עברו להם עוד כ12 שעות לא ברור מאליו 
היום התחיל לא משהו הבן לא רצה ללכת לישיבה הרבה ויכוחים עד שבסוף לצערי הגעתי להרמת יד 
שבדיעבד הוכחה כלא נכונה 
צעד 4-7 
ההבנה שה' שולך אתגרים ואנחנו צריכים לעברו אותם אחד אחד ולאט בלי לחץ של הזמן

וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן

עבר לו כמעט עוד יום לא להאמין שנשארתי נקי 
כנראה אב רחום וחנון עבד קשה שהזמן יעבור בנקיות ובמפוקחות

תודה על השיתוף! 

אוהבים, בהצלחה!

תודה צריך על הכוח שאתה נותן לנו. גם בפורום.

אוהב.

היום חמישה ימים ועוד חצי יום איזה יופי
כל בוקר עם ההתחדשות הבוקרית שלו 
השאלה האם אני רוצה יום מחובר ומפוקח גם היום ?
מקווה להיות מועיל גם היום

[dir=rtl]בחמישה ימים האחרונים ההית מאוד מועיל

חזק ואמץ.

היום ששה ימים וחצי 
הבוקר קמתי מוקדם הבנתי שאני חייב להתקשר לחבר בשביל לא לפתוח מחשב לא רציתי מראות אסורים רק קצת בריחה מעצמי 
חשבתי בליבי אם אתקשר אל החבר באוסטרליה מה הוא יחשוב עלי שאני לא משהו לא מחלים כזה גדול
אז לא התקשרתי בזבזתי חצי שעה מול המחשב ללא מעידות בחסד ה'
בבוקר התקשרתי לחבר לפתיחה הבוקרית הוא לא ענה זה היה סימן מבסר רעה התקשרתי לעוד אחד לא ענה הבא בתור גם לא ענה 
אמרתי לעצמי אין פתיחה של המחשב ללא שיחה החבר הרביעי ענה 
חסד ה' עלי 

עם רגל מחוץ למשרד 
היום שבע ימים שהם שבוע אחד מדהים

היום שבע ימים וחצי שהם שבוע אחד 
הבוקר קמתי קצת עייף עברתי מהמיטה של הבן למיטה שלי הקטנה בכתה ואשתי אמרה לי שנגמר לה המים ירדתי למטה להביא מים מורתחים וכבר החלטתי לא לחזור לישון ירדתי לסלון פתחתי את הגמרא ללמוד המחשב הנייד נשאר על השולחן מאתמול לא הרגשתי צורך לפתוח אותו אבל שלחתי מיסרון לחבר מעבר לים אני פותח גמרא המחשב לידי יודע שזה לא טוב לפתוח אותו 

צריך חבר היקר
תודה רבה רבה!
אתה נותן המון ניסיון כח ותקוה....
המשך הצלחה

לייק.

היום עשרה ימים ועוד חצי יום שהם שבוע אחד ושלושה ימים נקיון של צפיה בתכנים לא ראויים
יום ששי נסעתי עם זוגתי לאיקאה לקנות יותר נכון לסחוב את הקניות 
הרבה ק"מ של הליכה לקראת הסוף זוגתי אומרת לי תחכה פה רגע זה כבר היה קול מבשר רעות אחרי כרבע שעה אני מתקשר לאשתי היא בממתינה 
הלכתי לחפש עם הילד כיסא לשבת עליו הינו במחלקת הוילונות כך שאין איפה לשבת לבסוף מצאנו ספסל התישבנו ואז הגיע הטלפון אני מגיע 
נס שלא התעצבנתי כמו שהייתי מרבה לעשות לפני ההחלמה 

אסיר תודה שחזרת לכתוב.

היום אחד עשר ימים וחצי שהם שבוע אחד וארבע ימים וחצי 
כן אני חייב לזכור בדיוק כמה ימים אני במרחק מהתאווה ולדעת שהיא במרחק קליק אחד ממני למרות כל הסינונים על המחשב ועל הנייד 
יום ששי חוזרים הביתה ואני לא מתעצל שואל את האשה האם לבנות את הארון שקנינו היא מתלבטת אני נכנס להתקלח אנחנו מכניסים שבת מוקדם מזה בערך כ-15 שנים אני מסיים ומקבל אור ירוק לבנות את הארון אני מעדכן את אשתי שלבנות את הארון לוקח כמה שעות 
השעה 17:05 בערך בדרך כלל אני יוצא ברבע לשש לתפילה לפני שאני בונה אני שוטף את המטבח היה מטונף לגמרי על הדרך שוטף גם את חדר האורחים ואת הסלון ומתחיל לבנות
2 ילדים עוזרים לי הגדול ואחד הקטנים שבכיתה ב' אני בונה עם אוזניות תוך כדי שאני שומע סיפור באנגלית לקדם את לימוד האנגלית שלי מסיים את שלד הארון לכניסת שבת הרגילה אפילו כמה דקות אחרי והכל ברגיעות ממש צעקה אחת צעקתי על הבן שהגיע לעזור 5 דקות לפני כניסת שבת ואומר לי אבא עזוב תוותר על הבורג הזה 
זה היה ההחלמה במיטבה לעשות משהו עם הילדים שלי ולא להרים עליהם קול הרי לפני ההחלמה מי שהיה עובר באזור שלי היה אשם בזה שהבורג לא נכנס בדיוק או שיש בעיה עם ההוראות הייתי שואג ושואג ללא הפסקה האריות היו קטנים לידי 
וברוך ה' רגיעות ונחת בשבת אשתי אמרה לי שהיתה בהלם מהשקט בבניה והקטן מאוד שמח לעזור 
תודה לך ה' על הרגיעות והשלווה שנכנסו לביתי