שוב, תודה רבה לכולכם.
פנימה, את הנקודות שכתבת כבסיס לאמונה אני חושב שכבר יש לי (למעט החמישית שחסרה מאוד..)
נהירו, "חיזוק האמונה אינו הבנה עמוקה יותר או לימוד מעמיק יותר, אלא לחיות חיי יומיום ע"פ אמונה ולהרגיש את האמונה על כל צעד ושעל"- נכון. זו הבעיה. אם היה הבנה או לימוד מעמיק, הייתי עושה זאת. מעמיק, לומד ומבין. אבל איך מרגישים? איך 'חיים יומיום ע"פ אמונה' כשהעולם כל כך הפוך?

אני אנסה לעזור לך מהניסיון האישי שלי. 

1. מידת האמונה קשורה אצלי באופן ישיר למידת ההתגברות של התאווה עליי. אז זה סוג של ביצה ותרנגולת. מה שמוציא אותי מהפלונטר זה תפילה עמוקה, ואז ניצחון קטן על התאווה מתגבר לרצף ניצחונות שמחזירים אותי למסלול. אבל צריך רצון כדי להוציא תפילה כזאת.
2. אז מאיפה בא הרצון? פשוט מאוד. אני יודע היטב מהו הסבל שכרוך בשימוש. התחושה הנוראית ביותר היא שמשהו אחר שולט עליי ואין לי שום כוח מולו. הרעב הבלתי פוסק שמתלווה לזה. הצביעות. הגועל העצמי. 
התזכורת המתמדת הזו גורמת לרצון להופיע ואז אני נוקט צעדים. 
3. כל מה שאתה מתאר, זה יאוש אחרי כישלון. זה גורר חוסר אמונה בעצמך, בצדקת הדרך, בשאלה האם זה אפשרי, ובסוף גם בקב"ה. אז אחי, אל יאוש. אם לא הולך ככה, נסה אחרת. תשקיע במאבק את זמנך, כוחותיך, שכלך, וכל מה שיש לך. תקרע את השמיים בתפילות. אל תוותר עד שתצליח.

בהצלחה

אסיר, כתבת טוב, שמח על הסגנון כתיבה שלך.

תודה, אסיר ואבי.
חשבתי שכבר כתבתי את זה, אבל אני רואה שלא: "מידת האמונה קשורה אצלי באופן ישיר למידת ההתגברות של התאווה עליי"- אז, זהו, שאצלי ממש לא כך. אם האמונה היתה מתחזקת אצלי בהתאם להתגברות, לא היתה כל בעיה. הייתי מפסיק מעתה ועד עולם. אבל זה לא מה שקורה. אם עוברים חודשיים נקיים לגמרי, כולל נסיונות שיחסית עומד בהם של שמירת עיניים וכדו'.., באמונה- נאדה. כלום. לא התקדמות ולא נעליים. היאוש אצלי הוא לאו דווקא אחרי כניעה לתאוה, אלא לפניה. 

1. תסתכל לעומק. לא תמיד כשאנחנו שומרים על נקיות אנחנו באמת טהורים. מה שנקרא יובש ביחס לנקיות. כשאני מרגיש שהתאווה ממני והלאה אני מרגיש את הקב"ה קרוב אליי.
2. באמת תנסה להתפלל. זו עבודה שבלב. זה עובד על הלב.

חזק ואמץ

"איך 'חיים יומיום ע"פ אמונה' כשהעולם כל כך הפוך?"
הרעיון הוא וויתור על הרצון האנוכי שלנו שהעולם יהיה מסודר כפי שאנחנו היינו רוצים, ולהבין שהעולם מסודר בדיוק כפי רצונו של אלוקים, אפילו שלנו העולם נראה הפוך. כל דבר ודבר שקורה לנו אנחנו לומדים לחוות אותו מתוך אמונה. אמונה היא מלשון לאמן ולהרגיל את עצמנו לראות בכל דבר את ידו ורצונו של אלוקים. פשוט לדבר עם אלוקים ולהגיד לו אני מוסר לך את חיי ואת רצוני עשה מהם ובנה מהם מה שתחפוץ. ואח"כ לתרגל את זה בפועל על כל צעד ושעל.

