ברוכים הבאים, אורח

יומן צ'(דיק)
(0 צופה) 

נושא: יומן צ'(דיק) 7636 צפיות

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 6 חודשים #143598

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

אוהבים אותך חבר יקר, איתך בדרך.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 6 חודשים #143606

  • mitmoded
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 318

חיל בלע היקר והאהוב 
לא קל אחשלי לא קל 
אני נפלתי אחרי כמעט 9 חודשים, הבושה הכאב התסכול מכך שאני חוזר לאותו מקום אחרי תקופה ארוכה ואיכותית בלי תאווה, קשה אבל אני ממשיך כי זה חלק מהדרך, אני יודע שכל שימוש שי בתאווה מגיע ממקום חסר בנשמה שלי, משהו בתהליך ההחלמה שלי לא ישב טוב, ובעדינות עם הרבה תפילות וייעוץ מחברים אני מנסה להבין מה קרה שם, מה היה רקוב ויוצא לדרך חדשה 

מאחל לנו לא לחזור על אותם טעויות ולצפות לתוצאות שונות, לפתוח את הראש ולתת לאלוהים להוביל אותנו לדבר שנכון לנו

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 6 חודשים #143666

לגידי - תודה על המילים הריקות (מחילה, לא מתוך כוונה לזלזל ולפגוע, רק להביע, בצורה לא כ"כ נעימה לצערי, את איך שאני חווה אותן. מ"מ - אני באמת מעריך את המעקב וההשתתפות).

לר' מתמודד - אכן נעלמת לנו לתקופה, האם זה היה לתועלת? ספר איך היה, מה היה? מה עבד לך לתקופה כ"כ ארוכה? מה הפיל אותך?

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 6 חודשים #143670

לכל התקופה האחרונה:

אסירותודה / חיל בלע ויקיאנו

כמו תמיד התחלתי

ברגל ימין

אולי קצת צולעת

אבל מי היה מאמין

ואז חלפה לה תקופה

ובאו משבר ומכשול

מי היה מאמין

שישתנה פה הכל


תהום אל תהום, "קוֹרֶה"

לפעמים קצת לא מאמין

והנשמה נדחפת החוצה,

צועקת,

כשמנסים עמוק להטמין


מי היה מאמין? אני?

כשמגיעים אל הסוף, לפעמים זה לבד

אבל מתוך כל ההווה פורח פרח אחד

אסירותודה.

(בשבת נגעתי בעצמי. הצלחתי להפסיק. "הצלחתי" - לא היה לי חומרים ותכנים אז הפסקתי. אני בשוק מעצמי. עשיתי יום כיפור קטן בחמישי, ובשבת אני מאונן. די כבר. ה' ישמור. אני רוצה להתחיל פגישות בזמן הקרוב. היום במקרה נתקלתי במישהי שידעתי על קיומה (לא יודע איך להגדיר זאת אחרת) בעבר. היה גורם שלישי שהוציא ממנה את העניין שהיא כבר נפגשת עם מישהו אחר. לא יודע למה היא לא יצאה לי מהראש כל מנחה וערבית של שבת. לא יודע. אבא! אני רוצה ישועה! אני רוצה רפואה! שמתי לב שמה שהוריד אותי היום לגעת בעצמי היה כנראה מה שכעסתי על אחים שלי וזלזלתי בהם (ובמשפחה) - מה שקרה במילים אחרות זה "ולתאוה יבקש נפרד" כעס וגאווה - זה די דבר אחד. זה מוביל אותי למטה. ולכעוס בשבת - ק"ו. כמה שעות אחר כך ישבתי עם עצמי, ניסיתי לעשות כניעה, סוג של הצלחתי. הכרחתי את עצמי למצוא נקודות טובות באחי ואחותי. הצלחתי, בערך. בע"ה זה הרגיע אותי. מקוה לגמור את הלילה נקי, רוצה לישון מוקדם.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 6 חודשים #143671

אני סופר את היום הזה כנקי, למרות שלא ממש "מגיע לי" - נגעתי בעצמי, קראתי תכנים רעים, הרהרתי, דמיינתי, אבל לא הוצאתי. אז באמת הספירה מא' אלול, אבל אני רוצה להרגיש שיש לי משהו ביד. לא יודע למה.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 5 חודשים #143744

הכי מבאס זה ליפול באלול. יש לי כל כך הרבה על מה להתמרמר פה. 

