היום 24.5 ימים שהם שלושה שבועות ושלושה וחצי ימים
מצד שני היום גם 600 ימים מאז נפילת SA האחרונה שלי
ומצב הרוח שלי על הפנים לגמרי בשבת איבדתי את העשתונות מול אחד מילדי אבל ממש אבדתי יצאתי משליטה אחריה כבר לא חזרתי לשולחן השבת הייתי לא מאופס רגשית וכל זה הגיע אחרי יום ששי שכולו היה נתינה מרפאה לילדים שטיפת ריצה סידור המיטה קטיף ענבים גיהוצים
אבל בנטילת ידים הכל התפרק לרסיסים 
כנראה שזו הדרך שאני צריך לעבור בהחלמה 

אוהב אותך מאד!!!!
הנתינה שלך, נותנת לי המון כח....
מזל טוב על המספר היפיפה... נותן לי המון תקוה...
וישר כח על הספירה השניה.... נותן לי המון ניסיון....

אחרי לבטים רבים אני חושב שנכון לי יהיה לאפס 
כן מתוך עבודה וחסימה שנפלה ועדין יש את היום שאפשר להמשיך לפול אבל בגלל שזה די גבולי בהגדרות שלי אבל זה לא היה נכון להמשיך בשיטוטים כמה שעות 
מקווה שהאיפוס יועיל לי 
זו גם התקדמות לא הגעתי לאיפה שהגעתי בעבר אבל עדין יש צורך בהתקדמות 

תודה רבה,
התגעגעתי לכוחות שאני מקבל מהשיתופים שלך,

מתחיל את היום השני 
לאחר 3 טלפונים לחברים להזכיר לי שאני אוהת את התאווה אבל אחר כך זה כואב לי עד מוות
עם חבר הייתי ביחד לבדוק שהחסימה עובדת 
מקווה ליום מחובר 

צריך חבר יקר. שמעתי אותך עכשיו בקבוצה הטלפונית. אמרת שמחר אתה מנחה קבועה. אשתדל לעלות.
יישר כח על ההנחייה. היא היתה נעימה מאד. (אגב, הזכרת את החיוך. שמת לב שניתן לשמוע בטלפון אם האדם מחייך? אולי אני מדמיין?).
ובכן צריך חבר. ר"ת צ"ח. איחולי שתזכה (כלומר, שנזכה.......) לצחות וזכות ולכל הטוב שבורא עולם רוצה להעניק לנו.
כרגע נכנסתי קצת לשרשור שלך ואני מעלה מחשבה כזו.
אני מתחיל לחשוב שרק מי שהיה "לא נורמלי" (כמו שתיארת בנושא הצעקות), הוא זה שמחלים. 
אני מתכוון גם בנושא התאווה. מעולם ב"ה לא הגעתי למחוזות רחוקים כמו שאני קורא כאן באתר, (ייתכן גם שלכן אני פחות חסר אונים) אז אולי עלי שיטת הצעדים לא תעבוד???

רגיש היקר!

סליחה שאני מתערב.. 
גם חשבתי כמוך. בקבוצות שומעים חברה שעוברים דברים מטורפים, אבל גם המון חברה שהחיים שלהם על פניו נורמלים לחלוטין. המשותף לכולם שברור להם שהם מכורים, כלומר: איבדו שליטה וסובלים. אכן הכוח המניע מתחיל מהקרקעית שכל אחד הגיע ולא מוכן לסבול שם יותר. אבל לכל אחד יש את הקרקעית שלו. 

זה נכון שמול ההכחשה יש ל"נורמלים" בעיה. כשמעולם לא ניצלתי מישהו אחר, לא נכנסתי לכלא ואפילו לא איבדתי שליטה בבית, קל לי להכחיש ולחשוב שאני נורמלי ולא מכור, ולהתעצל לעשות פעולות החלמה. 

כשעשיתי צעד ראשון גיליתי כמה זה הכחשה. נכון שלא ניצלתי ולא נעצרתי ולא הרבצתי, אבל לא הייתי נורמלי. הייתי חולה מאוד. אם בשעות מול פורנו, גם על חשבון דברים שהיו צריכים להיעשות והפסדתי, אם במקרים שביישתי את עצמי, אם בכעסים וטינות שצברתי (ולא יאומן איך אמרתי לאשתי כשהיינו מאורסים שאין לי בכלל יצר של כעס! פשוט הוא כוסה בבריחה ולא שמתי לב אליו..), אם בפחדים מהתמודדות עם העולם ועם אחריות (סינון אנשים שהיה לי עניין מסובך לסדר מולם, לא לקחת דואר כשלא היה לי כוח להתמודד עם החשבונות ועוד רעיונות חולים כאלה). 

