שלום קוראים לי איציק. ואני בעצם מתחיל במסע.
לפני מספר ימים נכנסתי לאתר לראשונה בסיבוב הנוכחי. כבר אני מאוד מאוד אופטימי.
מה הכוונה בסיבוב הנוכחי?
בעצם לפני מספר שנים,אולי שש, נפלתי בפעם הראשונה. והחלמתי.
ואז לפני שנתיים נפלתי שוב ושוב יצאתי מזה.
ועכשיו אני שוב כאן.
למה אני שוב כאן? בגלל טיפשות. כל כך סמכתי על עצמי שהסתובבתי עם מכשיר ללא סינון במשך כמה חודשים עד שבאה הנפילה.
בקיצור די לא חכם.
אז בקיצור אני כבר מכיר את הדרך את נופלים ואיך נגמלים. ולכן אני אופטימי.

הפוסט הבא בעיקר יעזור לי ואני מקווה שיש ממנו מה ללמוד גם לאחרים.

נתאר בהתחלה איך הייתי נראה לפני תחילת הנפילה האחרונה:
אני מאמין שזה יהיה מוזר לאחרים לשמוע את זה אבל הייתי במצב שהאינסטינקט הטבעי שלי בכלל היה לא שמירת העיניים ברמה מאוד גבוהה. לדוגמא יש אישה במקום העבודה שלי שלקח לי 4 חודשים רק לדעת איך היא נראית. ברמה שאני בכלל יוכל לזהות אותה.
עד היום הרבה נשים של חברים שלי אני לא יודע איך הם נראות למרות שאני מתארח אצלם לא פעם ולא פעמיים.

אז בעצם כדי להפיל אותי צריך משיכה מאוד גדולה, אבל עם מכשיר עם אינטרנט פתוח בכיס יש בו באמת יצר הרע מאוד מאוד גדול. במיוחד שאני כבר מכיר מה יש שם בערך(זאת אומרת באיזשהו שלב אחרי שנגמלת מכוון שהמצב הנפשי שלך מאוד מאוד משתנה, אתה יוצא בעצם שאתה כבר שוכח מה ראית מכוון ששנים לא נזכרת בזה, כל זה נעלם שמתחילים ליפול שוב).
את התהליך של הנפילה האיטית כולם כאן מכירים חודש ראשון לאתרים חרדיים אחרי זה לאתרים חילוניים אחרי זה ליוטיוב ובכמובן ההמשך ידוע.

אבל יש עוד תהליך פנימי שקורא במקביל שהוא הדבר הכי מפחיד. ובאמת ככל שרצף הנפילות יותר ארוך אז זה רק מתגבר.
הדבר הכי פשוט שקורא הוא הדבר הבא. בהתחלה בעצם מה שקורא שאתה מחפש ריגושים יותר ויותר חזקים.
זאת אומרת שבאותה תקופה שנגמלתי חיפשתי להתחתן עם בחורה לאו דווקא שנראית טוב. העיקר שלא יפריע לי המראה שלה. היום אני מרגיש שזה מתחיל להשתנות.

--האדם מתחיל להיות מרוכז בעצמו.
--יש לי תחושה לאט לאט שאני לא ראוי להיות בישיבה שלי.
--אני מאבד את הסבלנות שלי יותר מהר(למרות שעדיין יש לי סבלנות)
--עוד משהו שלא ראיתי שכותבים עליו אבל אצלי זה ברור לגמרי שככל שרצף הנפילות מתארך. לאט לאט אני מתחיל לאבד את הזיכרון. במקום להיות אדם עם זיכרון מצויין אני מתחיל להיות שכחן מהממוצע.
--ככל שאני נופל אני מרגיש גאוה מתעוררת בי למרות שזה אמור להיות ההפך( אולי זה הסיבה שהרבה מתארים כאן את החיים שלהם כמו מושלמים, יש לי עבודה טובה וכו').
--וכמובן הידיעה שאני מאבד את כל ההתקדמות הרוחנית שלי של השנים האחרונות, פשוט הורגת אותי.

אני עדיין מרגיש שהפעם לא איבדתי את כל הדברים האלה, אבל עוד כמה נפילות.... 

לכן ברגעים אלה המטרה שלי לעשות הכל כדי שרצף הנפילות הנוכחי יפסק. 

אני כבר משתמש בכמה כלים של שמור עיניך. אבל יש שני נושאים שאשמח להעזר בהם באחרים:
1- אני מחפש ספונסר , עדיף משהו שאפשר לפגוש לפחות כמה פעמים פנים אל פנים באזור ירושלים. מגיל בערך 30.
2- האם מישהו מכיר חומרים( כמו תרופות, כדורים)(לרווקים-ז"א שאין בעיה שיהיו חזקים מאוד) שאפשר להעזר בהם תוך כדי התהליך. כפי שהסברתי בפוסט הקודם כל נפילה שאפשר לחסוך אצלי כרגע היא קריטית. וכמובן איפה אפשר להשיג אותם..