אתמול היה לי יום הולדת.  אני כבר לא יודע. צריך חיזוק רציני. הפז"מ פה דופק. ולי כבר נמאס.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 5 חודשים #143785

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

אוהבים אותך מאוד אח יקר !!!

כל כך מזדהה עם הלרוץ למקווה ולהיטהר... להוריד את העוון מעצמי את החטא שלא איענש ...


אומר לך את האמת יקירי?..
אני כבר מזמן הגעתי להבנה.... 

את העונש שלי על השימוש אני מקבל שנייה אחרי שאני משפריץ...
והקב"ה לא מעניש פעמיים על עבירה אחת...

אומר לך את האמת... 
גם אם מחר יודיעו כל הרבנים הגדולים יחד שאין דבר כזה זרע לבטלה, שום דבר לא ישתנה עבורי...

זה התחיל משם... לגמרי...
זה התחיל אצלי מהפחד הזה של מה יהיה בעולם הבא שיטגנו אותי בשמן רותח או בצואה רותחת
אני לא מזלזל בזה לרגע - שלא יישמע ככה...
אבל כשהשתמשתי זלזלתי בזה שוב ושוב. זה לא מנע ממני מלהשתמש...
והאלפי טבילות שטבלתי לא מנעו ולא עזרו לי ..

רק שינוי גישה.

היום אני מבין שכל שימוש שלי הוא עונש בעצמו.

אתה חושב שהשימוש זה כיף? גם אני חשבתי...
היום כשאני בקריז של שימוש ומרגיש שאני חייב את המנה וגם ברגע שאני פותח את החלון גלישה בסתר וצולל לכל אותם מקומות חשוכי אל נסתרים..... 
הריגוש הזה שאני מרגיש בפנים - אני שונא אותו... הוא מרגיש לי כמו ריגוש של רגע לפני הקאה...
אני סובל...
אני מאונן כדי להשקיט את הסבל
אני מאונן כי אני לא יוכל יותר להתמודד עם החשקים האלה.... שקורעים אותי לגזרים מבפנים

אני לא רוצה אותם לא רוצה בהם
אני לא רוצה לראות בנות חצי ערומות ברחוב מתכופפות מולי.... אני לא רוצה בזה
אבל כשזה מגיע אין לי את היכולת פיזית לסובב את הראש או לכבוש אותו אל הקרע
אין לי !!

וזה מוריד אותי יגון שאולה פעם אחר פעם אחר פעם ...
וכבר לא נשארו לי דמעות כדי לבכות...

הדרך של הבכי והנהי והטבילות לא קידמה אותי מאומה.
רק המשכתי להתדרדר....

שנים על גבי שנים על גבי שנים...


התכנית עזרה לי להבין שאני לא חוטא, אני חולה.
מה שאני עושה גם מוגדר כ-חטא ביהדות, אבל אני כבר לא אדם רגיל כי יש לי מחלה.
מוטל עליי לטפל בה. וזה מה שאני עושה. מנסה.

אבל קודם כל להשתחרר מהמחשבה שאלוקים יעניש אותי על השימוש...
בשיא הרצינות אחי... העונש שלי מגיע כל פעם אחרי השימוש הסבל הריקנות הבדידות הפחדדדדד הפחדדדד הפחדדדדדדדדדדדד
הריחוק מהילדים מאישתי.....
הסבלללללללל
הרצון למות... להתאדות

זה כל כך חזק שאני לא יכול להתמודד עם זה אני בוכה בכי פנימי כי כבר אין לי קול להוציא....

אני פותח פורנוגרפיה ועובר לקטגוריות יותר מסריחות ומזוהמות שבחיים לא הייתי מסתכל עליהם לפני כן כי אני פשוט לא יכול להכיל יותר את הכאב שהשימוש עצמו יצר !!!

אני מאונן 3-4-5 פעמים עד שכבר לא יוצא כלום... ואני כבר לא מצליח בכלל לאונן זה כבר כואב לי ...

וכל זה למה ??....

כי רע לי מהשימוש הראשון.... מהראייה הראשונה....

זה הגיהנום שלי... 
אני מבקש מאלוקים שיעזור לי היום, רק היום, לא להשתמש. לא בשביל שלא יעניש אותי בגהנום אחרי 120...... באמת שלא....
פשוט כי לא בא לי לסבול כאן ועכשיו....