וואי מאוד מזדהה עם המשפט הזה הכלב השב אל קיאו...
באמת חייב לשנות גישה...
אני מצאתי שכנות היא המפתח גמני התחלתי צעדים עם ספונסר ובקבוצות חיות והמשכתי ליפול כי לא הייתי כנה לגבי שאר תחומי חיי חוץ מהתאווה רק כשהייתי כנה גם לגבי מצבי הכלכלי... התחלתי להשתחרר... תבדוק אם אתה משאיר לעצמך תחומי שליטה שבהם אתה לא כנה ..
הצעד הראשון אומר שהודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה, עזה החלק הראשון.. ההמשך והוא משמעותי להבנה הוא שאבדה לנו השליטה על 
ח י י נ ו !!!!
משתף מניסיוני המר ולא ממוחי.. מקוה שהיה לתועלת
אוהב

אסיר: 1. פעם גם אצלי זה היה כך, היום לא. "כשאני מרגיש שהתאווה ממני והלאה אני לא מרגיש את הקב"ה קרוב אליי".
2. כנ"ל. ניסיתי. עדיין מנסה. לא עובד.

נהירו, להבין מה שאתה אומר- די קל. חיות את זה.. כבר סיפור אחר. כבר מזמן מסרתי הכל לה'. אבל לראות אותו בכל דבר? בשכן שנרצח, שכנה שנאנסה, אלפי אחים אחיות מוכים, נאנקים וסובלים, מערכת משפח מזוויעה, מערכת בטחון- רופסת, חינוך- מרקיבה, כלכלה- מושחתת, עירום ועריה ברחובות ובראש כל חוצות, רמאות ושקר, לא יודע.. לא מצליח לראות.. 
ולא צריך לשלוט.. רק להבין- או להאמין בלי להבין, שניהם נראים לי רחוקים.. (תשובה גם לך, לא לבד)

השתמשתי כמעט בכל הכלים למעט קבוצות מפגש פנים אל פנים או טלפוניות. הכלים עוזרים פה ושם אך לא באופן חזק ויציב.


מבירורים ודיונים הגעתי למסקנה שאין לי שום סיבה להפסיק עם זה למעט סיבה אחת: לא טוב בעיני ה'. אך כדי שנקודה זו תועיל למעשה, צריך אמונה חזקה. ופה שאלת המיליון: איך מחזקים אמונה?




אתה יכול להרחיב באיזה כלים השתמשת? ולכמה זמן החזיקו אותך? וכן איך הגעת למסקנה שרק ההכרה העמוקה שזה לא טוב בעיני ה' תועיל לך?


תודה רבה.


אוהב!

נקח לדוגמא את מערכת המשפט. מי אמר שהיא מזוויעה? אולי היא בדיוק כפי רצונו של אלוקים? אולי ככה הוא רוצה את זה? לגבי אנשים שסובלים, קצת יותר קשה להגיד את זה, אבל אין ברירה, אין הסבר יותר טוב, משום מה אלוקים רוצה שהם יסבלו כנראה שיש לו איזה כוונה גם בזה.
זה שאני מרגיש פגוע ממצב מערכת המשפט, או מהאנשים שסובלים, זה בגלל שאני עמוק עמוק בפנים הייתי מאוד שמח להיות אלוקים ולקבוע בדיוק איך מערכת המשפט תראה. לצערי זה יתאפשר לך רק במשחקי מחשב.
בליבת העניין- אם תצליח למצוא דרך אחרת לחזק את האמונה שלך ולהפסיק ליפול, מה טוב ומה נעים! אם לא, ממליץ לך לעשות את מה שאני עשיתי- צעד שלוש "מסרנו את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים". ככה אני חיזקתי את האמונה שלי וזה עובד לי כבר חמישה חודשים ו-4 ימים, באסירות תודה.
נקודה נוספת- ייתכן והסיבה היחידית להפסיק לאונן היא משום שזה רע בעיני ה' (אף שלדעתי זה רע גם בעיני בני אדם, ומעשים שבכל יום שגם אנשים חילונים לגמרי היו מאוד שמחים להפסיק לאונן, ואם מי מהם קורא את האשכול שלך, נשמח מאוד לשמוע אותו), למה אתה כל כך בטוח שחיזוק האמונה יפתור את זה? אתה יכול לקרוא סיפורים בפורום למכביר על חברים מאמינים צדיקים ויראי אלוקים, שפשוט לא הצליחו להפסיק. אולי התמכרנו לעשות הרע בעיני ה'?