1- ספונסר הוא למשתתפי תכנית הצעדים, ואם אינך מכור (לפי הביטויים הקלים שאתה מתאר) מסופקני אם תמצא. אם התכנית היא בשבילך, תוכל להגיע לקבוצת ירושלים, ולמצוא שם ספונסר מתאים.

2- תרופות וכדו' לא יודע אם כ"כ יכולות לעזור בלי לשבש דברים אחרים (אין פתרונות קסם לתאווה. כבר חז"ל ניסו לבטל אותה ואז לא נמצאה ביצת תרנגולת בכל הארץ, אז הם הבינו שהכוח הזה דרוש כאן ואי אפשר לעקור אותו. ובזוהר נאמר שזהו המקור לחדוותא דשמעתתא). ובכל אופן, כמדומני שפתרונות כאלה נדרשים במקרים קיצוניים בלבד.

אם תרצה, יש במדריך התכנית של שמור עיניך (לקריאתו לחץ על הקישור באותיות התכלת) קצת מידע על "שיח אברהם". שמעתי גם שבמגזרים מסוימים נותנים לבחורים תרופות נוגדות חרדה ודיכאון כדי להחליש את הדחף. לא יודע אם כדאי לך להתעסק עם כל זה. נשמע לי שלא.

תודה על המידע.
לגבי השאלה האם אני מכור או לא. אני יודע שלאחרונה מידי פעם אני נופל בלי יכולת לשלוט על עצמי. ואני יודע שבעבר הייתי מכור.
אחרי ששמתי חסימה של רימון הנפילות הם בעצם בתוך מה שכן אפשר לראות. (ברמה בינונית)(אני לא מנסה להוריד את החסימה וכדו').
בעיקר ברור לי שעוד כמה נפילות אני יהפוך למכור אמיתי.
אם יש לך דרך יותר טובה להגדיר אותי. וכלים אשמח לדעת. תודה

יומיים. שווה הכל בשביל התענוג לסמן עוד יום.

אז באיזה כלים אנחנו משתמשים כדי להלחם.
נראה לי שצריך לחלק את הכלים לכמה סוגים:
בעצם אנחנו נחלמים מלחמת היצר הטוב ביצר הרע.
יש כלים שמחזקים את היצר הטוב ויש כלים שנועדו לפגוע ביצר הרע.
ובכל דבר  יש כלים פיזיים ויש כלים נפשיים.

נתחיל עם הכלים להחליש את היצר הרע , הפיזיים (אלו הכלים הקלסיים של מי שעדיין לא התחבר לשמור עיניך):
סינון, שבועות(זה פיזי כי אתה בעצם יודע את המחיר הפיזי שתצטרך לשלם),פשוט לא להגיע לאיפה שאתה נופל בו.
כמובן לא לעורר אותו עם כל מיני סרטים "בסדר",מאמרים, וכו'..וכמובן מחשבות מעוררות את היצר.

דבר שני- יש את הכלים הנפשיים נגד היצר הרע:
לדוגמא להבין כמה זה הורס לך את החיים, להפנים שזה לא יפסק לבד. בפורטפי בחלק השני מסבירים כמה האנשים בתעשייה הזאת סובלים. לשים לב שאתה נהנה בדיוק לרגע ואז סובל וסובל וסובל...כמה זה הורס את היחס לאשתך ועוד...

ויש את הכלים של לחזק את היצר הטוב:
הנפשיים- העולם הנורא הזה גורם לאנשים להתייאש די מהר וגם להכנס לדיכאון. שני הדברים האלו מחלישים את הנפש והיא לא מצליחה להתרומם.
לכן צריכים כל הזמן לשמור על אופטימיות. גם שכל יום חשוב עד מאוד וגם לראות כאלו שמצליחים יותר.
לקבל את החיזוקים של שמור עיניך. 
בעצם לא הכל צריך להיות חדש אלא צריך שיופנם ככל שאתה צובר יותר שעות בפורומים בתוכניות בקבוצות(בנתיים אני רק בקבוצה בטלפון) הנפש שלך יותר מפנימה את העוצמה שיש כאן. מתקבל כאן תחושה שאם אתה לא בתהליך גמילה אלא סתם בנאדם שלא נופל אתה לא שווה.

ויש את החיזוקים הפיזיים(הפעולות פיזיות אבל הם משנות את הנפש) - כמו ריצה, לעשות דברים שאתה אוהב.

