טבעי מלהשתמש בנפלאות הווטס אפ המה נשמע הודעה קולית 
ואני שולח לו צעד 4-7 על פי הסדר שקבלתי מהספונסר שלי מסיים את ההודעה ומשאיר לי רק את התפילה אותה אגיד לעצמי בשקט בהמשך 
לאחר התפילה שאב רחום ישחרר אותי מפגם האופי של אי קבלת השונה ממני 
התקשרתי שוב שוחחנו שוב על המקרה והגעתי הביתה 
הייתי משוחרר לא יודע איך להסביר אבל צעד 4-7 שיחרר אותי ויכלתי להכנס הביתה בלב נקי 

שבת קודש אחרי הסעודה אני די עייף מאוד עייף נכנס למיטה מעביר את הבן הקטן למיטה שלו ואז חוזר למיטה לישון אני נכנס למיטה או יותר נכון לברכה המיטה רטובה כולה אחד הילדים נתן לקטן את הבקבוק אבל לא סגר את הפקק כראוי ועכשיו אני בברכה טוב קם מוציא את המצעים הרטובים ומחפש חדשים נעזר באשתי ומתעצבן ממש 
כי אני לא מוצא את המצעים החדשים מיד ואני בחשש שאשתי מחפשת מצעים שיתאימו לשלה 
בבוקר בדרך לתפילה אני שואל את עצמי למה כעסתי כך אמרתי לאשתי שאני כועס 
אני חושב שזה שוב הנכות הרגשית שלי לא כעסתי הייתי מאוכזב אולי מתוסכל מהברכה אולי לא הייתי מבולבל משינוי התוכנית שלי קפיצת ראש למיטה ושינה 
אבל בורא העולם רצה אחרת 
תן לי את השלווה לקבל את אשר אין ביכולתי לשנות
ומבקש אני ממך חדד לי את רגשותי שלא יהיה רק שמח וכועס שיהיו עוד רגשות ביניים
ועד שזה יגיע אני יודע שיש לי עוד הרבה מדרגות בדרך להחלמה 

חבר לתוכנית נחת בארץ בא לביקור בזק 
התרגשתי כמו שלא התרגשתי מימי 
אף פעם לא נפגשנו אומנם דברנו די הרבה בטלפון שיחות וידאו אבל לראות ממש בלי מסכים לא ראינו 
לשדה התעופה הצטרפו אלי הילדים הקטנים 
הם רוצים לראות את החבר של  אבא שבא מאוסטרליה נסענו לירושלים 
אחרי שנפרדנו זכרתי שאשתי ביקשה ממני לקנות נייד לבן ראיתי חנות ואני מתלבט עם עצמי אם אני מוצא חניה אני יעצור בסוף המשכתי קצת ואני מול בית הקברות סנהדריה
צעד 9 "כיפרנו במישרין בפני אנשים, בכל מקום שניתן"
זהו החלטתי אני עוצר 
נכנס לבית הקברות מחפש את הקבר של הרב רפאל לוין לא מצאתי אז עשיתי צעד 2 ביקשתי עזרה התקשרתי לחבר איפה הקבר תוך חצי דקה הייתי שם 
ביקשתי כפרה על מה שקרה לפני יותר מ-חי שנים 

היינו נשואים איזו שהיא תקופה ועדין לא היו לנו ילדים 
הגענו לחתונה של חבר הגיע לשם הרב רפאל לווין ניגשתי לבקש ברכה שיהיה לנו ילדים הרב רפאל לווין בירך אותי ואת זוגתי וביקש בקשה קטנה לא לשכוח להודיע לו כאשר נתבשר בבשורות טובות ואכן אחר תקופה אשתי נכנסה להריון וזכרתי את הבקשה של הרב אבל אמרתי לעצמי למה להטריד אותו הרי גם כך מטרידים אותו כל הזמן בבקשה של ברכות ואכן לא עידכנתי את הרב עברו להן אי אלו שנים ביתי כבר חצתה את גיל ה-18 וכל כמה שנים אני נזכר בבקשה הצנועה של הרב תודיע לי כשנתבשר בשורות טובות 
אפילו אמרתי לביתי לכשתתארס נלך לקבר של הרב על מנת להודיע לו 
רצה בורא העולם שאזדמן לבית הקברות וואכן לא חשבתי פעמים 
מול הקבר לפני בקשת הכפרה 
בישרתי לרב  שזוגתי בהריון 
ולאחר מכן ביקשתי כפרה שלא הודעתי כי לא רציתי להטריח

מרגש. תודה שחלקת איתנו

אמש נפגשתי עם הספונסר 
פנים מול פנים כבר לא חיפשתי את הקרניים אני זוכר מהכנס שאין לו 
צעד 5 מתקדמים לאט לאט 
מגלים עולם ומלואו עד היום חשבתי שאני מכיר את עצמי וזהו שלא ממש נראה לי יקח לי עוד זמן להכיר את עצמי לעומק
אבל אנחנו לא שואפים לשלמות אלא להתקדמות

שבת בבוקר אני בדרך כלל מטייל עם אשתי בשעות המוקדמות של שבת לאחר מכן הילדים הקטנים מצטרפים אלינו לגינה 
אנחנו יושבים על הספסל ואני מהרהר 
אשתי שואלת אותי מה אני חושב? עניתי בספונטניות 
אני חושב שהבן שלי עכשיו מציק לי ממש עם השאלות שהוא שואל אני רוצה קצת שקט אבל הוא מעונין להחכים ואני יודע שאני צריך לעשות על זה עבודה שאדע לראות גם את הצורך של הצד השני ואכן אני לא אמרתי לו מילה על השאלות ואפילו עניתי עליהן בסבר פנים יפות
אז זהו אני עדין לא מושלם כנראה גם אף פעם לא אבל אני בהתקדמות ולפעמים ההתקדמות זה לשים לב לבעיות שלי
ועוד חידוש שלא התבלבלתי לרגע ושיתפתי את אישתי בכנות 

שבת בצהרים אני יושב עם ילדי ללמוד בבית הכנסת אחד השכנים נכנס אחרי כמה דקות ואחריו הולכים ילדיו אחרי רגע אחד הילדים מעד שלא בכוונה ונמרח על הריצפה והחל בוכה 
האב הסתובב אחרי כמה רגעים כשהבכי התחזק בירר מה קרה? הוא נפל אומר אחד הילדים האב מרים את ידו בביטול נפל וממשיך ללכת 
אני התפוצצתי בתוכי הייתי ממש חייב להחזיק את עצמי לא לקום ולהעיר לו 
הבנתי שאני חייב לעצמי את צעד 4-7 זריז 
אבל הרי זה כרוך בתפילה על נשוא הטינה שיהיה לו טוב זה אני יכול להתפלל אבל שהקשר ביננו יתחזק עד כאן 
אני לא מוכן אולי לא יכול 
המתנתי קצת שארגע