היי כולם
אני יחסית חדש כאן, בסהכ שבועיים או שלושה. נשוי. אשתי יודעת שאני כאן, אבל נמצאת בחו"ל. אנחנו עוברים את התהליך הזה בצורה קשה. היא תהיה שם למשך זמן רב, ואני נותר להתמודד כאן לבד עם היצר.
מבחינתה, כל עוד אני לא רואה משהו שאני לא צריך לראות, כלומר פורנו, הכול בסדר. גם בהגדרה האישית שלי מול עצמי, פורנו הוא עיקר הבעיה. אוננות, מאז ומתמיד הייתה משנית. היא הייתה מגיעה כתוצאה מהפורנו, לא בפני עצמה.
בימים האחרונים, היצר מתגבר. כלומר, הוא לא מתגבר עליי, אך הדרישה שלו עולה. הייתי נקי במשך שנים עשר ימים. לא ראיתי, לא עשיתי. נקי.
אבל הבוקר קמתי חלש והיצר חזק. הגעתי סמוך למחוזות בהם ראוי שלא אגיע. נגעתי ולא נגעתי בגבול. לא עברתי אותו. עיניי לא ראו דברים שלא היו צריכות. אך הריגוש של לגעת בגבול הזכיר את הריגוש שהיה פעם מפורנו. בשלב מסוים, עצרתי את עצמי לפני שבאמת אעבור את הגבול. היצר דרש עוד. סירבתי לתת לו, אך הייתי חלש מול דרישתו לפחות לפרוק.
סיפרתי לאשתי על מה שהרגיש לי כמו נפילה, אך היא אמרה שכל עוד לא ראיתי הכול בסדר. ברור לי שהייתה כאן מעידה, אבל האם הייתה נפילה? יש את הלקחים של נפילה, לחזק את הגדרות להתרחק מהגבול ליצור סייגים, אבל האם הייתה זו נפילה? באם אני מתחיל את המסע שוב מאפס?
תודה על הקריאה וההקשבה. תודה שאתם נותנים לדבר על זה בפתיחות. תודה שאתם עוזרים לי להיות כן עם עצמי ועם אוהבי.
