שלום רב.
 אני ביום ה 23, עד כמה שאני זוכר אף פעם לא החזקתי מעמד יותר משלושה שבועות מבלי לאונן או לצפות בפורנו. אז עכשיו החגים והאווירה עזרו קצת, אבל אני מתחיל להרגיש את הקושי.
והקטע שדווקא שהתחלתי עם מסע הניקוי הזה הכל נהיה יותר גרוע: אין לי עבודה, יש לי משבר רציני בשלום ביץ אז אין בכלל מה לדבר על קיום יחסי אישות עם האישה. אני מכיר את זה שמתי שיש בעיות, אני בורח לתאווה הזו. אבל אני לא רוצה, למרות ש"לכאורה" יש לי "סיבות" טובות ליפול...אז מה עושים שרגילים לברוח למקום שלא רוצים לברוח אליו?

קודם כל זה לא מובן מאילו ומדהים שהנה עברת את המחסום הזה של שלושת השבועות
ואני חושב שמתוך דבריך הדגש יהיה על זה שאתה לא רוצה לברוח לתאווה שקשה
תאמר את זה בקול , ממש שאתה לא מוכן לברוח , שזו לא אופצייה מבחינתך
ותייצר לך אופציות אחרות שאליהן מותר יהיה לך לברוח כי לכולנו מגיע מגננה שקשה לנו
"ברח לך אליו יסתירך בסוכו ,  ברח לך אליו יסתירך בסתר אהלו " 

שלום לך חבר.

מה שאתה חווה עכשיו זה פשוט גל. התאווה מפעילה עליך פסיכולוגיה שכביכול הגעת לקצה גבול היכולת שלך, ועכשיו זה רק עניין של זמן עד שתיפול. בפועל, אם תחזיק מעמד עוד יום יומיים, פתאום תרגיש שזה עבר לך. 
זה הזמן להתחיל להתפלל...

בהצלחה!

אולי אחרי כל כך הרבה שנים בפורום, הגיע הזמן לקפוץ לקבוצות???
אשמח לעזור לך.

אין ספק שהקשיים מבריחים אותנו לחיקה החם של התאווה. ופה באמת צריך להשקיע את המאמץ הגדול המאמץ מתבטא בהשתתפות בקבוצות חיות, או לפחות טלפוניות ובשיתוף חברים בטלפון וכמובן כתיבה בפורום.

תקופת אבטלה זו בעיה קשה שזורקת אותך לטלטלה נפשית. אין ספק שיציבות כלכלית גם עוזרת בשלום בית. מאחל לך שתצליח במאמציך להביא פרנסה ולתקן את שלום הבית, וכמובן גם להתמודד עם התאווה

תישאר איתנו ותשתף בפורום. זה רק יועיל לך