הגעתי ל100 ימים! זה ממש לא מובן מאליו, אבל.... ביום שישי שוב צפיתי בפורנוגרפיה, שברתי את הרצף.
אבל? למה אבל?!
איזה נס! 100 ימים בלי פורנוגרפיה! מדהים!!!!
אם מישהו היה אומר לי לפני 6 שנים שאני אהיה מסוגל לעבור 100 ימים בלי פורנוגרפיה הייתי מתפוצץ מצחוק, ממש ככה.
כן, התחלתי לעבוד צעדים לפני יותר מ6 שנים, ואני אסיר תודה לאלוקים שהפגיש אותי אתכם ועם תכנית הצעדים, אני אסיר תודה לאלוקים על כל יום ועל כל שעל וצעד של התקדמות והחלמה. הצעדים עוזרים לי בהתמודדות עם כל ההיבטים האחרים של התאווה - אני נקי מאוננות מאז י"ח אדר של השנה שעברה, המבטים ברחוב פוחתים והולכים מיום ליום והפנטזיות כמעט ונעלמו ויש עוד הרבה היבטים שלא פעלתי עליהם שנים. אם היית מספר לי את זה! לפני 6 שנים הייתי מעיף אותך מכל המדרגות.
בשבילי 100 הימים האלו הם הישג מטורף. עברתי דברים לא פשוטים בימים האלו: פיטורין מעבודה, חיפוש והתחלת עבודה חדשה ומלא הזדמנויות "פז" לשימוש שבאסירות תודה עברו ללא מגע עם התאווה. זה היה לא פשוט אבל אלוקים עשה לי את הנס הזה יום אחר יום 100 פעמים.
ובכל זאת זה לא פשוט לקום מחדש, מתחנן לאלוקים לרחמים וסבלנות ורק להיום לא לצפות שוב רק להיום לא להשתמש רק להיום להיות מחובר אליו.

אוהבים אותך,
אני הקטן אומר לך,
אתה בדרך הנכונה, תמשיך איתנו.

באסירות תודה לאבא אוהב עברתי את השבוע הראשון.
עוד אסירות תודה היא שאני כבר פחות או יותר יודע מתי יהיה לי יותר קשה ומתי קצת פחות, אחרי אין ספור נפילות ועליה על הדרך (קצת יותר מה7 של הצדיק )
השבוע הראשון לאחר נפילה! זה שבוע קשה מאוד עבורי ואסירות שהוא מאחורי מהניסיון הכואב שלי מגיעה עכשיו רגיעה קלה.
כמובן שאין כללים - התאווה לא מקשיבה לשום כללים! וצריך להמשיך בדיוק באותו הקצב לעשות את הפעולות, ובכל זאת נחמה פורתא
מאחל לעצמי עוד יום אחד של ניקיון

אוהבים, תודה על הכינות
מאחל לך ולעצמי יום שפוי וגם יום נקי.

השבוע הזה התחיל לא משהו,
לא מצליח להתרכז בעבודה היום ובמקום זה עושה שטויות ומשחק על הגבולות של התאווה
היום עוד לא נגמר - מתפלל לאלוקים שיעזור לי רק להיום רק לעכשיו, אמן
תודה שיש לי אתכם ושאתם איתי בדרך - זה לא מובן מאליו כלל

נס, אין דרך אחרת להסביר את זה, פשוט נס.
שתי לילות שבהם הייתי לבד בבית (האישה בחוץ עד מאוחר והילדים ישנים), בעבר זה היה מתכון מושלם לנפילה - מחשב נייד + WIFI לא מסונן של השכנים = נפילה. לא היה פיתרון אחר למשוואה הזאת.
שתי הלילות האחרונים עברו בנקיות שאפילו לא נגעתי במחשב, הכל בזכות אלוקים כמובן באמצעות החברים בתכנית, תודה.

אלוקים יודע לפתור את המשוואה בצורה אחרת.

תודה על הכוח והתקווה.

יום שפוי ונקי

מתחיל את הספירה מחדש בפעם המי יודע כמה, לא מתיאש בכלל.
אסירות תודה לאלוקי היו לי שבועיים אחרונים מאוד מחוברים מאוד נקיים עם הרבה קשיים שעברו בהצלחה וזה ממש לא מובן מאליו, זו מתנה מדהימה מאבא אוהב - אז ביום חמישי בלילה הייתי מאוד עייף והתאווה תפסה אותי - צריך ללמוד מזה ולהפנים יותר עמוק, מי אני פגיע? איך מזהים כמה שיותר מוקדם את הזמנים הקשים? איך נמנעים מהם? כמו שהספונסר שלי אומר: מותר לטעות, אבל אסור לחזור על אותה טעות פעמיים.
מתפלל לאלוקים שיביא לי שפיות ושלווה רק להיום, תודה.

בהצלחה חבר,
אני מאמין שבהתמדה וכנות, גם אם הדרך תיהיה ארוכה, בסוף אפשר למצוא את השביל 

אוהבים אותך
תודה על השיתוף ועל הכינות.
מותר לטעות גם פעמיים, אני טעיתי אינספור פעמים באותה תאווה, כל פעם הסברתי לעצמי למה עכשיו זה שונה ולא אותו הדבר.
קבלה.
יום שפוי לכולנו.

שוב הייתי לבד בבית אתמול בערב ושוב.....

לא השתמשתי! לא נגעתי אפילו במחשב! עשיתי דברים מועילים: שטפתי כלים, נחתי וקראתי.
מה יום מיומיים? לא יודע ומתסכל אותי שאני לא יודע. אם הייתי יודע אז הייתי יכול להמנע יותר.
המסכנה היא כנראה שאני תלוי לגמרי באלוקים וכל פעם שמגיעה התאווה (או בעצם כל הזמן) אז אני צריך לפנות אליו
מקווה להפנים את זה יום אחד 

אוהבים.
תודה על השיתוף...
אם הייתי מבין הכל, הייתי יכול לפטר את אלוקים ולהיות בעצמי אלוקים.
אבל כנראה שזה לא עובד ככה לפחות לי.
אני נותן לו קרדיט כי הוא הצליח לעשות היכן שאני נכשלתי.

יום שפוי ונקי לכולנו.

ברוך ה', קח רגעים כאלה לשאוב מהם כוח, 
בעיקר את התחושות הטובות

נתן 01 כתב on 19 פבר' 2018 09:04:

חזק ביותר

ברגעים אלו ממש אני נמצא בדיוק באותה הסיטואציה בה נפלתי בשבוע שעבר.
אשתי ישנה, יש לי דברים חשובים לעשות, גם על המחשב, יש WIFI בלי סינון שאפשר לקלוט אז אני מתחבר לשם וצופה בפורנוגרפיה תוך כדי שבמקביל אני עושה את שאר הדברים שהייתי צריך לעשות.
היום אני מקווה שזה הולך להסתיים אחרת:
אין לי עוד מה לעשות הערב לא על המחשב ולא בבית. בעזרת ה' מייד לאחר שאלחץ על הכפתור החביב למטה "שלח" אכבה את המחשב, אכנס למיטה ואלך לישון.
תודה שאתם איתי בדרך, תודה לאבא אוהב שמזכיר לי את הכאב שבשימוש ואת המקומות אליהם אני לא רוצה לחזור.
לילה טוב.