אהבתי ומאוד היתחברתי,  ומסכים עם כל מילה שכתבת.

חידושים..- היה לי ספונסר פעמיים או שלוש. לא ברמה של הדרכה, אבל אפילו זה שמישהו לקח על עצמו לתרום, דרבן אותי להחזיק קצת יותר זמן.., יש לי אינטרנט רימון, והסיסמה לרוב רק אצל אשתי, הצטרפתי לטבלה וקראתי את המדריך וכו'..
כרגע נקי 35 יום. הלוואי ונמשיך כך..

אבל.. מה באמת יעצור אותי, אם וכאשר? מה יגרום לי שלא לעשות זאת שוב?
הידיעה שאהיה מבואס- לא.
פגיעה בחיי היום יום שלי- לא.
לא רואה שום סיבה הגיונית להפסיק (אם מוחקים את רבש"ע מהמשוואה)
אחזור שוב- אני לא 'מכור כבד'. פעם פעמיים בשבוע ככה, מדי פעם הפסקה לשבוע שבועיים, עוד יומיים קצת יותר אינטנסיביים.. אפשר להמשיך כך שנים. אני לא 'פוגע בחיי היום יום' מעבר להפסד של כמה שעות שינה פה ושם (שאלמלא כן ממילא אני מפסיד לפעמים על דברים אחרים), גם הבאסה שקצת יש היא רק מצד האמונה, אחרת מה רע? קצת לראות בחורות פה ושם, מהנה, מספק והמשכנו הלאה.. אשמח אם תמצא סיבה אחרת מלבד האמונה למה להפסיק, כיון שאני, לעומת מישהו שטען כאן שכשהוא נקי זמן ממושך מרגיש יותר קירבה, אני- לא.

נהירו- דבריך נפלאים- למי שמאמין. אחרי שקוראים את הכוזרי מגיעים למסקנה דומה, הוא מחזק את אמונתו של המאמין, לא באמת מעניק אמונה למי שלא האמין לפני כן. (ח"ו אינני מכניס את עצמי בקטגוריית "לא מאמין"- אבל... חסר מאוד. לא מרגיש, לא מבין, ...מרוחק).

הסיבה המרכזית להפסיק היא לדעתי משום שאתה לא מצליח להפסיק ודו"ק...

שם יחודי, ניסתי לכתוב לך, אבל ראיתי שאני חוזר על אותם דברים שחברים כתבתי מקודם במשך שבועיים אחרונים,
המלצתי, קח דקה של שקט, ותעבור על כל ההודעות בפוסט הזה, ותוציא את הצמר גפן מאוזניים ותתחיל להקשיב מה אומרים לך, אני בטוח שהשינוי יקרה,
אנחנו אנשים מאוד חכמים אבל גם מאוד חולים, וקשה לנו לעזוב את התאווה מכל מיני סיבות, בגלל זה להתחלה הפתרון להקשיב ואחרי זה לשאול,
כותב באמת באהבה, מקווה שתמצא פה את העזרה עבורך.

עזוב, נראה לי שאוותר.
בכל אופן, תודה רבה לכולם