אוהב אותך אחי ופה בשבילך 

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 5 חודשים #143787

  • יהודה מ
  • רצף ניקיון נוכחי: 54 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 538

אפרופו נושא "המקווה".
הייתי השבוע אצל אחד האדמורי"ם החשובים בדור (אני מתכוון לצדיק נשגב ידוע).
ובתוך הדברים סיפר לי כי היה אצלו בחור דתי שהתוודה בפניו שהוא עובר כל לילה על איסור כרת של נידה אבל בבוקר הוא מקפיד לרוץ למקווה.
אמרתי לו:
מה שהכי חשוב, זה שתמשיך להקפיד על המקווה, ואל תאומר, מה שווה מקווה מול איסור כרת, כי זה בסופו של דבר יחזירך למוטב מול היצר החזק שאתה לא מצליח להתגבר עליו.
מעניין..... 

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 4 חודשים #144091

תודה כפולה ומכופלת למתרפא. מקווה שיצא לי לדבר איתך שוב. סתם כדי להתחזק ממך. תודה ליהודה מ. על התגובה, מעריך אותך מאוד. וכמובן תודה לַמשתוקק על הדאגה. 

ב"ה אני עומד בשיא נקיות כרגע. תשלב"ע (תודה שלימה לבורא עולם, אני יודע שיש ר"ת אחרים דומים). אני פוחד (לכאורה, כי הרי קבלתי על עצמי לא לפחד משום דבר, רק לירא מהקב"ה) שזה זמני, אנרציה של אלול וימי"ן. בינתיים משתדל להתחזק מהכל. 

ביחס לדבריך המתרפא, אני לא יודע אם שמעת על הרב יעקב משה חרל"פ זצוק"ל, סביר להניח שכן, מ"מ באחד מן הפרקים בספרו "אורי וישעי" (על ימי"ן) [מי מרום חלק ז' פרק לד] הוא כותב שלפעמים נשמה יורדת לעולם הזה כדי להענש באופן של חטאים, דהיינו שהאדם יחטא ובכך הנפש שלו נענשת ומתכפר לו. ע"י זה שהוא עושה חטאים! אבל מי רוצה שזה יהיה חלקו וגורלו? אולי מדובר על הדור שלנו במיוחד. אנחנו צריכים להתפלל ולעבוד בכל הכח כדי להפסיק. לא רק פיזית, שנגיע ליכולת להמנע, אלא לעבוד חזק על חיבור רוחני ותשובה (עם כפרה) כדי שלא נזדקק לזה עוד. אולי זה השורש להתמכרויות שלנו. אולי. 

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 4 חודשים #144185

בא לי לפתוח במילים - "בא'נה, כל הכבוד לי" אבל אני מסתפק כמה זה ראוי לי. אז היה אלול וחגים, וזה סיבה טובה להצליח להמנע. כל כך אבל כל כך מבאס ליפול אחרי [צפייה ולא שז"ל ב"ה (ואני לא רוצה להגיד לבינתיים), אני באמת עם דמעות בעיניים. זה תוקע אותי שוב במקום, בכל כך הרבה מובנים.

(נ.ב. אבל אני מאושר, בלי מילים אחרות, על אד"ם ימים של נקיות. ועם זה כל כך עצוב מהלכלוך שנפלתי אליו, מההנאה שנהנתי מזה לפני ממש חמש דקות).

ניסיתי, באמת שניסיתי להיות כמה שיותר מחובר, התפללתי, יצאתי מהבדידות שלי לדבר עם אדם בודד אחר מבוגר ולהיות לו לחברה. הקשבתי לתורה, לדרכי עבודה, ניסיתי להתחבר, זעקתי לאבא, "אני רואה את הגל מגיע" אבל אני חסר אונים. פשוט חסר אונים.

כל כך כואב לי להתרחק אחרי כל ההתרוממות הזו.

למה הסרטים כל כך פוגעים בנו ומדרדרים אותנו? נו, ברור לא? אנחנו קוראים לזה פה בריחה. [b]באופן עמוק ומסוים - זו פשוט שכחת אלקים[/b]. קשה לנו, באמת קשה לנו לשכוח אותו ולהתעלם ממנו (יש שיגידו שזה בגלל שאנחנו, כן אנחנו, אני ואתם שמתמודדים, אנשים ענקים ברוחנו) ולכן באים הסרטים, לאבד את דעתנו.

היתה עוד סיבה, והיא הוכחה בשבילי על המקום שלי ועל הסכנה שבו וההגדרה והמצב שזה מורה לי על החיים ובחיים שלי. 
יצא לי להיות בקשר אינטרנטי עם בחורה דתיה צנועה וכשרה והמתח שם כנראה דרדר אותי לפריקה. איך מתמודדים עם זה? אשמח למענה. אל תשאירו אותי ריקן...

