שימשיך להיפתח לך צריך חבר.
שה' ייפתח לך עוד ועוד חיים, כל יום רק להיום.

בהצלחה.

החיים החדשים בבית עם הנשמה החדשה שקבלנו טומנים בה הרבה מעשים הרבה יציאה מעצמך הרבה פעולות הפוכות 
ואכן נסענו אמש לטיפול דבר שסיים לי חצי יום בעבודה ואני בלחץ כי כבר תקופה שאני לא נמצא בצורה מלאה בעבודה אבל היה ברור שאני נוסע 
כשחזרנו אשתי אומרת לי שנראה לה שיהיה לה קשה עם התינוקת והילדים 
אז בשיא הטבעיות אמרתי לה שאני לוקח אותם איתי לעבודה אסירות תודה שאפשר לקחת אותם לעבודה 
אשתי אמרה שאקח משחקים לקטן לא לקחתי אולי התעצלתי אולי חשבתי שאני מבין יותר בחסד אלוקים עלי היו משחקים בחברה עד שהגענו אליהם בני הקטן רץ במשרד הלוך חזור אני יודע שזה מפריע לחלק מהעובדים אז ביקשתי שיוריד את הסנדלים ואז כשהוא רץ שמעת רק טיפוף של רגלים קטנות ויחפות 
הם קצת איתגרו אותי בעבודה אולי אפילו קצת הרבה באיזה שהוא שלב אמרתי לאחר מילדי אני לא יכול להתפנות אליכם אני חייב לסיים דברים בעבודה 
לא האמנתי שאסיים אבל בסוף היום העבודה נגמרה סיימתי באמת את כל מה שתכננתי 

כיף, כיף לקרוא אותך, 
פשוט כיף

ערב יום כיפור עם מה אגיע ליום כיפור תמיד אנחנו מכפשים איזה מעשה טוב שעשינו איתו נוכל להציל את על עם ישראל
אבל לי לא היה מעשה כזה 
ערב יום כיפור אני מדבר עם חבר והוא צריך כמה דקות לשיתוף 
עוד כמה שעות בודדות יום הדין ועדין יש דברים בבית שצריך לארגן 
אני חוזר לחבר ועושה איתו צעד 4 בטלפון 
בדרך לכל נידרי אני מדבר עם אבא או אבאלה כמו שאסירות נוהג לקרא לו 
השנה אני נכנס אליך עם צעד 4 של חבר 
ועוד דבר אחד עם נתינת תקווה לחבר חדש שעלה לקו בערב יום כיפור 

חול המועד אני קם בבוקר באזור השעה חמש הבית עדין ישן אני חושב על תפילת הותיקין שאני אלך אליה הקטנה מתעוררת עדין השעון מראה שיש מספיק זמן להתארגן איתה לעזור לאשתי ולצאת אבל לבורא העולם היו מחשבות אחרות וכשסימה להתארגן הותיקין כבר חלף עבר לו בדקתי יש עוד מנין עוד כשעה אז יצאתי אשתי ואני לסיבוב עם הקטנה דיברנו ואז ועצרתי את אשתי היא אמרה לי שאני לא נותן לה להתבטא בלי הרבה קשקושים קבלתי את מה שאמרה ונתתי לה להמשיך מאיפה שעצרה 
חזרנו הביתה ויצאתי עם הילדים לתפילה והכל מתוך שלווה והחלמה 
מצד אחד יציאה מהשגרה ומהצד השני החלמה 

תודה
מעניין אותי לדעת, האם אשתך מעורבת בתהליך? יודעת?