אז אני מודה לה' שאני "נורמלי". אסירות תודה שלא בגדתי פיזית באשתי. אסירות תודה שלא נעצרתי ולא ניצלתי. זה לא בזכותי, זה יסד אלוקים. זוכר שאני ממש חולה, ומבקש מה' לעולם לא להכחיש. 

בהצלחה! 

שלום רגיש 
מצטרף לבסד.
התכנית עובדת למי שרוצה אותה, לא מי שצריך אותה.

בהחלמה.

צריך - אני צריך אותך בחיים שלי, אתה תורם לי המון, אסיר תודה שלפחות אני קורא פעם ב.. את השיתופים שלך.

אוהב.

תודה לכל המגיבים בשרשור מזכיר לי את תחילת דרכי עם השאלות אני כמוהם אולי לא 
היום אני בטוח שלא כי זה הדבר היחיד שמחבר ביננו שכולנו חושבים שאנחנו לא "כמוהם"
ביום חמישי הלכתי לקבותה באנגלית חלק מההחלמה שלי שה להתחיל לדבר אנגלית את הרוב לא הבנתי וזה בסדר החברים נחמדים משתדלים לעזור לי אם אני אומר שאני לא מבין 
אחרי הקבוצה דברתי עם 2 חברים באנגלית כמעט חצי שעה דברנו על התוכנית והיה מדהים 
הבוקר 3 טלפונים לחברים להזכיר לי שאני מכור 
כמובן שצלצלתי ליותר עד ש-3 ענו לי 
יום חמישי לנקיות שבוע מחובר ומפוקח

צריך, חבר יקר 
אני פשוט מתפעל ממך. למרות שאתה ב"ה בנקיות 607 ימים, אתה מחפש אתגרי-נקיות נוספים. מתקדם בהם. נופל בהם. קם, מנער אבק וממשיך קדימה.
תמשיך להצליח...

היום ששה ימים
אז זהו שאני לא מחפש אתגרים חדשים לצערי התאווה בשלל גווניה הורגת ואני מרגיש שצפייה הורגת אותי ממש במיוחד עם האובססיה לעוד תמונה ועוד אחת יותר חדה יותר פיקסלים 
אז אין לי ברירה אלא לעשות עוד צעדים קטנים 
סה"כ 3 טלפונים ביום לפני שאני מתחיל את היום

היום שבעה ימים שהם שבוע אחד
אתמול נפל הסינון לרגעים ספורים
הוא שלח לי התראה הסינון נפל ושוב אחרי כמה שניות הסינון נפל קול קטן בתוכי אמר לי תנצל את הנפילה הרי ה' שלח לך אותה 
התקשרתי לחבר לא ענה באתי להתקשר לחבר נוסף נכנסו אלי לחדר והחבר הראשון חזר אלי אמרתי לו שאני עם אנשים ואחזור אליו יותר מאוחר 
כשיצאו התקשרתי שוב בקשתי לבדוק את הסינון יחד איתו באיקון הפך כחול יענו פעיל בדקתי עם האתר הידוע היה חסום 
זהו זה מאחורינו

צריך חבר, סליחה על הפלישה, אבל "תורה היא וללמוד אני צריך"..
לאיזה צורך אתה בודק שבאמת חסום? 

אני גם אוהב לעשות את הבדיקה הזו, ושואל את עצמי אם זה חלק מהאובססיה, רק למקרה שזה שם. או כחלק מההרגל שאם יש מחשב - קודם כל בודקים אופציות, אח"כ נראה מה עושים עם זה.. ואם ככה אני מעדיף אלף פעמים לחשוב שפתוח ולהזהר כשבאמת סגור, מפעם אחת להיפך.. 

מצד שני, יש בי מקום שטוב לי לבדוק כדי לחסום בתודעה את האופציה ליפול. כשאני יודע שאי אפשר, זה משחרר את הג'וק שקורה לי כל שניה לנסות... 

אשמח לשמוע ממך 

בינתיים אני קולט שבדקת בעצם עם חבר, תוך כדי מעגל. אולי בעצם זו התשובה. 

למה אני בודק את הסינון
הרי במשך כמעט שנה בדיקת הסינון היתה טריגר מטורף בשבילי 
אבל בתקופה האחרונה זה נותן לי שקט נפשי הסינון עובד תרגע ותתחיל לעבוד אם הוא לא עובד אז חבר איתי על הקו ואני יכול לשתף אותו מיד אני בודק את הסינון אחרי שאני אומר לו שאני בודק ואז באותו רגע הוא איתי ועוזר לי אם אזדקק בעוד שאם הסינון לא פועל ואני מגלה את זה ברגע של חולשה הסיכון יותר גדול 
אבל כמו כל דבר לאחד זה מועיל ולשני מזיק
היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד