אחד מפגמי האופי שלי הוא מחלת הפרפקציוניזם, ולכן לא רציתי לפתוח את האשכול של ה90 יום שלי מיד בתחילת המסע, כי כבר עברו עלי כמה פעמים "ארבעים ושתים מסעות" שכשלו ולא הצליחו.
עיני לשמים נשואות שיעזור לי להתמודד עם מחלת הפרפקציוניזם שלי, שבה אני לא מסוגל להראות ביצועים כושלים, אני פוחד מאוד מנפילות, אני רוצה מאוד להופיע תמיד הכי מושלם בעולם, אני יודע בתוך תוכי כמה אני אפס אפסים, ואני ממש מתוסכל מעצם הרעיון שהצלחתי בגלל מחלת הפרפקציוניזם שלי להופיע כל כך מושלם בעיני הסובבים אותי, על אף שאני לא מושלם בכלל.
כעת לקראת חצי המסע בן ה90 יום אני פותח אשכול זה של המסע הפרטי שלי, ולא משום הסיבה שאני חושב שבגלל שכבר עברתי 40 יום יש לי סיכוי להצליח ולעבור גם 90 בנקיות, אלא הסיבה היחידה שאני פותח את האשכול הזה הוא כי הגעתי היום להכרה באחד מפגמי האופי שלי שהוא מחלת הפרפקציוניזם שלי, ואני רואה צורך לשתף אותכם חברים יקרים שלי בלי לפחד מלהופיע לפני השלימות.
היום הזה הגעתי לתבונה כי הטיפול במחלת הפרפקציוניזם שלי זה מכלל הדברים שיש ביכולתי לשנות, וזה על ידי שיתוף המצב הנוכחי על אף שאינו מושלם.
אם יש כאן עוד חבר אחד או שנים שהתמודד עם מחלת הפרפקציוניזם והצליח אשמח אם ישתף כאן לתועלת שלי ושל כולם.
