תודה ג'יימס.

בני הצליח להוציא אותי משלוותי כמה פעמים. בערב שבת אחרי הסעודה, אפילו התפרצתי עליו ואמרתי שהוא משגע אותי ונתתי לו סטירה (אל תראו אותי ככה... בדרך כלל אני אדם מאוד רגוע, וגם הקשר עם הילדים שלי באופן כללי סביר, אבל בימים האחרונים הוא נהיה חוצפן ומעצבן במיוחד). אחר כך סיפרתי לו סיפור והוא הלך לישון.

גם אחרי התפילה בבוקר כשהוא הגיע עם אשתי לבית הכנסת בסיום התפילה, זה מאוד הרגיז אותי שהושטתי לו יד לשבת שלום והוא סירב ללחוץ לי יד ולהגיד לי שבת שלום. כאילו מה כבר אבא שלך ביקש ממך?

זהו, פרקתי קצת. אולי להורים שבינינו יש עיצות איך אוכל להגיע לשלווה בעניינים האלה?

אני קורא ופשוט נהנה כל הכבוד לך " מסע ישראלי " חיזקת אותי מאוד אשריך אתה חזק

לי אין ילדים עדיין. אבל רק רוצה לומר לך שאף אחד לא דן אותך על מה שאתה עושה. לכולנו יש קשיים ולכל אחד זה מתבטא בצורה אחרת. אתה כותב פה ומחפש לגדול וכל הכבוד על זה.
אוהבים אותך!

אוי, כמה שה' אוהב אותי.

תודה לך ה' שחילצת אותי מהנפילות!!
תודה לך שנתת לי את הפורום הזה!

תודה שאתה כל כך רוצה בטובתי

אוהבים!
איזה מרגש לקרוא את הדברים הללו.
זה לראות גילוי אלוקים בחוש.
דברים ממש לא מובנים מאיליו.
שמח בשמחתך, איש.
שיהיה לנו עוד יום נקי מחובר ומפוכח.
איתך למסע יד ביד
ישורון_

אך מצד שני אין לי שום צל של ספק שההתמכרות עדיין קיימת - היא פשוט לא פעילה.
אני עלול למצוא את עצמי ברגע של חוסר תשומת לב / לחץ / שעמום / "הזדמנות מיוחדת" לתאווה או הכל ביחד, באותה אובססיביות אימפולסיבית ששועטת חזרה לתהומות.

בעזרת ה' עלי לשים לב להימנע מלחצים מיותרים, 
ובנוסף לזכור כמה חשוב לי להיות נקי.
כמה זה יותר גדול מכל הדברים שאני נלחץ ומלחיץ את עצמי מהם.
כמה החיים שלי אומללים כשאני חסר שליטה בתאווה,
וכמה החיים שלי טובים כשאני נקי.

זה באמת הקושי. להודות בחוסר אונים כשאנחנו לא מרגישים חסרי אונים.

שלום חברים,

ב"ה מציין היום חצי שנה של נקיות. 

החיים שלי השתנו בזכות הנקיות.
לדוגמה אני מסוגל לשבת שעות עם מחשב פתוח אפילו בלי מאבק. המשמעת העצמית שלי עלתה פלאים ואני מסוגל לעמוד הרבה יותר טוב במטלות שלי כי אני יודע שאם יש לי שעה לבצע משימה עם המחשב אז אעשה אותה בע"ה ולא אפול ואפילו לא אבלה אותה במאבקים כמו פעם...
כמו כן יש לי הרבה פחות פחדים ורגשות אשמה מכבידים וכדו'. החיים הרבה יותר מאירים.

יחד עם זאת אני יודע שאני מסוגל ליפול ח"ו ברגע אחד. אני עדיין מכור. עם קצת חוסר תשומת לב, עייפות, לגימה וכו' ואני מוצא את עצמי בעברי פי פחת...

ומכאן אני רוצה להתייעץ אתכם בשאלה שמשמעותית לי:
אני צריך להחליט מה לעשות בשנה הבאה. יש לי אפשרות לעבור למקום עבודה טוב יותר שבו אתפתח יותר וגם אתרום יותר אך שם אשב שעות רבות לבד בחדר עם מחשב פתוח (ופעמים רבות להיות לבד אפילו בבניין...), והאפשרות השנייה היא להישאר במקום העבודה הנוכחי שבו הסכנה הזאת כמעט איננה אך במקום העבודה הנוכחי אני מתפתח הרבה פחות ותורם הרבה פחות. אני נמצא בתחילת הקריירה ולהחלטה הזאת יכולה להיות משמעות על כל ה40 שנה הקרובות שלי - האם אתפתח ואתרום הרבה או שאהיה בינוני.

