כל כך הרבה מחשבות מכמעט 30 ימים בהם אני נמצא כאן, מתרגל להתמכרות החדשה שלי (שיטוט אינסופי בפורום...), ועוד דברים...

הלכתי אתמול לכנס, אפילו לפני שהצלחתי להצטרף לקבוצה הטלפונית (ניסיתי, נשארתי דומם) או החיה (קיבלתי רגליים קרות, או באנגלית chickened out) או הצומחת או מה שתרצו...
אמרתי לעצמי יותר קל ללכת על משהו חד פעמי מאשר לגשת למשהו שנראה קצת יותר מחייב. נקפוץ למים...
למרות שאני לא מפחד לומר שאני מכור ולהודות שאין לי כח להתמודד עם זה לבד....את זה אמרתי לעצמי מלא פעמים...גם אמרתי לעצמי שאני מצטרף בלי להסס לאיזו קבוצה שזה מסתדר לי... אני הרי לא מפחד להודות בזה...
 אז איך זה שאני לא מצליח למצוא לעצמי קבוצה, כלומר יש הרבה קבוצות, יש אחת ממש ליד הבית שלי!! יש גם אחת בטלפון!! אז למה אני לא מצליח להביא את עצמי לאחת?
יש כל מיני סיבות "טכניות" שבגללן זה "לא מסתדר", אבל האם זה אמיתי? קשה לי לומר. היו לי כל מיני סיבות מוצדקות יותר או פחות או מה שביניהם....
אהה...רגע, לפני שאלך כבר לישון... בכלל רציתי לדבר על הכנס...
חברה, סוד, אסירותודה, הושיעה נא, וכל מי שדיבר, וכל מי שארגן ותרם ועבד, היה נפלא, היה מהמם, היה מיוחד, כל אחד דיבר בצורה כל כך קולעת למטרה, שכבר הפסקתי לספור כמה חיצים חדרו לי ללב...קיבלתי המון טיפים מועילים...היה כל כך מרתק לראות את הפנים שמאחורי השמות...
אבל תובנה אחת שאיתה יצאתי מכל החודש האחרון...לפחות התפיסה שלי כיום היא שתכנית ה-12 צעדים עובדת על כלל הנפש של האדם...היא הוליסטית, האדם נדרש לעבוד על כל הרמות שלו, החל מההרגלים הקטנים שלו ועד לעומק האישיות שלו, לחקור את עומק נפשו...
אולי בגלל זה קוראים לזה מידת היסוד...כי כדי להתגבר על זה צריך לתקן את עצמך לעומק, בשורש....מהיסוד, לאט ובענווה.

אבט

מיוחד.
מאחל לך ולי ולכולנו, עוד יום  אחד נקי ומחובר.
שנמצא את הדרך המיוחדת והייחודית שלנו לאבא שאוהב אותנו.

תתחדש על הקפיצה. מעניין האם דיברנו שם או לא. בכל אופן בהחלט זה עבודה כוללת על הנפש וזה אפשרי לכל אחד. שמחים שאתה פה איתנו. 
אוהבים. 

שבוע טוב לעצמי ולכל החברים בקבוצה,
פסח המתקרב ובא תמיד מלחיץ אותי, ולחץ זה תמיד גורם מגביר סיכון עבורי...
לפחות אני הרבה יותר מודע לעצמי ולתגובות שלי מאז הכנס (שוב תודה לסוד והושע נא על ההסברים והטיפים).
אז השנה החלטתי לשלם לבחור ישיבה שיעזור לי לנקות את הבית למרות ההשקעה הכספית הכרוכה בכך. אני עדיין מרגיש מאד לחוץ, בנתיים זה לא מספיק להחזיר לי את השלווה. 

