שלום חברים
זה עתה חזרתי משיעור לבני נוער לא דתים שמסרתי,
היו לי שם בערך 15 "חבר'ה" עם המון המון מרץ,
ועם הרבה הרבה פחות רצון להקשיב,
זה היה פשוט מתיש,
בעבר כשהייתי מוסר שיעורים כאלו הייתי נלחם איתם שיקשיבו
ונלחם עם אלוקים ו"מסביר" לו למה הוא צריך לגרום לכולם שיקשיבו,
אין צריך לומר שבדרך כלל זה לא עבד,
הם פשוט לא הקשיבו,
היום כשהגעתי לשיעור וראיתי כמה בני נוער הגיעו לשיעור,
נורא נורא הייתי מרוצה מעצמי, וחשבתי שהנה אני יכול לבד גם בלי עזרת האלוקים,
אסירות תודה שהצלחתי להשתחרר מזה ועשיתי מהר טלפון לחבר,
נעמדתי בצד ופשוט אמרתי לאלוקים: "אבא'לה שרצונך יעשה ולא רצוני", כך בהשלמה גמורה נכנסתי לשיעור,
אז אם בהתחלה היה לי מאוד מאוד קשה להושיב אותם,
ורוב השיעור היה הולך על להשיג משמעת, היום ובימים האחרונים הענינים מתחילים לזרום
נוכחתי לדעת כשאני נותן לאבא'לה לנהל את הדברים הדברים מתנהלים אחרת לגמרי,
ועוד נקודה, בעבר הייתי מאוד כועס עליהם, שהם לא מוכנים להקשיב לי, הייתי בטוח שאני הרי אדם נורא נורא מוצלח
אז מז'תומרת הם חייבים לשמוע אלי ולהעריץ אותי,
כמובן שגם לא הייתי מסוגל לאהוב אותם,
היום אני מרגיש שאחרי שקילפתי קצת את האגו שלי אני מצליח להתחבר אליהם לאהוב אותם
אני פשוט מרגיש במקום הזה כמה התוכנית מרוממת אותי
אז תודה רבה לך אבא'לה יקר
אבי