כן אשתי יודעת 
יודעת על התהליך ומרגישה את השינויים 

קמתי בבוקר לפי הזמן אני יכול להגיע בניחותה למנין הותיקין מתחיל להתלבש והקטן שלי קורא לי אבא אני רוצה ... , טוב אני נותן לו ומנסה להחזיר אותו לישון אחרי כמה דקות אני מבין שלחזור לישון הוא לא יחזור ואני מתחיל לפספס את מנין הותיקין שלי אני מחשב בראש איזה מנין אוכל ללכת לא ברור לי אז אני מחליט להתפלל בבית בזמן של הנץ 
אני חושב בליבי במה חטאתי שאני לא יכול ללכת למנין ואז חושב רגע למה חטאתי ה' רוצה שאגדל את ילדי בשמחה אז כרגע אין מנין וזה בסדר גמור אבל אולי אעיר את אשתי שתשמור עליו לא עד כאן אשתי צריכה לנוח היא הרי צמודה לקטנה שלנו כמעט אין לה יום ולילה ובמיוחד אתמול אני קפצתי לבקר חולה בבית חולים חשבתי שהיא תוכל לנוח אבל כשחזרתי התברר שהיא היתה עסוקה עם הילדים והמנוחה פרחה לה אז אומנם היא היתה שותפה במצווה אבל עדין לא יכלה לישון אז ברור אני מתפלל בבית זה רצונו 
מסיים שחרית ממשיך לקריאת התורה ומוסף 
כשאני מסיים אני שואל את עצמי למה לא חיכיתי אולי יתאפשר לי בהמשך להתפלל מוסף במנין אומנם כיוונתי לזמן מוסף במנינים הסמוכים אבל מדוע לא המתנתי למנין 
התשובה ברורה ואם בהמשך לא אספיק להכנס לתפילה ולא יהיה לי תפילה במנוחה כי כל הילדים יתעוררו ואז אני חושב לעצמי אני שוב מנוהל מהפחד מה יקרה אם לא יהיה לי זמן בהמשך להתפלל
חבר ותיק אמר לי שאני מתנהל מפחד לשאול את עצמי שאלה ולענות בקול
אם הייתי מחובר לאלוקים האם הייתי באמת חושש שלא אוכל להתפלל מוסף במנוחה בהמשך הבוקר ?
והתשובה ברורה אם הייתי מחובר לאלוקים הייתי יודע שהוא יזמן לי את הטוב ביותר שטוב לי לרגע זה 
אני חוזר לביקור חולים אני עם בני ומרגיש שאני מתחיל לפעול על מבט שני השעה 14:30 לערך אני אומר לבני שאני מתקשר לחבר מאוסטרליה הוא כבר הוציא שבת לפי דעתי אני עושה קול לש צילצול גלינג גלינג והבן שלי עוצר אותי אבא מותר לטוס לישראל כשיצא שם שבת? אני עונה לו שכן כי כל החשיבות ביציאה היא מהארץ בה אתה נמצא ומתחיל לדבר בליבי על שאני לא מפנים את החוסר אונים שלי ולכן מרשה לעצמי לפעול על מבט שני מסיים את השיחה בתקווה לשיחרור

כל כך מחזק אותי הדברים האלה,
תודה

ההיום מצאתי זמן לדבר עם חבר החגים הללו לוקחים לנו את הזמנים הקבועים של השיחה 
אז שיחה טובה עם החלמה והתלבטויות בהחלמה חג שמח

ערב הושענא רבה 
ימים אלו בשימושים תמיד התחילו אצלי עם הרבה מחשבות איך נעביר את הלילה בלימוד 
בסוף בבוקר הייתי מוצא את עצמי משומש עד לעצם
כיום אני בהחלמה רק לדקה הקרובה  רק לשעה הקרובה ואולי רק להיום 
אין לי מחשבה על כמה אלמד היום אם בכלל למרות שאני רוצה להמשיך ולהתקדם בדף היומי 
אני מקווה שה' יכתוב אותי לחיים טובים חיים של מחלימים פתקא טבא 
כמו הפתק שדוחפים למצביעים בבחירות ש"ע כתוב עליו
פתק זה מכיל חיים של מחוברות, נקיות, עבודה על המידות, אסירויות תודה, שיחרור מפחדים, ומעל הכל חיבור לאבא אוהב, וכל המוסיף מוסיפים לו מן השמים.

ערב שמיני עצרת הגבאי בבית הכנסת מתקשר ואומר לי השנה ילדים מתחת לבר מצווה לא עולים לתורה שיעלו בכל הנערים אני קצת בהלם לרגע מנסה לשנות משהו וכלום החלטת הנהלה נקודה!
בעבר הייתי מתמלא טינות וכעסים השנה אני יוצא לבית הכנסת לערבית מהרהר בקול על רבי עקיבא

שנינו בברייתא (דף כב:) שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל 'אתים' שבתורה. כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא - פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? - אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים.
בהרהורי טעיתי לחשוב שרבי עקיבא דרש ותלמידו תיקנו אבל כשחיפשתי את המקור לפוסט ראיתי שטעיתי
אני חושב לעצמי איזה נפלא זה התנא דורש עשרות דרשות ופתאום נעצר לא נבהל מבין כנראה שזה רצון בורא העולם ועוצר ומשחרר על אף שתלמידיו לוחצים אותו 
ואני אומר לעצמי טוב עד היום באמת הקפדתי שכל ילדי יעלו לתורה ממש ועכשיו כנראה ה' רוצה שאחדול ממנהגי זה 
ואכן בבוקר אני יוצא לתפילה לא מעיר את ילדי היותר קטן אלא רק את הסמוך לבר מצווה ואומר לו שיקבל את העליה שלי אני כבר אסתדר במנין אחר 
סוף הפרשיה היה שהעלו את כל הילדים שהיו בבית הכנסת חוץ מבני שהגיע בסוף הלכנו למנין אחר ושם עלה 
אבל זה לא עיקר הסיפור 
העיקר שקבלתי את הגזרה בשלווה אומנם ניסיתי לתקן ושהבנתי שאין סיכוי שחררתי תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לתקן

איזה כיף לשמוע