משתוקק לאהבה, שתצא (ממני, אליו ית' [בעיקר כרגע]) ותבוא. חיל.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 4 חודשים #144191

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 580 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 482

אחי היקר! אני מאוד אוהב אותך. תודה על השיתוף הכנה. סיפור חיינו, ירדנו לעולם, מלא ניסיונות על כל צעד ושעל, אחי היקר, זה לא נעים ליפול, אך גם האם אנחנו מושלמים וזהו לא נופלים יותר?
כל יום שהחזקנו מעמד הוא מדהים ולא מובן מאליו, הנה שבת בראשית, הזדמנות טובה להתחיל מהתחלה.
נניח ונפלת מקומה 45 (יום), לאן נפלת? עד קומה 0? אולי אתה בקומה 30? מה שבטוח על תיפול למינוס...
תעלה מחדש, מדרגה למדרגה, לא מוותרים על החיים שלנו.
כולנו איתך
הלוואי ותמצא את אהבת חייך בקרוב ממש, יחד עם זאת שלא תחשוב שהתאווה נעלמת...

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 1 שנה, 4 חודשים #144197

תודה רבה על החיזוק שמח בחלקי!
מודע וחושש מן הנקודה האחרונה.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 8 חודשים, 2 שבועות #146767

שבעה חודשים וכמעט ארבעה שבועות. זה הזמן שנעדרתי מפה. זה לא מדוייק, עוד קראתי קצת אחרי שהפסקתי לכתוב פה, אבל זה בערך טווח הזמן. 

ואני מצטער על זה שעזבתי. על אף שאני מאמין שעברתי על לפחות מחצית מהכתבים המשמעותיים פה באתר, לפחות עד התקופה שהייתי פה, לא יודע כמה נתווסף מאז בגלל כל ההתחדשות והחברים החדשים. האתר ובעיקר הפורום נתן לי הרבה, ואני מקווה שמעכשיו אזכה להתחדש עוד בהרבה. כל זמן שקראתי והייתי מחובר לפה - העמקתי את עצמי וזה איפשר לי להחלים קצת יותר. 

ועכשיו, תודה על המשתוקק שציווה עלי להכנס לכאן ולעשות מעשה כדי לצאת מהקריז שמכה אותי כבר כמה ימים. את האמת, זו תקופה ארוכה שאני לא במצב נפשי טוב, אני לומד כבר חמש שנים בישיבה גבוהה ויש לי תוכניות לעוד שלוש שנים רצופות לפחות - אבל כל המצב הזה, הבריחה וההתנתקות, שבאים בגלל הלחץ ופגם האופי של העפריות שלי (בטלנות במילים אחרות) מביא אותי לחשוב על גיוס, כאילו זה פתרון. יש צד שכן, אבל... אני מעדיף לראות אם עומדת בפני דרך אחרת, דרך שבה אם הייתי בריא - הייתי צועד בה בבטחון.

כבר תקופה שלא היה לי חודש של נקיות. תקופת השיא שלי היתה בסביבות חמישים ימים, אבל לגמרי בחסד, הצלחתי להגיע לסוג של שיקום שעומד על רגלי תרנגולת, לא יציב בכלל ואכן בסוף התמוטט, וגם תקופת הנקיות הזו לא זכורה לי כזמן של בריאות נפשית, של רוגע ו"עבודה איכותית" בתחומים שבהם אני נוגע בישיבה (לימוד).

חברים, מקווה לקבל קצת חיזוקים, על אף שלא אראה אותם היום, ואני לא יכול להתחייב גם על מחר, אבל אני מקווה שכן. לאט לאט, כשאני מתחיל לדבר ממש עם חברים בשיחות אני מבין למה יש לי מקום בלב ממש לאהוב אותם, ולמה אני צריך אותם. מי יתן ואזכה לצאת מזה.

בברכת ברוכים הבאים לכל המצטרפים החדשים - תמצאו כאן עושר גדול, בעיקר בפוסטים שהמשתוקק מעלה באוב, ובברכת ברוכים הנמצאים והמחלימים הוותיקים באתר - אוהב וצריך, חיל.

תגובה: יומן צ'(דיק) לפני 8 חודשים, 2 שבועות #146770

אוהבים אותך
תמשיך לבוא!

זמן ליצירת דף: 0.71 שניות

Are you sure?

כן