הבוקר התעוררתי עם רצון לעשות פעולות של החלמה ואני אסיר תודה על כך לאלוהים. אני נקי כבר 16 שעות וזהו ממש נס, אם הייתי יכול הייתי ממשיך להשתמש בלי הפסקה, בגלל שאני מכור. נזכרתי הבוקר בהרצאה מעניינת ששמעתי לא מזמן, אכתוב כאן בתמצות את עיקרי ההרצאה וזאת בעיקר להזכיר לעצמי מה אני.ואלו הם הדברים: המחלה שלי היא כרונית שמחמירה ומתפחת עם השנים(גם חברים שעולים על דרך ומחמירים עומדים בניסיונות גדולים יותר ולא כמו שחשבתי שאין להם תאווה בכלל). בכל זמן שמכור יחשוב שהחלים הוא יחזור לשימושים. מכור שעובד את התוכנית בכנות ובהתמדה נהנה מחיים שלווים ומלאים באמת, בלי צורך בתלות בדברים חיצוניים שיעשו אותו מאושר. עם התפתחותי בתוכנית, רוב הבעיות,התסביכים והטראומות הנפשיים שלי יעלמו. האגו שלי מייצר בלי סוף, הונאה ושקר עצמיים. האגו לא מאשר לי להכנע מול המחלה ולכן אני ממשיך להאמין שאני שולט בהתמכרות שלי, האמת היא שאיבדתי לגמרי את השליטה על חיי. רק להיום אוותר על השימוש ואדחה אותו למחר, בגלל שהמחלה שלי רוצה להרוג אותי ולקבור אותי.אני לא יכול להשתמש אפילו לשניה אחת, אצלי אין גבולות וזה יקח אותי לסאשן מטורף של שימושים. אני כפייתי, אובססיבי ובריכוז עצמי כל אלה מובילים לניוון פיזי, נפשי ורוחני שלי. מכור בחברת עצמו הוא סכנה!! רק להיום הוא אחד הכלים החשובים ביותר בהחלמה שלי, פשוט לא להקשיב לראש שלי ולוותר על הרצון להשתמש. כל פעולות ההחלמה שאני עושה היום יעזרו לי היום, מחר אצטרך לשוב ולעשותם שוב אחרת אפול.
שדברים אלו שהזכרתי לעיל יהיו לתועלת מכורים אחרים ובעיקר לתועלתי האישית, שאזכור כמה מכור אני וכמה אפשרי להחלים.