מתוך כל המודעות והתשומת לב הנוספת לעצמי לאחרונה, עלתה בי המחשבה שאולי אחת הטעויות שעשיתי ביחסים בבית היתה שתמיד כשנלחצתי אמרתי את זה לאשתי, באיזה מילה או מילה וחצי וזה הספיק. אני הרגשתי יותר טוב, ופתאום היא היתה זו שהיתה לחוצה וכועסת. בלי לשים לב עשיתי "העברה" של הרגשות השליליים שלי אליה. פרקתי מעלי ופתאום היא זו שנושאת את זה במקומי...
אחר כך הייתי חושב לעצמי, אוי, לאיזו אשה אני נשוי...ומאשים אותה בזה שהיא כזו. כשבעצם לפחות חצי מהפעמים לפחות אני יכול לראות קשר מובהק חזרה אלי...ובעצם היא כל כך מכילה אותי ואוהבת שהיא נושאת עבורי גם את המטען הרגשי שלה וגם את שלי...

תתפלל. 
תתפלל לאלוקים שיביא לך שלווה. רק הוא יכול לעזור לך להשיג את זה. 
אוהבים.

איזו באסה, רשמתי הודעה עם שיתוף שלם על חויות ותובנות מפסח, הייתי מוכן לשלוח את זה רגע לפני שהייתי חייב לרוץ לעבודה לחצתי שלח, ואז ראיתי שאין לי בכלל אינטרנט, כל ההודעה ירדה לטימיון...
טוב נו, הכל לטובה,

אני חייב לשתף שדברים קצת מסתבכים לי בעבודה וזה מתחיל ליצור אצלי דחף לברוח לבועה שלי ולהתנתק.

אני מתפלל לה' שיחון אותי בעוד יום נקי ויתן לי את הכח להתחיל לעשות את הצעדים הנכונים ולשתף גם טלפונית באופן קבוע ולא מזדמן.
לא יודע, קשה לי להבין אנשים בטלפון, קשה לי להביע את עצמי, אומרים ש-60-80% מהתקשורת הבינאישית בכלל נמצאת במחוות ושפת גוף, ואישית קשה לי לנהל שיחה פתוחה בלי זה.
די אני חייב לנסות למצוא קבוצה חיה.
טוב, ניסחפתי מעניין לעניין.... בקיצור, ה' תעזור לי זה כבד עלי, כל החיים כבדים עלי...
יצאה הודעה ממש כבדה ועצובה...די עם השירים העצובים...בואו נשיר איזה שיר שמח, עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה....

אוהבים אותך,
יאלה, תקפוץ לקבוצה ותתחיל לחיות, תבוא פעם ראשונה. פעם שניה אתה כבר תבוא לבד,
זמין תמיד בשבילך אח לדרך.

אין מה למצוא צריך רק לבקש והיא תופיעה

מתוך הספר "וספרתם לכם" של הרב דניאל פריש על היום כו' לעומר:
"גם כשהוא זוכה להתמיד בשיעוריו ומעשיו הטובים יום ביומו בקבע ובנצחיות חוק ולא יעבור אל יחזיק טובה לעצמו ולהרגלו, שהרי בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו....על כן יודה בכל יום לבורא יתברך על שמחדש לו את עזרתו, נמצא משיג ומשלים את מידת הנצח על ידי מדת ההוד.

תודה ה' על עוד יום נקי. (לא שיש לי קביעות ונצח אבל זה מצטרף אחד לשני לחשבון גדול...)

כל יום רק להיום.

הנסיון נגמר (להערב), הרעב נשאר,
אך אותי מעניין רק שעוד יום עבר,
אני שוכב במיטה ועוצם​ את עיני
והרעב, הרעב נשאר.
אני נושא תפילה לאלוהי,
אני מודד בזהירות את צעדי,
הרעב נשאר, אך אני כבר יודע, הנסיון נגמר.


ערב נקי ושקט לכולם.

מחר בבוקר כבר זה יהיה מאחוריך..
רק להיום

אוהבים

כל הכבוד, לקרוא ולהתחזק!
נמשיך להיות חזקים רק היום!
בהצלחה

שמח שאתה פה בפורום, תתחבר יותר זה רק יועיל, אוהב.