עכשיו 
אם היה אפשר להוריד את היצר הרע לאפס, היינו מנצחים.
אם היינו מחזקים את היצר הטוב עד אינסוף גם היינו מנצחים.
הבעיה ששני אלו בלתי אפשרים, וגם להוריד את היצר הרע לאפס זה לא רצוי:
לכן בעצם אנחנו צריכים לסדר מאזן כוחות שברגע האמת יקשה עלינו  ליפול. כאן בעצם השאלה היא אישית וגם באדם עצמו היא משתנה מיום ליום.(לא דומה יום אחרי נפילה לשנה אחרי)

אשמח מאוד עם מישהו חושב אחרת שיכתוב לי . וגם אם בכלל מישהו קורא את זה(זה ארוך ומשעמם).

אז באיזה כלים אני נלחם:
דבר ראשון יש את הסינון שעל הפלאפון ועל המחשב. לא מספיק לבד.
למדתי את שיטות הלחימה של פורטפי.
אני מנפילה לנפילה אני לומד באיזה נקודות אני נופל ובפעם הבאה נזהר מהם, ואז נופל במשהו אחר.
טבלת 90 הימים.
נכנסתי לקבוצה הטלפונית, הבעיה שאני שוכח להתקשר. עד שלאט לאט אני יתרגל.

הרבה קוראים ולא מגיבים, כל כתיבנ שלך, זה מביא תועלת לעצמך ולפורום, 
תמשיך איתנו תחלוק ותשתף, ובעז"ה נגיע רחוק.

שלום איציק!
כל הכבוד על פעולות ההחלמה!
תזכורת בפלאפון או דרך שליחת מייל לסוד לבקשת תזכורת לפני הקבוצה יכולה להיותמועילה.
לגבי זה שאתה נופל במקום אחר נכון באמת יש דפוסים ממסוימים של שימוש ולהיות יותר זהירים שם אך אני שמתמודד ברמות גבוהות תמיד אמצא עם דרך להשתמש ולכן זה שיש גדר זה חשוב אך זה כדי שלא למעוד בטעות ולא כדי למנוע מאדם שקופץ מעליה.
לי התובנה עזרה לי להבין את רמת השימוש שלי.
שיהיה לך נהמון הצלחה בדרך!

שלושה ימים. איזה חיוך יש לי הייתי מצלם ומשתף אם זה היה אפשרי.
הספירה הזאת ממש מדהימה. אני כל יום מחכה לחצות כדי ללחוץ שאני נקי.

עברו כבר חמישה ימים נקיים. תודה ה׳. 
עכשיו פתאום אני מתחיל להרגיש איזה נזק עשיתי לעצמי.
האמת. אני לא יודע מה המקור של המחשבות האלו? האם זה יצר הרע שרוצה לייאש אותי כדי להפיל אותי שוב. או סתם בגלל שככל שאתה מתרחק ממשהו אתה מתחיל לקבל יותר פרופורציות לגביו. 
גם התחילו לי ביום האחרון כל מיני הרהורי עבירה. 

אסור להתייאש
תמיד צריך לזכור שבסופו של דבר. 
הרי באמת שאני עושה הרבה יותר תועלת מנזק. אני לא מזיק לאחרים. ולעצמי.. כמה זמן כבר אני כל נפילה. הרי בשאר בזמן אני לומד תורה שיקרה כל כך, עושה חסדים,עוזר...
וגם כנראה שאני לא אמשיך ליפול ככה לנצח.. מתי שהוא אני יצא מזה. עוד חודשיים, שנה, שנתיים. 
ואז אני אוכל לעזור לאחרים. זאת אומרת שאם באמת זה כלכך נורא ליפול כמו שאני מרגיש. אז לעזור למישהו אחר לצאת צריך להיות דבר עצום..
וגם בעצם לעזור לעצמי לצאת זה גם מצווה עצומה.
(בשורות האחרונות כבר התחלתי להתעודד)

טוב אז עוד מעט אני סוגר שבוע. ביומיים האחרונים התחושות על הפנים.
כל רגע שאני לא עסוק, חוזר לי התחושה של המלחמה הזאת.
אני לחוץ באופן מטורף. הנהיגה שלי בימים האחרונים על הפנים לא מסוגל להזהר.
אני לא מסוגל להתרכז(לא הצלחתי לשבת ולכתוב כלום בפורום רק עכשיו יש כמה רגעים של חסד)
הערכה עצמית שלי ברצפה. אני מרגיש לא שווה כלום. אולי אפילו קצת פחות מכלום.

אבל אני זוכר גם שאני לא מרגיש:
שאלוקים אותי אוהב.. בכל המצבים.. וכמובן שאני אותו.
ששווה להלחם את המלחמה הזאת. 

ושזה יגמר, מתישהו עוד כמה חודשים.

ואני מוכן להלחם למסור את הנפש גם אם אני ירגיש שאני הולך למות. וגם אם אני ימות. אני אלחם עד טיפת הדם האחרונה. וגם אם אני אפול וגם אם אפסיד. אני אלחם ואלחם ואלחם ואלחם... עד סוף חיי עד הסוף או שלי או שלו. מישהו כאן ינצח. זה יגמר בנוק האוט. זה לא יגמר בתיקו.