אני נוטה לבחור לעבור למקום העבודה החדש ולהיות עם יד על הדופק ולראות מראש איך אני בעזרת ה' לא נופל (לדוגמה - ממשיך לשתף אתכם ולעדכן אתכם באופן קבוע, ואף להגביר את השיתוף).

מה דעתכם חברים?

כל הכבוד על חצי שנה של נקיות! לא מובן מאליו! 

עם עליית הסיכון לנפילה עליית שלב במיגון מפניה (לא סינון באינטרנט אלא מיגון בראש באמצעות התכנית והצעדים)
עוד דבר, בעבודה אפשר לחשוב על 40 שנה קדימה, אבל נקי אפשר להיות רק להיום
ה' יצליח את דרכך איש הישראלי!

נהירו, קצר וקולע! 
נקי רק להיום. חזק. 
ואיש ישראלי היקר, לדעתי זה שאלה שאתה חייב לשאול את הספונסר שלך. זה שאלה שצריך להתחשב בכל הנתונים והתהליך שלך. 

מזל טוב על חצי שנה של נקיות 
לא מובן מאילו אתה נותן השראה  תודה 
בעז"ה שאלוקים ינחה אותך בדרך הנכונה  אמן 

תודה רבה חברים.

נהירו, קניתי במיוחד את המשפט -
"עם עליית הסיכון לנפילה עליית שלב במיגון מפניה... מיגון בראש...

בעזרת ה' עלי להגביר את ההשקעה בעבודה פנימית יחד עם העליה בסיכון.

הלכתי לי ברחוב לפני שעה קלה וחשבתי לעצמי כמה הנקיות חשובה ובסיסית בשבילי. כמה זה הבסיס לאיכות חיים ולכל ההצלחות וכמה שזה הדבר שהכי חשוב לי. היתה לי גם תחושת סיפוק על יותר ממאתיים ימים נקיים בחסדי ה'. מוצא את עצמי במקום אחר מאיפה שהייתי לא מזמן.

תוך כדי שאני הולך לי וחושב את המחשבות האלה, נתקלתי במראה שהצית את הדמיון שלי. לא מראה לא צנוע מפורש, אבל משהו שגרם לי למחשבות ולהשתוקקות לחפש חטא רחמנא לצלן.

ב"ה זה לא בא לידי מעשה אלא המשכתי ללכת לביתי ולא פעלתי בשום צורה על התאווה. אך זה מראה כמה הנקיות היא בסופו של דבר מאוד שברירית.
זה גם אחד היתרונות של הפורום הזה שאני נתקל בלא מעט סיפורים על אנשים שכבר היו על הגל (של נקיות ופיכחון ארוך) אך מצאו עצמם שוב בתוך הבוץ. זה מעודד אותי להיות על המשמר – לדוגמה לשתף בפורום במקרה כמו שהיה לי היום, ולהשתדל לעבוד עבודה פנימית שמתקנת פגמי אופי שדוחפים אותי לשם.

אחד הדברים שהכי הרסניים בשבילי בהקשר זה, זה דימוי עצמי שלילי. אותם זמנים בהם אני מסתכל במראה ולא ממש מרוצה ממה שאני רואה (מבחינה חיצונית). שם לב לפגמים (החיצוניים) ומסתכל בעין רעה וחושב שגם אחרים מסתכלים עלי בצורה רעה.

אם כן, אחד הדברים הכי חשובים בשבילי זה פשוט להרגיש טוב עם עצמי.

בעזרת ה'

אתה מתכוון לזה שאתה לא אוהב את איך שאתה נראה?
כי גם לי יש בעיה גדולה עם זה ואני משער שזה מוביל אותי לנפילות בלי שאני שם לב ממש. אני ממש לא אוהב את המראה החיצוני שלי ואני מתבייש בו מאוד. יכול להיות שזה מוביל אותי לנפילות?

באופן כללי אני מרוצה מהמראה שלי, אבל קורה לי לפעמים שאני מסתכל במראה באמצע היום ואני שם לב לפגמים בפניי שאיכשהו מוציאים לי קצת רוח מהמפרשים...
זה גורם לי אז לתחושה לא טובה ולחוסר ביטחון עצמי. מן הרגשה שאני לא שווה ושאין ערך רב למאמציי להצליח בכל מיני ענייניים כי בסופו של דבר המראה מגביל אותי ולא אצליח באמת להרשים את העולם...
מן מחשבה לא באמת הגיונית, ומועילה. מחשבה ותחושה שמוציאים אותי מהמיקוד במחויבויות שלי ובעשייה ומכניסים אותי אל עולם הפרשנות... זה בדיוק ההיפך ממה שמבקשים בתפילת השלווה.

ברור לי שיש לזה בחלק מהפעמים תפקיד במנגנונים שמפילים אותי.